לשון הזהב שבת· רבי זאב וולף מליזנסק
שבת · דף נו:
בתוס' בד"ה אלא מעתה הקשה הר"ר אלחנן וכו' עד ונראה לר"י וכו' נ"ל לפרש דבריהם דמקשין מאי פריך אלא מעתה בשלמא התם אע"ג דבאמת בנה שני קרא לכתוב יבנה לדרש תחית המתים שיבנה ג"כ לע"ל משא"כ הכא לא שייך למידרש לע"ל ע"כ להך דרשא שביקש לבנות ולא בנה ותירצו דמ"מ פריך שפיר דקי"ל בכ"מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו רק ששינה לשון הוא לדרש ופשטי' דיבנה ע"כ משמע שבנה ג"כ מדלא כתיב שביקש לבנות וגם מוכח מיהושע דבאמת בנה ע"כ הפשוטו פירושו שבנה אלא ששינה לשון לדרש והכא אם תדרוש שביקש לבנות מפקת ליה מפשטי' וזה אין סברא אלא שמא תאמר אף הפשוטו הוא שביקש לבנות לכך מייתי הגמ' מיהושע ומשני מתוך שלא מיחה וא"ש הפשוטו דמעלה כאלו בנה והדרש יבנה להורות שלא בנה וק"ל: סליק פרק חמישי:
בעזר מרים ראשי. היא יסייעני להתחיל ולגמור פרק ששי: