אור ברסלב
לשון הזהב שבת שבת › דף כג:

לשון הזהב שבת· רבי זאב וולף מליזנסק

שבת · דף כג:

דף כג.

בתוס' בד"ה הדר פשטה וכו' עד ועוד נראה לרשב"א דעל כן הקדימו נ"ל דטעם זה הוא רק לטעם הרשב"א שכ' לעיל בהפטרה אבל לטעם השני שכ' לעיל שיש לו להפטיר מעין שקרא לא שייך זה הטעם וצ"ל טעם הראשון שבכאן אלא דהרשב"א אזיל לשיטתי' אלא שקשה קצת דהא טעם זה לחוד אינו מספיק דאכתי קשה למה הקדימו של ר"ח כדי שיפטיר בחנוכה משום פירסומי ניסא יקדימו בשל חנוכה משום פ"נ וצ"ל אחד מטעמים הסמוך א"כ מאי ועוד וצ"ל דלתירץ זה אין צ"ל דלענין הקדמה תדיר קודם אלא גם לענין הקדמה פ"נ עדיף אלא ודאי פ"נ דדחי' עדיף מפ"נ דהקדמה ואם יקדימו חנוכה משום פ"נ יהא נדחה פ"נ דהפטרה א"כ מוטב לקיים זה פ"נ דהפטרה ודוק: בגמרא ולא בשמן שריפה וכו' ועיין בתוס' בעמוד שלאח"ז שהקשו בד"ה איבעי' להו דמאי שייך זה שמן שריפה לכאן דהוי לי' לאסוקי הלכות חנוכה ועיין בקונטרס הדרשות שלי שכתבתי דרך אימרה יאי לחבר הך פסיקתא לכאן אמנם פה לא ירדתי לכיוון הזה היוצא מידי פשוטו: בתוס' בד"ה גזירה י"ט אטו שבת וא"ת בכל שמנים וכו' עד הקשה הר' אליעזר דהכא מפרש וכו' עד אך קשה מאי פריך וכו' שלש אלה קושיות חמורות והתו' מתרצים בדוחק וגם דעת רש"י ודאי אינו לתרץ כן שכ' בד"ה בע"ש ולקמן ילפינן מקראי משמע שהוא דבר פשוט וכ"כ לקמן שתרומה לא יצא מן הכלל קדשים וא"כ הדרא הקושיות לדוכתא וגם לשון רש"י דליכא למיחש להטיי' הוא מיותר שהוא פשיטא כיון דאפי' לכתחילה מדליק לכן נ"ל לתרץ כל קושיות התוס' בדרך נאות ופשוט והוא דודאי כולהו ידעי מזה דאסור להדליק שמן שריפה בי"ט גופא משום אין שורפין קדשים בי"ט אלא דמקשה אביי אלא מעתה ר"ל כיון דאמרת בש"ש הנישנה כאן היינו פשוט שאין מדליקין בע"ש על שבת א"כ סתמא הא דתנן אין מדליקין בש"ש בי"ט היינו דומיא דשבת שאין מדליקין אף מבע"י על י"ט דהא תו' כתבו שאף הטעם צ"ל דומה דאל"ה מאי שייך לכאן ולדידי אף שאין הטעם דומה עכ"פ פירוש מילת אין מדליקין צ"ל אף דומיא דרישא דהיינו מבע"י אין מדליקין ושם לא שייך האי טעמא דאין שורפין קדשים בי"ט כיון שמדליק מבע"י ואהא שפיר פירש"י כיון דליכא למיחש להטיי' שהוקשה לו דילמא גם בי"ט שייך האי גזירה שמא יטה ויהא עובר ושורף קדשים בי"ט לזה כתב דליכא למיחש להטיי' והיינו כיון שאין שורף ממש ודאי אין איסור משום שריפת קדשים דגזירת הכתוב הוא שלא לבער מן העולם דזה לא שייך אלא בהטיי' משום מלאכה וגם שריפת קדשים גופא כתרומה הוא מדרבנן ורש"י גופא דחק א"ע לתרצו עכ"פ בהטיי' אינו שייך למיגזר ואהא משני שפיר גזירה י"ט אטו שבת דבכולהו לא שייך למיגזר דהא כ"ע ידעי דהדלקה מותר בי"ט גופא ולא בשבת ואינו דומה זה לזה אבל בש"ש כיון דבי"ט גופא אסור ולא שרי אלא מבע"י דומיא דשבת יאמרו שגם בשבת מותר מבע"י ורב חסדא משני דבאמת מבע"י מותר וסיפא לא הוי דומיא דרישא דלא מיירי כלל בי"ט אלא בדין שבת והוא פירוש לרישא והוא מדוקדק היטב בלשון רש"י כנ"ל לתרץ הכל ודוק:

דאיסור שריפת קדשים הוא שלא לבער מן העולם אפי' ע"י איזה ביעור אחר ולא משום מלאכה ולא מצינו איסור זה בהטי' אלא דחייב משום מבעיר ולא משום ש"ק כיון דבלא"ה מתבער ודוק:

ובזה מתורץ ומדוקדק היטב שהקשו אאביי גופא דידי' אדידי' ולפמ"ש אדרבא אביי אזיל לשיטתי' דלתירץ רב אשי האיסור שריפת קדשים הוא משום מלאכה דאין עשה דוחה ל"ת ועשה שפיר י"ל דגם הטיי' אסור משום מבעיר דהוי מלאכה ולא ק"מ בי"ט לישתרי אבל אביי דיליף מקרא לא תלי במלאכה אלא אפי' ליתן לכלבו אסור משום גזירת הכתוב ולא שייך שמא יטה פריך שפיר ודוק:

בא"ד ונראה לפרש דאביי ורבא לא קיימי וכו' עד ולית להו הך גזירה אלא קיימי לפרושי וכו' עי' במהרש"א שכתב דדברי המהרש"ל אינן מבוררין והוא מפרש דל"ל הך גזירה דתרומה אטו קדשים ולענ"ד נראה במחילה מכבודו שדבריו אינן מבוררין מכמה טעמי חדא האיך לא כ' התוס' מאי גזירה כיון דעדיין לא כתבו כאן מזה גזירה כלום ועוד דשם גופא לא החליטו דתרומה אסור משום גזירה דלתי' ריב"א בדף שלאח"ז בד"ה לפי שאין שורפין אסור מדינא וצ"ל דאינהו ל"ל הך סברא ועוד מאי שייך לשון האי גזירה וביותר קשה לפירושו דהוי להו למיכתב הך ול"ל האי גזירה אחר תיבת אלא לכן נ"ל דברי מהרש"ל מבוררין ונכונים וכן למדתי אני לתלמידי בפשט דבריהם קודם שראיתי דבריו אלא שמהרש"ל קיצר מאד וצריך אני לבאר דהמשך דבריהם הוא דאביי ורבא לאו דקיימי לפרושי אשמן שריפה לפי שאין שורפין וכו' והיינו צריכין לומר דלית להו הך גזירה דהכא י"ט אטו שבת הא ליתא אלא אית להו טעמא דאין מדליקין בש"ש בי"ט משום גזירה דהכא דאביי קיבלה מרבה אלא קיימי לפרושי אקדשים גופא מנ"ל שאין שורפין בי"ט וזה כוונת מהרש"ל בבירור ודוק:

בא"ד בסופו אותן שאינן במלאכה אחת לכאורה נראה שכתבו זה לומר דלא מתורץ קושיא ראשונה בהך שמא ועפ"ז נמשך ק' המהרש"א חזקה בדיבור שאח"ז שכתבו גזרינן חלה אטו שמן דהדר הוי גזלג"ז ולענ"ד נראה לומר שכ' זה משום דבמלאכה וגזירה אחת ממש וודאי ילפינן חד גזירה מחברי' דחזינן ראיות אביי דף י"א ע"ב אלא דשם הוא איסור אחד וגזירה אחת ממש משא"כ הכא אינו במלאכה אחת וכן לעיל אינו גזירה אחת די"ל י"ט אטו שבת גזרינן טפי אף שהוא מלאכה אחת וא"כ מתורץ גם קושיא ראשונה וק' המהרש"א מתורץ ממילא ודוק:

תוכן העניינים

לשון הזהב שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה