אור ברסלב
לשון הזהב שבת שבת › דף נג.

לשון הזהב שבת· רבי זאב וולף מליזנסק

שבת · דף נג.

דף נב:

בתוס' בד"ה אילימא שאינו קשורה לא בעי למיפרך וכו' נ"ל דשלילות דבריהם הוא כך דהא דפריך הגמ' פשיטא לאו משום דמוכח מרישא וא"כ לא הוי קשה ליפרך מרישא דלא שייך למיפרך ל"ל רישא הא מוכח מסיפא אבל ז"א דדרך הוא ליתני בסיפא מאי שמוכח מרישא וא"כ ע"כ מקשה מסברא פשיטא א"כ קשה וא"ת לוכח מרישא דל"ל בזמן שהוא קשורה כיון דהוא פשיטא מסברא וק"ל:

בא"ד וי"ל דמרישא לא תפשוט וכו' עיין במהר"מ ומהרש"א מה שדחקו לפרש שלא תקשי דילמא סיפא נמי זה אתי לאשמועינן דוקא אינו קשורה כלל הא קשורה אפי' בשבת שרי אף דזה מוכח מרישא הא דרך המשניות כן ולכאורה נ"ל לתרץ דברישא שפיר י"ל כיון דעיקר מילתא אינו מיותר רק תני בזמן שקשורה להורות זה אבל בסיפא כולה מילתא מיותר אין סברא דתני לה להורות דין זה דה"ל למיתני בהדיא וק"ל:

אמנם כד דייקת קושיא מעיקרא ליתא דהא דדרך תנא ליתני בסיפא מה שמוכח מרישא היינו כיון שמרישא לא מוכח אלא מדיוק לא סמיך התנא ע"ז ותני לה בהדיא אבל הכא מה שמוכח מרישא בהדיא דהיינו שקשורה ע"כ מיירי בשבת תני לה סיפא להורות דין זה מדיוק דתני אינו קשורה להורות קשורה בשבת שרי זה דבר שאין לו שחר ולא מצינו כלל ודוק:

תוכן העניינים

לשון הזהב שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה