לפלגות ראובן חלק ג· הרב זליג ראובן בנגיס
מערכה ו · פלג י
ורק דלכאורה הי' אפשר להקשות קושיתנו זאת אליבא דרבי דאיהו ע"כ לא ס"ל האי ג"ש דטומאתו טומאתו ללמוד קודש ממקדש דהא יליף קודש מג"ש דבהמה טמאה וכתבנו לעיל דע"כ לית לי' נמי האי הקישא וכמבואר בתוס' יבמות ע"ה א"כ לדידי' לכאורה תיקשי מנלי' לרבי דגם העלם קודש סגי לי' בקרבן עו"י דילמא נשאר בחיובא חטאת הקבועה דידי' כמו כל חייבי כריתות במזיד שחייבין בשוגג חטאת:
אמנם בשים לב לק"מ גם אליבא דרבי רק עלינו לבאר תחלה מה שנראה לדקדק עוד מדברי ר"ת ז"ל וצריך אני להרחיב דברים בזה דהנה ר"ת ז"ל כתב בטעמא דמילתא דלא מיפטר אלא מקרבן עו"י אבל חטאת קבועה חייב משום דהא גמרינן מע"ז דכל שחייבין על זדונו כרת חייבין על שגגתו חטאת וצריך להבין מאחר דמצינו דפליגי תנאי בהאי מילתא מנין ילפינן לה להאי כללא דכל שחייבין על זדונו כרת חייבין על שגגתו חטאת וכמבואר ביבמות ט' ובהוריות ח' דלרבי ס"ל דילפינן מג"ש דעלי' דבחטאת כתיב שם ונודעה החטאת אשר חטאו עליה ובח"כ כתיב נמי עליה מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כל דבר וכו' ורבנן ילפי לה מקרא דתורה אחת יהי' לכם לעושה בשגגה וכו' הוקשה כה"ת כולה לע"ז וכו' וא"כ למה מדייקי התוס' כאן בשבועות למנקט דוקא האי טעמא דרבנן ולא כתבו בסתם דהא קייל"ן דכל שחייבין על זדונו כרת חייבין על שגגתו חטאת אשר ע"כ הנראה בע"ה דכונת דברי התוס' הוא דדוקא קאמר לה כן ר"ת ז"ל אליבא דרבנן דרק לדידהו דילפי להך כללא מקרא דתורה אחת דהוקשה כה"ת כולה לע"ז לדידהו כתב ר"ת ז"ל דס"ל דחייבין בהעלם מקדש חטאת קבועה ול"ח לה לדבר שיצא לידון בדבר החדש אבל אליבא דרבי מודה גם ר"ת ז"ל דפטור לגמרי מה"ט דיצא לידון בדבר החדש וטעמא דמילתא הוא עפימש"כ התוס' ביומא ד' מ' ע"ב ד"ה מה שהקשו והא יוה"כ הוי דבר שהי' בכלל כל הקרבנות שקידש בהם השם ויצא לידון בדבר החדש בגורל אי אתה יכול להחזירו לכללו ולכו"ע איהו לא גמר מכללי' בזבחים מ"ט ותירצו דאפילו יצא לידון בדבר החדש גמרי מהדדי בק"ו או במה מצינו אם אין להשיב וכו' ומשמע שם מדבריהם דבג"ש והיקש לעולם גמרי מהדדי ואף אם יש להשיב אין משיבין עיי"ש ובפשוטו נראה דהני תרי כללי מה שאנו אומרים בדבר שיצא לידון בדבר החדש דאין לך בו אלא חידושו כמ"ש בשבועות כ"ה ע"ב ובתמורה י"ג ע"ב וכן אידך כללא דא"א יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש חדא נינהו דחדא באידך תליא דמשום שא"א יכול להחזירו לכללו וכו' לכן אין לך בו אלא חידושו בלבד ומצאתי ג"כ בחי'. הרשב"א שבועות כ"ה ע"ב שכתב כן בפירוש עיי"ש וז"ב מאוד והרי כללא כיילו לן התוס' ביומא הנ"ל דהכי הוא פירושא דמילתא דמה שא"א ללמוד הדבר שיצא לידון בדבר החדש מן הכלל היינו רק בסתמא כמו בשבועת ביטוי שמשום שנאמרה בתורה סתמא משמע דגם שבועת העדות בכלל ומצינו ששבועת העדות יצא לידון בדבר חדש בראויין להעיד ובב"ד לכן אמרינן שא"א יכול להחזירו עוד לכללו ולחייבי' גם משום שבועת ביטוי וכן בתמורה י"ג שם גבי תמורת מעשר שהי' בכלל תמורה סתמא אבל בכה"ג דקרבן חטאת דלאו משום סתמא מחייבינן לי' לח"כ בחטאת קבועה אלא משום האי היקישא דתורה אחת שהוקשה כה"ת כולה לע"ז דכל דבר שחייבין על זדונו כרת חייבין על שגגתו חטאת שפיר ס"ל לר"ת ז"ל דגם הכא בהעלם מו"ק אף דדין טומאת מו"ק יצא לידון בדבר החדש לחייב בהעלם טומאה בעו"י מ"מ עדיין אנו למידין העלם מו"ק בהאי היקישא לע"ז לחייבי' בחטאת קבועה דהא הקישא הוא ואין להשיב עלי' אף אם יש להשיב וזהו סברת ר"ת ז"ל ומ"מ ס"ל לרבותינו בעלי התוס' ז"ל כאן לחלוק עליו בזה דמ"מ חשוב הוא כדבר שיצא לידון בדבר החדש הא מיהת לרבי דיליף דין חטאת בח"כ שוגגין ממאי דכתיב ונודעה החטאת אשר חטאו עלי' ויליף לה בג"ש דהתורה מיירי כאן בחייבי כריתות ולא עדיף מאם הי' כתוב בתורה בפירוש שכל חייבי כריתות במזיד חייבין חטאת בשוגג דאמרינן בדבר שיצא לידון בדבר החדש דאין לך בו אלא חידושו ואי אתה יכול להחזירו לכללו ודאי דמודה גם ר"ת ז"ל דאם הוי ס"ל לר"ע ור"א כרבי דילפינן דין חטאת קבועה בח"כ מהאי ג"ש דעלי דגלי על האי קרא דונודעה החטאת אשר חטאו עלי' דמיירי בחייבי כריתות דודאי פטור לגמרי בהעלם מו"ק כיון שיצא מן הכלל לידון בדבר החדש ולא גמר שוב מכללי' דידי' ובמכוון מדייק ר"ת ז"ל לומר דמשו"ה מחייב לי' בחטאת קבועה בהעלם מו"ק משום דהא גמרינן מע"ז והיינו משום דכתיב תורה אחת יהי' לכם לעושה בשגגה והנפש אשר תעשה ביד רמה הוקשה כה"ת כולה לע"ז דבכל דבר שחייבין על זדונו כרת חייבין על שגגתו חטאת קבועה ומה"ט שפיר ילפינן גם העלם מו"ק בהאי הקישא אף שיצא לידון בדבר החדש וכמ"ש בתוס' יומא מ' הנ"ל דמ"מ גמרי מהדדי ע"י ק"ו ומה מצינו וכו' אבל לרבי דיליף מקרא דונודעה החטאת אשר חטאו עלי' אין כאן לא הקישא ולא ג"ש דהג"ש דעלי' לא אתא רק ללמדנו דהאי קרא דחטאת מיירי בח"כ והוי כאילו כתיב בקרא מפורש דכל ח"כ חייבין חטאת בשוגג דדבר שיצא לידון בדבר החדש יצא מן הכלל ואין לך בו אלא חידושו דבמאי נלמדנו מן הכלל הא בטומאת מו"ק לא כתיב בי' עלי' ללמוד אותו בג"ש וגם לא איתקוש כל חייבי כריתות להדדי ודאי דפטור בהעלם מקדש לגמרי ורק לרבנן דילפי מקרא דתורה אחת דכל חייבי כריתות איתקוש לע"ז הוא דס"ל לר"ת ז"ל דילפינן גם העלם מו"ק בהאי הקישא וחיב חטאת קבועה ודו"ק כי הדברים נכונים בע"ה:
ולהדיא מצינו לר"ע דיליף האי דינא דחייבי כריתות בהאי הקישא דתורה אחת כמבואר בשבת ס"ח ע"ב דפליג שם ר"ע על מונבז דמקיש שוגג למזיד מהאי קרא דתורה אחת דבעינן גם בשוגג שהיתה לו ידיעה ופריך ורבנן האי תורה אחת מאי עבדי לי' ומשני דמיבעי לי' להאי הקישא דאיתקוש כה"ת כולה לע"ז דדבר שחייבין על זדונו כרת חייב על שגגתו חטאת ועיי"ש ג"כ בתוס' ד"ה מה דלר"ע אית לן למימר דהוקשה כה"ת כולה למברך את השם הרי חזינן דר"ע יליף מהאי הקישא ולדידי' לשיטתו שפיר ס"ל לר"ת דחיב חטאת קבועה בהעלם מו"ק וכנ"ל. ודו"ק [ועיין בדברנו לסיומא דמ' מכות מה שהכרחנו ג"כ שיטת ר"ע בזה מהא דמכות י"ג ע"ב וכאן קצרתי]:
ולפי דברינו אלה ירוח לן מאוד ליישב ג"כ קושיתנו מה שהקשינו אליבא דרבי לפי המתבאר לנו מעתה דע"כ לא כתב ר"ת ז"ל כן אלא אליבא דרבנן דילפי חיוב חטאת בכל ח"כ מקרא דתורה אחת דהוקשה כה"ת כולה לע"ז ויליף מהקישא אף דיצא מן הכלל לידון בדבר החדש אבל לרבי לשיטתו דיליף האי דינא דח"כ חייבין בחטאת קבועה מג"ש דעלי' ודאי מודה גם ר"ת ז"ל דאין לך בו אלא חידושו וגם העלם קודש פטור לגמרי כמו העלם מקדש וא"ש מאוד דברי רבי ור' ישמעאל כל אחד לשיטתו וכנ"ל דר"י, לשיטתו ע"כ דס"ל האי ג"ש או הקישא מקודש ומקדש ואין היקש וג"ש למחצה ורבי אזיל לשיטתו דיליף מג"ש דעליה ולית לי' האי הקישא דתורה אחת ודאי ס"ל דגם העלם קודש פטור מחטאת קבועה ואי לאו דרבי' קרא לחייבי' בקרבן עו"י הוי באמת פטור לגמרי ומיושב היטב מה שהקשינו לעיל אליבא דרבי ור' ישמעאל דלדידהו ע"כ ס"ל דאין לחייב בהעלם קודש בחטאת קבועה ודו"ק היטב כי דברים נכונים ואמיתים הם בע"ה:
ומיושב מעתה בפשיטות מה שהקשיתי ג"כ לעיל בשם הג"ה פו"י לשיטת ר"ת ז"ל למה לא מוקי מתניתין דריש מכלתין כותי' דר"ע ובאמת כולהו לחיובא משום דבהעלם טומאה חייב קרבן עו"י ובהעלם מו"ק דליתא לקרבן עו"י הא מתחייב בחטאת קבועה לר"ת ז"ל וכנ"ל דלפי משנ"ת לקיים דברי הגרעק"א ז"ל דגם ר"ת ל"ק אלא בהעלם קודש אבל בהעלם מקדש גם לר"ת ז"ל ע"כ דפוטר ר"ע לגמרי משום דמתעסק הוא א"כ שוב א"א למינקט לר"ע גבי ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע כיון דבהעלם מקדש לגמרי פטור וכנ"ל ודו"ק היטב כי נכון הוא מאוד בע"ה: