אור ברסלב
לשון הזהב שבת שבת › דף צב:

לשון הזהב שבת· רבי זאב וולף מליזנסק

שבת · דף צב:

דף צב.

בד"ה ואת"ל אנשי הוצל עושין כן וכו' עיין מהרש"א מ"ש שלא הקשו תוס' כן למעלה ונלע"ד דלק"מ אחר שנדקדק עוד בתירוצם שכ' דהתם אם הי' לכל העולם רוב גמלים היו מקיימים מאי בכך כיון דאין עכשיו להם גמלים בטלה דעתם לכן נלע"ד דלכאורה לא מקשין התוס' כלום דהתם לא קאמר כן אלא לר"א ורבנן פליגי עלי' כמ"ש התוס' שם וא"כ לדידהו אף באתרא בטלה דעתם אלא ודאי משום דרבנן נמי לא פליגי אלא בכל העולם וכן משמע הלשון שכן בערביא משמע שמיירי בשאר מקומות אבל בערביא גופא לא פליגי והא דכתבו התוס' התם דה"מ למיפרך לרבנן מאי איכא למימר היינו משום דהתם בעי למיסר סחיטת רמונים בכל העולם ע"ש ובאמת להכי פריך ערבא אתרא דאף בבית מנשיא גופא לא אסור וי"ל דזה כוונת התו' שם דפריך אפי' לר"א כיון דנ"מ בבית מנשיא גופא ודוק וא"כ לא קשה מידי לעיל כיון דמיירי בכל העולם ושם פליגי רבנן אבל הכא קשה אפי' לרבנן ובזה א"ש מאד תירוצם כיון דמיירי באתרא גופא ודוק:

בגמ' אמר רבא מאי קושיא דילמא לפניו וכו' עד אלא אי קשיא נראה דלהכי אמר רבא מאי קושיא ולא הי' קשה לו זאת הקושיא דאזיל לשיטתי' דס"ל בפ' כלל גדול נתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר פטור ואמרינן טעמא משום דלא נתכוין לחתיכה דאיסורא וא"כ מסיפא דקתני לאחריו ובא לפניו חייב מוכח להפך דגם לאחריו ובא לאחריו חייב דאי פטור א"כ גם כשבא לפניו הי' פטור דהא לא נתכוין להוצאה דאיסורא דהא נתכוין לאחריו ע"כ דשם נמי חייב וא"כ לק"מ הדיוקים רק הגמ' מקשה כן ואליבא דאביי וק"ל:

ברש"י במשנה הוציאהו שנים נקט בעשותה אע"ג דקאי אליבא דר' יהודא ור"י דריש בעשותה ליחיד שעשה בהוראת ב"ד כדמשמע בגמ' לכאורה דזו טעמא דר"ש דס"ל דאף זה אינו יכול פטור מבעשותה ע"ש וכן קשה על הברייתא דלקמן דקאמר גם אליבא דר"י מבעשותה ורש"י הוציא מברייתא אמנם הוא גופא קשיא והתוס' בעמוד שלאח"ז בד"ה תלתא מיעוטי כתיבי הקשו זה ותירצו בדבר שאינו מובן לכאורה ע"ש ונלע"ד משום דאף לר"י קאי מיעוט שני על יחיד שעשה בהוראת ב"ד ובעשותה שהוא מיעוט אחרון קאי על זה יכול וזה יכול והמשך דברי הגמ' כך חדא לזה עוקר וכו' וחדא היינו הג' לזה יכול משום דחדא היינו השני קאי ליחיד וכו' והוא מוכרח דהא חזינן לר"מ דלא דריש אלא תרי מיעוטי ודריש חדא ליחיד שעשה וכו' ולא דריש לזה יכול אלא ע"כ דיחיד שעשה וכו' מסתבר יותר לפטור וא"כ ע"כ גם לר"י המיעוט השני קאי למסתבר ליחיד שעשה וכו' רק המיעוט הג' בעשותה קאי לזה יכול וכו' וזה כוונת התוס' ודוק:

תוכן העניינים

לשון הזהב שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה