לקח טוב· רבי יוסף ענגיל
כלל יז · ז
בערכין ג' א' דריש קרא דאיש אשר יטמא ולא יתחטא למעט קטן מכרת דביאת מקדש ובתוספו הרא"ש שנדפסו בסוף המסכתא הוקשה דל"ל קרא פשיטא דקטן לאו בר עונשין הוא וכ' וז"ל ויש מתרצים דמעטינן קרא אם נטמא בקטנות ונכנס למקדש בגדלות ולא מיסתבר לפוטרו כיון דהשתא בר עונשין הוא ולא גרע מגדול דנגע בקטן שנגע במת ונכנס למקדש עכ"ל. ועמ"ש בזה לעיל כלל י"ד ועכ"פ לדעת היש מתרצים הנ"ל מצינו טפל חמור מן העיקר דקטן שנגע במת והגדיל אזי גדול אחר הנוגע בו בגדלותו ונכנס למקדש חייב והוא עצמו אם נכנס למקדש פטור וה"ז דוגמת הך דעירובין המובא באות הקדום דמכניס טמא שרץ חייב ומכניס שרץ עצמו פטור וכאן לא שייך טעם האגדיי דאות הקדום וכמובן: