אור ברסלב
לשון הזהב שבת שבת › דף צא.

לשון הזהב שבת· רבי זאב וולף מליזנסק

שבת · דף צא.

דף צ:

בגמ' מתקיף לה רב יצחק ברי' דר"י אלא מעתה פירש"י כיון דאמרת וכו' וכן תוס' פי' שמקשה אאביי ולכאורה הוא תמוה דהא אמתניתין גופי' קשה כיון דתלי במחשבתו ונ"ל לפרש משום די"ל דבמשנה לא ביטל מחשבתו משא"כ שכיוון להוציא דוקא כל ביתו בפעם אחת והרי עכשיו הוציא מעט אבל לאביי כיון דשכח למה הצניע והוציא סתם ג"כ לא חשיב אצלו משעת הוצאה זו כיון שאינו יודע כלל מחשיבות אפ"ה קאי בחשיבותא קמא ה"נ קאי בגריעותא קמא אע"ג שהוציא מעט אינו חשוב אצלו וק"ל:

בגמרא אי לענין שבת כגרוגרת בעינן לכאורה הוא תמוה אמאי נקט תרומה וכו' כמ"ש התוס' ונ"ל לתרץ דהכי מיבעי' למאי דס"ד מי אמרינן כיון בשעת הנחה אינו ראוי לאכילה רק להסקה והוי כמו עצים לבשל ביצה קלה וא"כ ליכא שיעורא בהנחה ופטור או דילמא כיון דבבת אחת קאתי או כיון דלא בציר משיעורא קמא חייב והוי מעין בעיא דלעיל וא"ש טפי אלא דמקשה כגרוגרת בעינן והוי א"ש משא"כ בכזית דאף עקירה לא הוי שיעור והתוס' שנאדו לפרש כן והקשו משום שהם סוברין דפחות מכביצה אינו מקבל טומאה כלל לא א"ש זה הפי' אבל לשיטת רש"י א"ש ודוק:

בתוס' בד"ה אי לענין טומאה כביצה בעינן וכו' משמע דאין אוכל מקבל טומאה פחות מכביצה ר"ל דנקט סתמא כביצה בעינן אע"ג דרש"י נשמר מזה וכתב לענין טומאה לטמא טומאת אוכלין ר"ל לטמא אחרים והא דלא מפרש לקבל טומאה דשם אף כזית לא בעינן אלא דלא משמע לתו' לפרש דמיירי רק לטמא אחרים וק"ל:

בא"ד והא דפריך בפ' כל שעה וכו' וכן אינך שכתבו לתרץ לפירש"י והוא למותר לכאורה י"ל משום שכתבו כאן דהוא אסמכתא וא"כ מודים דמדרבנן מקבל טומאה בכל שהוא וא"כ יוקשה גם לדידהו מפ' כל שעה דקתני טהורים הלא טמא מדרבנן לכך כתבו דאף לפירש"י לא קשה מכ"ש לפירושייהו וכן גבי בצק וכו' ולפ"ז ע"כ כם צ"ל לפירוש תוס' דהא דפריך מקום מגעו אמאי פסיל הא לא הוי כביצה אע"ג דמדרבנן פסיל ע"כ צ"ל דהיכא דהוי מדרבנן בכ"י לא גזרו כמו שמצינו במשקים תחילה דלא גזרו בט"י או דמשמע לי' דמיירי בטומאה דאורייתא דומיא דרישא וכן כאן דפריך כביצה בעינן היינו מדאורייתא והוא דוחק לכך נ"ל לענ"ד פירש"י עיקר ודוק:

בא"ד כגון דאיכא פחות מכביצה אוכלין וכו' עד בפסח דאיסורו חושבו וכו' ועיין במהרש"א מה שהקשה ולא ידענא מאי קשה לי' דאדרבא עיקר רבותא כיון דכזית חשוב לענין איסור פסח מצטרף אע"ג דלא הוי כביצה וס"ד דבטיל והרי חזינן דפחות מכזית לא מצטרף כיון דאינו חשיב אף לענין פסח כמו דקתני שם אם יש כזית במקום אחד חייב לבער וע"ז נקט וכן לענין טומאה ודוק:

בגמרא כגון דאיכא פחות מכביצה אוכלין וכו' א"ל דליפשוט ממתניתין דקתני המוציא כזית מן המת חייב אע"ג דלא חשיב שיעור כלל דלמאי בעי ליה אלא כיון שחשיב לענין הצלת טומאה חייב אף לענין שבת ה"נ י"ל דשאני התם דלדידי' חשיב שיעור דמהני ליה להציל אבל הכא אדרבא מביאו לידי טומאה אלא דנימא מיגו שמביא לידי איסור וטומאה חדא יחשוב גם לענין שבת זה לא מוכח וק"ל:

תוכן העניינים

לשון הזהב שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה