לקח טוב· רבי יוסף ענגיל
כלל ח · יג
המל"מ פ"ג מה' איסורי המזבח ה"ח הכריח מסתירת הסוגיות דש"ס שבת (קל"ה ב') דמבואר שם דמה שאסרה תורה מחוסר זמן להקרבה הוא משום ספק נפל ואלו בראש השנה (ד"ז ע"א מבואר דמחו"ז אסור להקרבה אפי' אי ידעינן שכלו לו חדשיו ע"ש והכריח מכח זה דבאמת טעם איסור הקרבת מחו"ז הוא משום ספק נפל אלא דמשום לא פלוג אסרתו התורה בכל גווני ואפי' היכא דידעינן שכלו לו חדשיו עש"ה במל"מ. והנה אין שום סברא והבנה ללא פלוג זה זולת היותו מטעם סייג וגזירה דגזרה תורה דאם יקריבו מחו"ז כשידעו שכלו לו חדשיו יבואו להקריבו ג"כ כשלא ידעו שכלו וכו' וע"כ אסרתו התורה בכל גווני מכח הגזירה הנ"ל וא"כ מבואר דשייך סייג וגזירה בדאורייתא [ומה שכ' שם המל"מ עוד דגם באדם הוא כן אליבא דרשב"ג דמה שפטרה תורה בכור אדם מפדיון קודם ל' הוא מפאת ספק נפל ומשום לא פלוג אמרה תורה דבכל גווני אינו נפדה קודם ל' ואפי' בידעינן שכלו לו חדשיו עש"ה גם זה אין לו שום הבנה זולת היותו מטעם גזירה דגזרה תורה דאם יפדוהו קודם ל' כישדעו שכלו וכו' יבואו לפדותו ג"כ כשלא ידעו וכו' וימות תוך ל' ויפסידו הבעלים אז מעותיהם בחנם וגם יהי' המעות גזל ביד כהן וע"כ מפאת חסיון על ממונם של ישראל וגם כדי להציל את הכהן מאיסור גזל סתמה תורה את הדרך ופטרה בכור אדם מפדיון קודם ל' בכל גווני כנלע"ד פשוט ומוכרח לפי דעת המל"מ ז"ל ואולם בהך דבכור יש לי דרך אחר שלא כדברי המל"מ ז"ל הנ"ל ואכ"מ]: