לקח טוב· רבי יוסף ענגיל
כלל ה · ג
יש לדקדק גם מש"ס מגילה י"ז א' הנ"ל דשינוי הסדר אינו מעכב דאהא דתנן התם דבמגילה והלל וק"ש הקורא למפרע לא יצא פריך התם מנא לן ומשני דכתי' והימים האלה נזכרים ונעשים מה עשי' למפרע לא אף זכירה למפרע לא וכן בכולהו מייתי התם קראי ע"ש. ומבואר בזה דלולי המקרא הייתי אומר דהקורא למפרע יצא ואם כן מוכח דשינוי הסדר אינו מעכב. ואולם י"ל דקושית הגמ' מנא לן איננו על הדיעבד לבד דמנ"ל דאם שינה הסדר אפי' בדיעבד אינו יוצא ורק הקושי' היא על עיקר הסדר דמנ"ל דיש במגילה והלל וק"ש סדר כלל אפילו לכתחלה דאע"ג דכתיבי הפרשיות זו אחר זו זהו לפי שא"א בענין אחר דכיון שהם פרשיות פרשיות אם כן בכתיבה ההכרח איפוא שיוכתבו זו אחר זו ואין כונת הכתוב כלל לחייב הקריאה דוקא בסדר שנכתבו וע"ז מייתי הנך קראי דמוכחי דיש להם סדר וממילא מובן דסדרן הוא כמו שהם כתובים דאלו היה להם סדר אחר הי' ראוי שיוכתבו באותו הסדר:
ואולם אם נאמר כן דקושית הגמ' היא גם על הלכתחלה שוב יש לדקדק להיפוך דשינוי הסדר מעכב דאל"כ מאי משני דילפינן מהנך קראי דמייתי שם הא כיון דלולי הכתובים לא הייתי יודע שיש להם סדר כלל אפי' לכתחלה א"כ מנ"ל דהנך קראי לעיכובא אתי דילמא אתי רק אלכתחלה להורות שיש להם סדר ואכתי מנ"ל דהקורא למפרע גם בדיעבד לא יצא ועל כרחך דכיון דילפינן מקראי שיש להם סדר שוב ממילא סדרן מעכב:
ואמנם גם זה אינו די"ל דקושית הגמ' היא באמת גם על הלכתחלה ועכ"ז השתא דכתיבי קראי ילפינן שפיר מן הכתובים את הלכתחלה וגם את הדיעבד דהא כתי' והימים האלה נזכרים ונעשים ודרשינן מה עשי' למפרע לא דהיינו שא"א לעשות יום ט"ו לפני יום י"ד אף זכירה למפרע לא וא"כ מוכח דכי היכי דעשי' א"א לצאת בה בשום אופן למפרע ואפי' דיעבד שהרי א"א להפוך הזמן ה"ה הקריאה א"א לצאת בה בשום אופן למפרע ואפי' בדיעבד וא"כ מהך קרא שפיר שמעינן את הלכתחלה וגם את הדיעבד. וכן בהלל שפיר שמעינן זה מקראי דמייתי התם דמקיש ג"כ בהנך קראי את קריאת ההלל אל הזמן שא"א להפכו ע"ש וכן בק"ש למאן דיליף לי' התם מדכתי' והיו שלא יקרא למפרע שפיר שמעינן גם את הדיעבד וכמו דאמרי' במנחות (דף ה' ע"א) ובכמה דוכתי דהוי הוא עיכובא ואולם למאן דיליף התם ק"ש מה' דהדברים עדיין הקושי' במקומה עומדת ובאתי רק להעיר:
ואולם כ"ז הוא רק בהך דמגילה והלל וק"ש אמנם מהא דפריך התם גם אתפלה דתני' בברייתא דלא יצא למפרע ופריך תפלה מנא לן ומשני דתני' שמעון הפקולי הסדיר י"ח ברכות על הסדר לפני ר"ג ביבנה ע"כ מוכח להדיא דס"ל לגמ' בפשיטות דשינוי הסדר מעכב דאל"כ אכתי מנ"ל לברייתא דהמתפלל למפרע גם דיעבד לא יצא ולענין הדיעבד הרי עדיין קושית הגמ' במקומה עומדת דמנלן ועל כרחך לומר דכיון דשמעון הפקולי הסדיר הברכות על הסדר ע"כ ממילא ידעינן דאינו יוצא למפרע אפי' דיעבד דכל דבר שיש לו סדר אזי פשוט לי' לגמרא דהסדר מעכב בו וע"כ הך ברייתא דמייתא דשמעון הפקולי הסדיר הברכות על הסדר שפיר הוא תירוץ גמור על הקושי' דתפלה מנא לן ודו"ק כי זו לכאורה ראי' ברורה בס"ד:
ומעתה לפמ"ש באות הקדום בשם הפנ"י אליבא דרש"י דלר' אסי הא דשמעון הפקולי הסדיר וכו' אינו לעיכובא וברייתא דתני' דבתפלה נמי לא יצא למפרע קאי רק אג' ראשונות וג' אחרונות ע"ש והכרחתי מזה באות ההוא דלר' אסי שינוי הסדר אינו מעכב א"כ מצינו למדין דר' אסי פליג בזה אסתמא דגמ' (ע' תוס' חולין ד"ב ע"ב דסתמא דגמ' הוא ר' אשי) דסתמא דגמ' דמגילה הנ"ל הרי בהכרח חולקת אר' אסי הנ"ל דהרי הגמ' אומרת דהברייתא דתניא דלא יצא למפרע בתפלה למדה את הדין הזה מהא דשמעון הפקולי וכו' וא"כ כיון דאין בהך דשמעון הפקולי שום רמז של חילוק בין ראשונות ואחרונות לאמצעיות שהרי על כל הי"ח ברכות בשוה אמר דשמעון הפקולי הסדיר י"ח ברכות על הסדר וכו' א"כ על כרחך הגמ' חולקת אר' אסי ומדמייתי הגמ' הך דשמעון הפקולי הסדיר י"ח ברכות על הסדר לתשובת הקושי' דמנ"ל לברייתא דלא יצא למפרע בתפלה מוכח להדיא דס"ל בפשיטות דשינוי הסדר מעכב וכנ"ל וז"פ ובאתי רק להעיר: