אור ברסלב
לשון הזהב שבת שבת › דף לד:

לשון הזהב שבת· רבי זאב וולף מליזנסק

שבת · דף לד:

דף לד.

בגמ' לחומר ב' ימים למאי הילכתא פירש"י בשלמא ספק כולו מן היום וכו' ע"ש אע"ג דנ"מ ודאי דאם עשה בין שני ביה"ש שלא בכולו דאינו מביא חטאת דשמא הראשון מן היום וב' לילה כמ"ש התוס' כאן ורש"י ג"כ בע"ב גבי העושה מלאכה בב' ביה"ש כ"כ מכ"מ לחומר שניהם לא הוי אע"ג דאסור להביא חטאת לא הוי חומרא ולכך לא דייק תכף ארישא ספק מן היום ומן הלילה למאי הילכתא ודוק:

אמנם אי קשיא לי הא קשיא הא גם גבי שבת הוי חומר שני ימים לפמ"ש רש"י לקמן בע"ב גבי העושה מלאכה ב' ביה"ש שעשה בהעלם א' י"ל שלא הי' לו ידיעה בין ביה"ש ראשון לשני והיינו ודאי משום דאם הי' לו ידיעה חייב גם אשם תלוי בהדי חטאת דילמא בראשון הוי בו גם מלילה ושני הוי בו גם מיום אבל אי בהעלם אחד לא שייך זה וגם ע"כ מיירי שעשה מלאכה אחת בשניהם כגון בתיבה או אריגה דאי עשה ב' מלאכות כגון שכתב ביה"ש ראשון וארג בב' ודאי חייב גם אשם תלוי אף בהעלם אחת וא"כ משכחת לה חומר שניהם גם בשבת היכא שעשה מלאכה ב' ביה"ש והי' לו ידיעה בינתיים או שעשה ב' מיני מלאכות בהם דחייב חטאת וגם אשם תלוי ואי לא הוי אלא ספק מן היום או מן הלילה לא הי' חייב אלא חטאת ממ"נ וצ"ע ויש ליישב דלשון חומר שני ימים משמע בביה"ש א' יש לו חומרא דיום ודלילה וכן נמי מדייק שהוא דהא כבר קתני ספק מן היום ומן הלילה ממילא מוכח זה הדין אלא להורות דיש חומר ב' ימים כא' וכאן עכ"פ בראשון הוי יום קולא וכו' ודוק:

ברש"י בד"ה זה נכנס וזה יוצא וכו' עד וכל דמקמי הכי יום מעליא הוא ר"ל דפליג אביה"ש דר"י וס"ל דהוי יום וכן אמר בגמ' לקמן דביה"ש דר' יוסי לאחר ביה"ש דר' יהודא ונ"ל שמוכח זה מדאמר זה נכנס וזה יוצא ולא אמר זה יוצא וזה נכנס דהא מעיקרא יוצא היום אלא דקאמר לר' יהודא כשזה נכנס לדידך אז זה יוצא ולא קודם כלל ספק וק"ל:

בתוס' בד"ה ור' יוסי אומר לכאורה משמע שאין גורסין וא"א לעמוד עליו אמנם לפי הגי' שלפניו א"ש טפי דבהרף עין א"א להסתפק בו כלל ומכ"ש שאין לומר בו ראיות זיבה אלא ודאי דפליג את"ק שס"ל שיש ביה"ש שיעור מרובה אלא שספק בו מאי דינו ור' יוסי ס"ל שאין להסתפק בדינו אלא שעיקר ספק הוא מעט קודם הכניסה אימתי הוא כהרף עין זה משום דא"א לעמוד עליו ממש ודוק:

בתוס' בד"ה ספק לטומאה ולקרבן וכו' עד לכך מפרש ר"ת וכו' לכאורה נראה שבזה מתרץ גם פירש"י דודאי גם רש"י מודה בראה כל ביה"ש דל"ל זה מן היום וזה מן הלילה דהא פירש כן בהדיא בע"ב שלאחר זה גבי העושה מלאכה בב' ביה"ש וז"ל וכגון שעשה כל ביה"ש דליכא לספוקי בהאי בתחלתו ובהאי בסופו ע"כ משמע להדיא דעיקר ספק הוא כאן משום תחילה וסוף ומ"ש רש"י שמא הראשון כולו מן היום וכו' היינו כל שעת ראי' אמנם נ"ל ודאי שחילק גדול ביניהם דהתוס' כ' בשעה אחרת ראה ביה"ש משמע שידעינן ודאי דראי' שני' הי' בשעה מאוחר בביה"ש וכן משמע בכל הספיקות שכ' ולרש"י ע"כ ליכא למימר הכי דהא רש"י כ' ג"כ שמא ראשון מן הלילה ושני מן היום ואי הראי' שני' הוי מאוחר ל"ל הכי וכ' נמי הספק שמא הראשון מן היום וכו' אלא ודאי דרש"י ס"ל כל שראה סתם מסופקין אנחנו שמא לא הי' השעות מכוון ושמא זה קודם או זה כ"א בעושה מלאכה כל ביה"ש ל"ל הכי אבל בראי' דהוי שעה מועטת כמו שהוכיחו תוס' ודאי איכא לספוקי ומכ"ש לר' יוסי דסובר דעיקר הספק הוא משום דא"א לעמוד עליו לא ידעינן אם זו הראי' הי' קודם להרף עין זה וזו לאחרי' או להיפך וכן משמע הלשון ברש"י בסוף שמעתין גבי העושה מלאכה וכו' שכ' שליכא לספוקי בהאי בתחלתו וכו' אלמא דכאן הוא ספק שמא האי בתחלתו והאי בסופו ודוק: בגמרא מאי ג' חלקי מיל וכו' עד אלא תרי תילתי מיל א"ב פלגא דדנקא יש לי כאן מקום עיון רב דלמה לי' לאוקמא לא בחד טעמא דחד ר"ל חלקי רבעי וחד תילתי וגם הוא דוחק שיהא זמן שפני מזרח מאדי' לא יהא אלא חלק י"ב ממיל וחלק תשיעית מן הכסיף העליון לימא דרבה קאמר ג' חלקי מיל היינו שלשה חומשי מיל ורב יוסף אמר שני חומשי מיל ויהא בחד טעמא וחד לישני וגם פני מזרח מאדימין יהא חומש מיל וצ"ע ויש ליישב דרבה דאמר סתמא ג' חלקי מיל ולא אמר איזה חלקים ודאי כוונתו לחומרא ככל שיעורי חכמים בפרט דהכא הוי דאורייתא וא"כ כל מה שאנו יכולין לומר חלק יותר גדול אמרינן וכן משמע הלשון בגמ' דמהדר מעיקרא פלגא ותילתי ורבעי וא"כ כיון שיש לנו לומר רבעי ודאי כוונתו כן ולא אחומשי דהוא פחות אע"ג שאין חד לשון עם רב יוסף הא הוא קאמר מעיקרא ולא קאי ארב יוסף או דלשון ג' חלקי משמע שלשה חלקים כמו הנשאר מהמיל משא"כ בחומשין והא שרצה לפרש ברב יוסף שני רבעי אע"ג שי"ל תלתי שהוא יותר גדול וגם אינו שני חלקי הנשאר היינו משום דאיהו קאי ארבה מסתבר לומר כן שאמר רק שני חלקים שלו או דפריך יותר שפיר ודוק:

תוכן העניינים

לשון הזהב שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה