אור ברסלב
לשון הזהב שבת שבת › דף לד.

לשון הזהב שבת· רבי זאב וולף מליזנסק

שבת · דף לד.

דף ל.

בגמ' הא גופא קשיא אמרת עם חשיכה וכו' לכאורה לא מוכח כלל דאסור לערב ספק חשיכה ונ"ל דאי הוי רשאי לא הי' רשאי לישאל עם חשיכה משום שמא יפשע והוי להו לתקן שישאל ביה"ש ערבתם כמ"ש רש"י בטעם עם חשיכה במשנה וק"ל:

ברש"י בד"ה ערבתם עירובי תחומין וחצירות והוא תמוה דהא מסקינן כאן בעירובי תחומין ומכ"ש לפמ"ש מוכח מהגמ' דאסור לשאול על ע"ח עם חשיכה רק ביה"ש שמא יפשע וא"ל דרש"י מפרש לפי ה"א דמי הכניסו בדוחק זה ונ"ל לפרש דבאמת אי הוי רשאי לערב הכל ביה"ש לא היינו מתקנין לכתחילה שישאל עם חשיכה רק ביה"ש אבל כיון דצריך לשאול אע"ת עם חשיכה שואל ג"כ אע"ח ושואל סתמא ערבתם וגם לא אתי למיפשע כיון שיערבו ע"ת יערבו ג"כ ע"ח ולא תקנו שישאל ביה"ש אע"ח ובגמ' ה"ק כאן בע"ת שיש לו לערב ע"ת שואלין אשניהם עם חשיכה כאן בע"ח אם אין לו לערב אלא ע"ח באמת שואל ביה"ש וק"ל בתוס' בד"ה שניהם קנו עירוב וכו' עיין במהרש"א שהקשה דלמה לא הוכיחו תוס' לעיל מזה דע"ת אין מערבין ביה"ש לכתחיל' מכ"ש ונ"ל דאין זה הוכחה דה"א ביה"ש לא נכנס כלל בגדר ספק דהכא תקנו דמותר לערב ביה"ש דאין מדמין ספקות דרבנן וכ"ש הכא די"ל דאף בשבת אין איסור כ"כ כמ"ש רש"י בע"ח לפי האמת כך ה"א בע"ת אבל אי אמרינן דהכא מיירי בע"ת וקרי לי' הגמ' ספק עירוב שפיר מקשין וק"ל:

בגמרא ואמר רבא מפני מה אמרו אין טומנין וכו' עד ואמר רבא מ"ט אמרו וכו' ועיין ברש"י שתורף הוכחתו דע"כ הכא איירי בדבר שאינו מוסיף דאלו במוסיף הבל אסור אף מבע"י דהא תנן אין טומנין בגפת והדר מוכח דהך במה טומנין איירי מבע"י דמשחשיכה תנן הכא אין טומנין והוא תימה גדולה שמוכיח מעצמו חדא מאידך ואידך מחדא דילמא הכא מיירי בדבר המוסיף אבל בשאינו מוסיף מותר אף משחשיכה והתם מיירי משחשיכה ויש לדחוק כיון דהכא נקט סתמא וטומנין משמע בדבר שסתם הטמנה היא והתם נקט סתמא במה טומנין משמע בזמן שרגילין להטמין ורגילות הוא ביה"ש כדנקט הכא סתמא וכן התם ואי כדכתיבנא הוי לי' לפרש הכא והתם אלא ודאי סמיך אסתם רגילות שהוא ע"כ מבע"י ובדבר שאינו מוסיף כמ"ש וסמיך חד משנה אחבירתה וא"צ לפרש וכן מוכח להדיא לשון רש"י שכ' בשניהם וסתם הטמנה וכו' משמע שאין מוכרח אלא מדנקט סתם וק"ל:

או י"ל משום דהך משנה במה טומנין קאי אהך משנה טומנין את החמין והיינו מבע"י ע"ז שואל במה טומנין וקאמר דאסור במוסיף הבל וכ"כ כל הפוסקים אלא שהפסיק בפ' כירה לרש"י הוי ג"כ הטמנה במוסיף הבל ולפי' התוס' כבר תירצו הפוסקים עיין בר"ן ריש פ' כירה וע"כ הוא כן דאל"ה אהיכא קאי דקתני במה וא"כ לא ק"מ ומוכרח שפיר שני הוכחות ודוק: אמנם אחרי שהגיעני ה' ללמוד פ' כירה מצאתי דלק"מ ואדרבא מתורץ בזה הקושיא ק' התוס' דלשם החמורה והוא דשם דף ל"ט ע"ב קאמר ממעשה דאנשי טבריא בטלה הטמנה בדבר המוסיף הבל אפי' מבע"י והקשו תוס' שם הלא מתניתן היא אין טומנין בגפת וכו' ולפי מ"ש לק"מ דמתניתן יש לאוקמה משחשיכה ומתניתן דהכא י"ל דמיירי בדבר המוסיף הבל לכך מאנשי טבריא מוכח שפיר דהוי מבע"י ואפ"ה אסרוה כמ"ש רש"י שם והכי דייק לישנא דהתם דקאמר אפי' מבע"י ר"ל שלא תאמר דהמשנה דאין טומנין בגפת מיירי משחשיכה וא"כ שפיר י"ל דאהכי סמיך גמ' ורש"י דהכא דע"כ מתניתן דאין טומנין מיירי אף מבע"י ממעשה דא"ט וא"כ הכא דקתני אין טומנין משחשיכה וביה"ש טומנין ע"כ מיירי בדבר שאינו מוסיף הבל דבמוסיף אף מבע"י אסור וכיון שאין טומנין אף בדבר שאינו מוסיף הבל משחשיכה ע"כ מתניתן דבמה טומנין איירי רק מבע"י ודוק:

תוכן העניינים

לשון הזהב שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה