אור ברסלב
לשון הזהב שבת שבת › דף כ.

לשון הזהב שבת· רבי זאב וולף מליזנסק

שבת · דף כ.

דף יט:

ברש"י בד"ה מדובקים בתנור וחומרא הוא וכו' ועיין בתו' מה שפירשו לשיטת רש"י ועפ"ז הקשו מירושלמי ול"נ דקשה עוד לפי פירושם בשיטת רש"י וכן לשיטת ריב"א דפי' בהפך כמ"ש המפרשים אמאי לא בעי ארבנן וצריך לדחוק משום דלרבנן לא הוי מיבעי' לן דמסתבר לומר כפשוטו כל פני' אלא משום א"א לר"א תחתון המדובק בתנור והוא חומרא ע"כ מר"א נשמע לרבנן דלהקל באו והוא דוחק לכן נ"ל דרש"י לא עלה על דעתו לפרש כמו שפירשו התו' כוונתו ואז יהא שיטת רש"י יותר נאות משיטת ריב"א שלא יוקשה עליו מה שהקשיתי וגם הירושלמי לא קשה עליו והוא דלרבנן לא מיבעי' לן דודאי בעינן כל פני' סביב אפילו מהצדדין דמסתמא קאמרי פני' אלא לר"א דאמר התחתון משמע לאו כל פני' אלא התחתון הא לא קימבעי' לי' דודאי מיקל אלא מיבעי' לי' אי מיקל קולא גדולה דאפי' בפנים לגבי האור סגי או לא מיקל כ"כ אלא בעינן פנים דגבי תנור ולגבי אור לחוד לא סגי ואפ"ה מיקל מרבנן דהם בעו כל פני' אפי' מהצדדין שהמה מאחרין לקרום שאינו שולט שם חום התנור ולא של אור וגם אי התנור גרוף בעינן ג"כ כל פני' ולר"א ג"כ סגי בלגבי התנור אלא שהוא חומרא ביש אור כנ"ל נכון וברור בפירש"י ומ"ש וחומרא היא ר"ל בדברי ר"א הוא חומרא יותר ממה שנאמר לגבי אור ולא לגבי רבנן הוא חומרא דהא לא הוזכרו רבנן בדברי רש"י כלל ודוק:

ולולא דמסתפינא הייתי אומר אף לשיטת התו' בדברי רש"י לק"מ מירושלמי והוא אחרי שנדקדק דבמשנה קרי לי' תחתון והכא קרי לי' פנים וגם בירושלמי דמייתי התוס' ע"כ פנים היינו לגבי אור כמ"ש המהרש"א וא"כ תיבת בתנור אין לו פירוש וגם ברש"י שכתב וחומרא היא הוא למותר ומאי בעי בזה לכן יש לומר דהגמ' מייתי הך ברייתא גופא שמביא תוס' בשם הירושלמי אלא שמפרש יותר כדרך הגמ' וקאמר דתניא ר"א אומר גבי לחם הפנים כדי שיקרמו פנים המדובקין בתנור והיינו מדאמר בתנור וע"ז כתב רש"י ושם הוא חומרא שהחמיר כמ"ש התוס' מדאמר מודה וכו' עד שיקרמו וכו' ש"מ בשבת היינו לגבי אור וקיל ודוק:

ברש"י בד"ה תני ר' חייא וכו' עד ואני מצאתי' בת"כ לגבי מנורה עיין במהר"מ שכ' דרש"י השאיר בקושיא וא"צ וגם א"א לומר כן דא"כ מאי מציאה הא רמי בר חמא ג"כ תני לה בהדיא לענין מנורה ואי איתא בהדיא הך לישנא דהכא במאי שמצא רש"י א"כ לא קשה אלא נ"ל דבאמת לא קשה רק רש"י חולק אר"י הלוי אלא שמצא בהדיא הך לישנא דהכא גבי מנורה שתהא שלהבת וכו' ומייתי ראי' מיני' לענין מדורה כמ"ש רש"י לעיל ולא פליג אלא אמ"ש שהיינו הך דבמה מדליקין ואינו כן והא דלא מייתי לה רמי בר חמא משום דכאן לא הוזכרה לענין פתילות ושמנים לכך מייתי ברייתא דפתילות ושמנים ומפרש לה כמו שדרש הך ברייתא ולק"מ וק"ל:

בתוס' בד"ה למישרי וכו' עד בסופו דכתיב בענינא דמועדות וכם דהתם דלא דרשינן צ"ל דאיידי דכתיב הכא כם כתיב נמי התם או כיון דדרשינן דלא בעינן קידוש ב"ד כתיב כם ר"ל מושבת שלכם ולא של ב"ד וק"ל:

תוכן העניינים

לשון הזהב שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה