אור ברסלב
לשון הזהב שבת שבת › דף צ:

לשון הזהב שבת· רבי זאב וולף מליזנסק

שבת · דף צ:

דף צ.

בגמ' ל"ל למיתני המצניע וכו' עד אמר אביי ועיין בפירש"י בד"ה אמר אביי והוא תמוה לכאורה שמתרץ על קושיא חיצונה שאינו מקשה ועיקר תירוצו חסר מן הספר וקושיא זו אינו תלוי בתירוץ ודוק ונ"ל לפרש אחר שנדקדק בגמ' דקאמר ל"ל למיתני המצניע שאינו מדוקדק וגם הוא מיותר הל"ל רק ליתני המוציא אלא נ"ל דה"ק ממ"נ אם המצניע הוא פשוטו שהצניע ממש קשה ל"ל למיתני הא כבר תני' בפ' כ"ג וכ"ש שהצניע וגם הוציא לזרע קשה טפי אלא ע"כ שהמצניע היינו שהוציא לזרע וקרי לי' מצניע משום שאחשבי' בזה הוצאה וא"כ לק"מ דזה לא מוכח משם דאדרבא משם מוכח אף מוציא לזרע לכאורה בעינן חמשה והכי דייק לשון המשנה לכאורה דקתני חזר והכניסו א"כ ליתני המוציא בהדיא ומשני לעולם דמיירי מצניע ממש ולא הוציא עכשיו לזרע אבל מוציא עכשיו בלא מצניע א"צ למיתני כמ"ש רש"י דחייב מסברא וי"ל שהוא כ"ש ממצניע דתני לעיל ומה שקשה לך ל"ל למיתני הב"ע כגון וכו' ודוק:

בתוס' בד"ה המצניע תימא אמאי צריך למיתני וכל אדם וכו' לכאורה נ"ל לתרץ דקמ"ל אפי' בהוציא ממש לזרע דעביד מעשה נמי כל אדם אינו חייב ועל זה ה"א דלא פליגי ארשב"א אלא לחייב זה במחשבתו של זה ולא במעשה אמנם הגמ' מסיק דלא מיירי במוציא רק מצניע ולפרש דסיפח לא מיירי כמו רישא הוא דוחק לכן נ"ל לתרץ דאי לא תני ה"א דאיירי במצניע ממש כפשטיה ואתי לאשמועינן דכל אדם חייבין עליו ולמיסתם כרשב"א ופליג אסתמא קמא ובתרא עיקר או דה"א דמיירי במצניע וגם הוציא ולחייב כל אדם דבזה מודו רבנן לרשב"א כנ"ל ולא הוי ידענא דינא דהצניע ושכח ודוק::

תוכן העניינים

לשון הזהב שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה