אור ברסלב
לקח טוב כלל ח › ט

לקח טוב· רבי יוסף ענגיל

כלל ח · ט

ח

בערכין דל"ג ע"א יליף מקרא דבתי החצרים נותנים להן כח יפה שבשדה אחוזה וכח יפה שבבתי ערי חומה לענין גאולה ויציאה ביובל וקאמר התם בברייתא יכול לא יצאו ביובל ת"ל וביובל יצא ופריך מאי קאמר (מהיכא תיתי דלא יצאו ביובל הלא יש להם כח יפה שבשדות שיוצאין ביובל) א"ר הונא לא נצרכה אלא למקדיש בית בבתי החצרים וגאלו אחר מיד הקדש ופגע בו יובל בשנה שני' (ללקיחתו של אחר שלקחה מן הגזבר) למאי מדמית לי' אי לבתי ערי חומה מדמית לי' איחלט לי' ללוקח אי לשדה אחוזה מדמית לי' לכהנים נפקא (דהמקדיש שדה אחוזה וגאלו אחר יוצא לכהנים ביובל) להכי איצטריך וביובל יצא לומר שחוזר לבעלים ביובל מתקיף לה ר' זעירא מאי אריא גאלו אחר אפי' לא גאלו נמי (ליפוק מיד הקדש דהא כתי' וביובל יצא) א"ל אבי' שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון מנלן מבן לוי ומה בן לוי שיפה כחו בממכרו (שגואל מיד שדה מגרש עריהם ובתי ערי חומה גואלין לעולם ויוצאין ביובל) הורע כחו בהקדשו (שאין הקדשו יוצא בלא פדיון כדמפרש לקמן ישראל שהורע כחו בממכרו אינו דין שהורע כחו בהקדשו (שלא יצא בלא פדיון) והתם (בבן לוי) מנלן דתניא ויצא ממכר שומע אני אפי' עבדיו מטלטליו ושטריו (אי הוי כתי' אשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר ביובל ולא הוי כתב בית ה"א אפי' עבדיו מטלטליו ושטריו של לוי אם מכרן יוצאין לו ביובל) ת"ל בית ועיר אחוזתו מה ת"ל ממכר ממכריו יוצא בחנם (ביובל) ואין הקדשו יוצא בחנם אלא בפדיון עכ"ל הגמ'. ומבואר להדיא בדברי הגמ' אלה דהא דאין בתי החצרים יוצאין מיד הקדש ביובל הוא מדאורייתא מק"ו מבן לוי דכתי' בי' מיעוטא דממכר לומר דממכריו יוצא ביובל ואין הקדשו יוצא ביובל וא"כ מדאמר אביי בטעמא דהך מילתא דאין בתי החצרים יוצאין מיד הקדש ביובל דהוא משום שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון מוכח להדיא דשייך סייג בדאורייתא דהא חשש שלא יאמרו כו' הנ"ל ענינו רק ענין סייג הוא דילמא אתי לזלזולי גם בשאר הקדשות ע"י שיראו שהקדש יוצא פעם בלא פדיון וכמובן ובאתי רק להעיר:

תוכן העניינים

לקח טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה