אור ברסלב
לשון הזהב שבת שבת › דף פח:

לשון הזהב שבת· רבי זאב וולף מליזנסק

שבת · דף פח:

דף פח.

בתוס' בד"ה פריו קודם לעליו וכו' עד אך תימא וכו' והא שכ' בא' תימא משמע שיש לו תירוץ נ"ל די"ל דעיקר קושיתו אקרא שני דריח אפך והא דנקט קרא קמא י"ל דה"ק דהכא שפיר כתפוח שנמשל הקב"ה לתפוח בעצי היער שהוא החשוב או כמ"ש רש"י שהכל בורחים ממנו ואני בצלו חמדתי אבל למה נמשלו ישראל או שמקשה אתרווייהו ונקט קרא קמא ומסיים בישראל להורות שמקשה אשניהם ותירוצו ג"כ אשניהם דעשיית מצות הוא עיקר פירות של התורה וקב"ה כידוע ועפ"ז י"ל שלילות דבריהם שכ' אך תימא משמע שמקושר מהקודם והוא שמביאין ראי' שהיינו אתרוג מתרגום והוא להיפך שמתרגום מוכח דהאי קרא לאו אתרוג שלא פירש כן כאן אלא שם שהוא מוכרח דתפוח אין לו ריח לכך כתבו אך תימא וא"כ ע"כ צ"ל דעיקר קושיתו אשם וק"ל אמנם בעיקר ק' התוס' מצאתי במדרש שהתפוח נצו קודם לעליו וכן הוא באמת משא"כ בשאר אילנות וי"ל שגם בגמ' שאמר פריו היינו נצו שהוא התחלת הפרי

תוכן העניינים

לשון הזהב שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה