לקח טוב· רבי יוסף ענגיל
כלל ה · ב
מש"ס ברכות דל"ד ע"א א"ר הונא טעה בג' ראשונות חוזר לראש באמצעיות חוזר לאתה חונן באחרונות חוזר לעבודה ור' אסי אמר אמצעיות אין להם סדר (ופירש"י אם דילג ברכה אחת ואח"כ נזכר בה אומרה אף שלא במקומה) תנן (במתני') להיכן הוא חוזר לתחלת ברכה שטעה זה (ש"ץ שטעה ודילג ברכה אחת וירד אחר תחתיו חוזר האחר לתחלת הברכה שדילג הש"ץ) תיובתא דר' אסי לימא תיהוי נמי תיובתא דר' הונא (כן הוא גירסת רש"י שם עש"ה) אמר לך ר' הונא אמצעיות כלהו חדא ברכתא נינהו (והאי חוזר לתחלת ברכה היינו לאתה חונן) עכ"ל הגמ'. ובתוס' שם הקשו על רש"י הנ"ל דפי' דלר' אסי כשנזכר ברכה שדילג אומרה אף שלא במקומה מהא דתניא במגילה די"ז ע"א אמתני' דהקורא את המגילה למפרע לא יצא ותנא עלה התם וכן בהלל וכן בק"ש וכן בתפלה. ועוד שם במגילה די"ז ע"ב אייתי ברייתא דשמעון הפקולי הסדיר י"ח ברכות על הסדר לפני ר"ג ביבנה ועוד תניא התם ק"כ זקנים ובהם כמה נביאים התקינו י"ח ברכות על הסדר ובספר פנ"י לברכות שם תי' דס"ל לר' אסי דהך על הסדר דברייתות הנ"ל היינו לכתחלה אבל לא לעיכובא וזהו שאמר ר' אסי אמצעיות אין להם סדר היינו דלעיכובא אין להם סדר וברייתא דתני' בה וכן לתפלה דלמפרע אפי' בדיעבד לא יצא קאי אברכות ראשונות ואחרונות אבל באמצעיות יצא שפיר אפי' שינה הסדר עש"ה. והנה זה ודאי אין לנו לומר דר' הונא ור' אסי נחלקו פה בקבלה דר' הונא קיבל דכך הית' התקנה מתחלה בפירוש שאם יטעה באמצעיות יחזור לאתה חונן ור' אסי קיבל להיפוך דהית' התקנה שאם יטעה באמצעיות יאמר במקום שנזכר דהרמב"ם בהקדמת פי' המשניות כ' דאין שום פלוגתא בגמ' בקבלה כלל ע"ש וגם זולת דברי הרמב"ם הנ"ל אין לנו לפרש שמפלוגתא היא בקבלה כל זמן שאין אנו מוצאין כן בפירוש וכדמוכח בש"ס כתובות דנ"ז ע"א וע"ש ברש"י ד"ה הא קמ"ל וא"כ גם כאן יש לנו לומר דלא הית' קבלה בידם בזה ורק בסברא בעלמא הוא דפליגי ואם כן מדס"ל לר' אסי דאמצעיות אין להם סדר ואם דילג ברכה אומרה אף שלא במקומה ואע"ג דתניא בברייתא דמגילה הנ"ל די"ח ברכות נתקנו על הסדר א"כ על כרחך דס"ל דסדר סתמי אינו מעכב וכמובן וא"כ כיון דכל דת"ר כעין דאורייתא תקון א"כ יש ראי' מזה דגם בדאורייתא אין שינוי הסדר מעכב דהא ר' הונא נמי דפליג על ר' אסי הרי אין המחלוקת שלו מטעמא דס"ל דשינוי הסדר מעכב דא"כ הי' ראוי שיסבור רק דאם דילג ברכה אחת יחזור לאותה ברכה שדילג ויאמר משם ולהלן על הסדר ומדאמר דחוזר לאתה חונן על כרחך אין סברתו מפאת עיכוב שינוי הסדר ורק משום דס"ל מסברא דהנך כלהו חדא ברכתא נינהו וכדמסיק בגמ' אליבי' וע"כ שפיר הטועה חוזר לראש דלא שייך לומר בזה דאין הסדר מעכב דזה שייך רק בשני דברים שונים שניתן בם סדר דאז שייך לומר דכל דבר בפ"ע מועיל בכל זמן שנעשה ושאין הדברים מעכבין זו את זו בסדרם משא"כ כאן דאמצעיות כלהו חדא ברכתא נינהו א"כ הא ה"ל כטועה באמצע ברכה וכמקדים לומר חצי ברכה האחרון לחצי הראשון דחשוב כאומר ברכה אחרת לגמרי ולא ברכה שתיקנו חכמים ושפיר חוזר לראש ואין לו ענין כלל להא דשינוי הסדר אינו מעכב. ור' אסי ס"ל מסברא דרק ראשונות חדא ברכתא נינהו וכן אחרונות אבל האמצעיות אינם נחשבות ברכה אחת רק ברכות שונות אלא שנתקן להם סדר וע"כ שוב שינוי הסדר הרי אינו מעכב ושפיר ס"ל דאומר הברכה במקום שנזכר ואע"ג דלכתחלה עכ"פ יש להם סדר עכ"ז אם דילג ברכה אחת וכבר אמר ברכות אחרי' וא"כ הרי אותם הברכות מועילים כיון דאין הסדר מעכב ויוצא בדיעבד אפי' בשינוי הסדר וא"כ הרי כבר יצא ידי אותם הברכות וא"א לו לחזור אותם הברכות עוד שהרי יהיו ברכות לבטלה ואם כן הרי ההכרח שיאמר את הברכה שדילג במקום שנזכר: