אור ברסלב
לשון הזהב שבת שבת › דף נב:

לשון הזהב שבת· רבי זאב וולף מליזנסק

שבת · דף נב:

דף נב.

ברש"י בד"ה והאיכא חציצה שטבעת קבועה בשיר וכו' הא דלא פירש כפי' הר' פורת שדבוק בצואר דלמה לא מוקי כשאינו דבוק דדוחק לומר דאין דרך להיות מחוללין כמ"ש התוס' דאטו כולן מדה אחת להן ואם נאמר שאין דרך השיר להלביש לבהמה כי אם בדבוק מאי משני בשריתכן אבל לפירש"י א"ש דדרך השיר להיות הטבעת תמיד קבוע בחוזק ואפשר זה כוונת התוס' בד"ה בשריתכן לדחות פי' הר' פורת ולחזק פירש"י וק"ל:

בתוס' בד"ה והתניא מחט בין נקובה וכו' עד שניטל חורה וכו' ור"ל וזה לק"מ אר"א דמיירי בשלימה וכו' עד ותימה לר"י וכו' ועיין בפ' כל הכלים ולכאורה קושייתם תמוה דלק"מ כמ"ש המהרש"א ולפום ריהטא תרצתי ג"כ כמ"ש המהרש"א אמנם כד עיינינא אמינא במחילה מכבודו הרמה שלא כ"כ אלא דרך חידוד התלמידים אבל לפום קושטא דמילתא הוא טעות גדול דאף אם יעלה על דעתינו ששפילגא אינו מקבל טומאה היינו ע"כ משום דהוי כטבעת הכלים כדס"ד בגמ' דף ס' גבי ותהוי כבירית טהורה לפי' תוס' דלשם ע"ש: וכי משום זה יסבר רבא שיהא אסור לטלטל בשבת א"כ טבעת בהמה וכלים אסור לטלטל לרבא וז"א דהא אפי' מתג ורסן מותר לטלטל כמ"ש התוס' והגע בעצמך כלי אבנים וכלי גללים שאין מקבל טומאה יאסר לטלטל אלא ודאי רבא לא קאמר רק כיון דלענין טומאה לאו מנא ר"ל שמשום שבורה או חסרון אינו מקבל טומאה ואי הוי שלימה הוי מקבל טומאה לענין שבת ג"כ לאו כלי היא אבל היכא דהוי כלי שלימה כמו שפילגא ואינך אף שאינו מ"ט למה יאסר בטילטול וא"כ אזיל התירץ ואמנם בעיקר הקושיא נלע"ד דלק"מ דהתוס' אינו מפרשים כלל דהכא ס"ד דשפילגא אינו מ"ט דא"כ לא הוי מקשה שם מידי דדוחק בעיניהם לומר שמקשה מכח ר"א דהכא אלא ודאי הקושיא שם הוא בריוח גדול דודאי אין סברא לומר שלא יהא שפילגא מ"ט כיון דהוי כלי מעשה ותכשיט אף דס"ד בגמ' דף ס' לפי' התוס' כן היינו דוקא בהך דאוגרת שערה והכא סתמא קתני וגם זה לא קאי במסקנא משום דאם כן קשה מהמשנה דלשם לכך מקשה התם שפיר כיון דלא מיירי בשפילגא דהיא ודאי מקבלת טומאה וע"כ בניטל חורה מיירי דאל"ה במאי מוקמת לה וכן הכא מקשה שפיר בריוח דתיתי בהי תיתי ע"כ הברייתא מיתוקם באיזה מחט בעולם שמוקמת לה יוקשה אר"א ואתי שכיר שני הקושיות בריוח וא"צ לדוחק המהרש"א שיהא חדא קושיא תלי באידך שאין זה סוגיא וגם אינו מוכרח ואינו רוצה כאן להאריך אמנם התוס' הקדימו שקשה רק לרבא דלאביי לק"מ אר"א דמיירי בשלימה וא"כ שפיר תמהו כיון דלרבא לא מתוקם הברייתא כלל דבשפילגא ליכא לאוקמא כמ"ש וע"ז מייתי ראי' כדפריך בפ' כל הכלים וא"כ אי לא ידע התירץ בגלמי ע"כ ליתא לדרבא דאיתותב מהך הברייתא והיכי שייך להקשות מברייתא לר"א אליבא דרבא כיון דלדידי' רבא איתותב מהך ברייתא כיון דלא ידע מגלמי ושום אוקימתא אחרינא ליכא ודוק:

תוכן העניינים

לשון הזהב שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה