אור ברסלב
לשון הזהב שבת שבת › דף טז.

לשון הזהב שבת· רבי זאב וולף מליזנסק

שבת · דף טז.

דף טו:

ברש"י בד"ה לטומאתן ישינה וכו' עד להטעינן טבילה אף אם נאמר דלא מהני טבילה לכ"ז אף לפי המסקנא כמ"ש לעיל לק"מ דהכא בטומאה ישינה אף אם נאמר דטמא ודאי מהני טבילה דבכ"ח טהור לגמרי ודוק:

בתוס' בד"ה אלא מעתה וכו' עד וכי משני וכו' עיין מהרש"א שכ' דלתירץ ראשון לא מטמא מאויר משום דדמי לכ"מ ואין נראה דהא כתבו התוס' בד"ה אלא כיון דאפ"ה יש לו דין כ"ח רק גם חומרות כ"מ וכן משמע בתוס' בד"ה עבדי רבנן היכרא משמע בהדיא למסקנתם דמטמא מאויר ואף לתי' ראשון משמע כן ע"ש ודוק אף דיש לדחות דשם כתבו לפי הסברא אי דמי לכ"ח האמת יורה דרכו וכן משמע לעיל בתוס' בד"ה אתו אינהו ואף א"ת דלתי' ראשון אינו מטמא מאויר היינו ודאי מטעם היכר לכן נ"ל ודאי דגם לתי' ראשון צ"ל כן והא דלא הקשו לתי' ראשון שאינו קושיא מכרחת די"ל דאינו מטמא ג"כ משום היכר ועבדי ב' היכרות או דדמי משמע לכ"מ כמ"ש המהרש"א אבל לתי' השני קושיא מוכרחת אבל האמת גם לתי' ראשון מטמא וצ"ל כן ודוק: בתוס' בד"ה ה"ג רש"י מיטמאין ומטמאין מאויריהן וכו' עד אבל במה שמטמא אחרים מאחוריהן אין זה חידוש הקשה המהרש"א הא הוי חידוש שמטמא מאויר אחוריו אע"ג שלא נגע משא"כ בכל הכלים ומתוך כך ר"ל שאינו אף מיטמא מאויר אחוריו ודחק א"ע מאד לפרש דברי התוס' דלקמן ואין במשמע גם מתוך פירש ר"י משמע להדיא שאויר אחוריו ונגיעתו שוה ומה שקשה לו נלע"ד שאינו קושיא אחר שנדקדק לשון התוס' שכתבו דגבי אויר יש חידוש משניהם למה הוצרכו לכתוב משניהם הל"ל יש חידוש במה שמטמא וגם כתבו לשון חידוש ולא כתבו לשון רבותא כלשונם בכל הש"ס וכן בזה התוס' לקמן בסופו ונלע"ד שבאו לתרץ קושיא אלימתא דעדיין יוקשה למה לי' למיתני מטמא מאויר כיון דכבר תני דמיטמא מאויר ממילא נדע שמטמא מק"ו דמרובה מדת לטמא ממדת ליטמא דבת"כ דריש לי' בק"ו מחמת זה לכך כ' דיש חידוש משניהם ר"ל אף מה שמיטמא מאויר הוא חידוש ומחידוש לא ילפינן וה"א דאפ"ה לענין לטמא לא הוי אויר כמגע אבל לענין אחוריו תו לא הוי חידוש דהוי אוירו כמגע כיון דכבר תני בכ"ח הוי תוכו אויר כמגע ואשמועינן דהוי אחוריו כתוכו ממילא ילפינן מטמא ממיטמא דהא מה שמיטמא מאויר אחוריו אע"פ שלא נגע תו לא הוי חידוש דהא מצינו כן דכ"ח גופו בתוכו ובכ"מ אמרינן היכי דמצינו בעלמא כן לא הוי חידוש מכ"ש הכא דמצינו בכ"מ גופא ובמגע אף בעלמא מטמא מאחוריו שפיר ילפינן מטמא ממיטמא ודוק:

וגם לפי פשוטו לק"מ כיון דכבר שמעינן דמטמא מאחוריו קאי מיטמאין ומטמאין מאויריהן דקתני ברישא בין מתוכו בין מאחוריו דהא נקט סתמא מאויריהן משמע בכ"מ שמטמא במגע מטמא מאוירו וק"ל:

בא"ד א"נ אינו מיטמא מאחוריו היינו מדאורייתא וכו' הקשה המהרש"א אמאי לא תני רבותא טפי דמטמא אחרים מגבן וכו' ונעל"ד דלק"מ דודאי מה שמטמא אחרים מגבן היינו מדרבנן דקרא תוכו כתיב כמו בליטמא וא"כ י"ל דת"כ ודאי ר"ל בדאורייתא דהא קרא קדריש ולתירץ ראשון צ"ל דיש שום לימוד לטמא אחרים מגבן ודוק:

תוכן העניינים

לשון הזהב שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה