לפלגות ראובן חלק ג· הרב זליג ראובן בנגיס
מערכה ד · פלג ח
ואשר ע"כ אמינא לתרץ קושיא זו לעניננו בע"ה עפי"מ שראיתי בשם ארי' בקונטרס הזמה אות כ"ח שכתב להוכיח מד' התוס' סנהדרין מ"א הנ"ל שני דברים באחת מודה להנוב"י דע"כ מוכח מד התוס' הנ"ל דגם לפסול לעדות צריך דו"ח דאל"כ הא לא הקשו כלום דאיך יוכלו העדים לומר שלא באו אלא לפוסלו הא כיון שראו דדרשו וחקרו אותם הב"ד ע"כ ראו דהב"ד מכוונין להורגן דלפסול הנידון הא א"צ דו"ח והי' להם לחזור מעדותן דקודם שנחקרה עדותן בב"ד יכולים לומר מבודין היינו אע"כ דגם לפסול לעדות צריך דו"ח עיי"ש ובשני' לא הודה לו למ"ש עוד בנוב"י דאף דלפסול לעדות צריך ג"כ דו"ח מ"מ אם אמרו א"י עדותן קיימת דל"ב כאן עשאי"ל משום דל"ש בזה כאשר זמם וכנ"ל ומד' התוס' הנ"ל מוכיח להיפוך דאי נימא דבאומר א"י עדותן קיימת א"כ מוכח דלהורגו באו דאי לפוסלו הי' להם לומר איני יודע וע"כ דגם בזה אם אמרו א"י עדותן בטלה עיי"ש:
ולענ"ד הנה הראי' הראשונה של השם ארי' אינו יודע מה הועיל לן בזה דהא על דינא דאוריתא ל"צ לן לראי' כלל דכבר קייל"ן כדר"ח דד"ת אחד ד"מ ואחד ד"נ צריך דו"ח שנאמר משפט אחד יהי' לכם וכמ"ש ג"כ בחו"מ סי' ל' אלא שבנוב"י שם מסכים להחכם השואל שבא לחדש דבר דלפסול גברא לעדות גם מדרבנן צריך דו"ח משום דל"ש בזה נעילת דלת [ועיי"ש בשם ארי' מ"ש להיפוך דגם בזה י"ל ה"ט דנעילת דלת] א"כ איזה ראי' יש לן מד' התוס' סנהדרין הנ"ל דהא שם בסוגיא אקרא קאי על דינא דאוריתא במאי דפריך לר"ח נערה המאורסה דמיקטלה היכי משכחת לה לריב"י ומדאוריתא ודאי דצריך דו"ח וכנ"ל אמנם ראייתו השני' צריכה תלמוד דלכאורה משמע מד' התוס' הנ"ל דפשיטא להו להיפוך מד' הנוב"י הנ"ל דע"כ גם בכה"ג דבאו לפוסלו לעדות אם אמרו א"י עדותן בטלה דאל"ה לא הקשו כלום דהא ע"כ מוכח שבאו על ד"נ מדלא אמרו על אחד מן החקירות א"י וכנ"ל ואעפי"כ נראה לומר דאה"נ דס"ל להרמב"ם כמ"ש בנוב"י ז"ל מילתא בטעמא דבכה"ג דבאו לפוסלו לעדות אם יאמרו באחד מן החקירות א"י עדותן קיימת משום דכיון דא"א לקיים בזה כאשר זמם א"צ עשאי"ל ואה"נ שיתיישב בזה קושית התוס' דה"ט דלא מצי העדים לומר שלא באו רק לפסול לעדות דא"כ למה לא אמרו בא' מן החקירות א"י וכנ"ל וממילא יתיישב קושית האו"ת משה"ק לריב"י בכל חייבי מלקות דהוי עשאאי"ל לריב"י שיאמרו העדים לפסול לעדות באנו דאינם נאמנים בדבריהם מאחר שכיוונו עדותן בכל הז' חקירות וע"כ דבאו להורגו וכן נמי יתיישב מה שהקשינו אנחנו בכל הני חייבי מיתות דא"צ התראה דשפיר הוי מעתה עשאי"ל גם בהני דכיון דלא אמרו באחד מן החקירות א"י ע"כ דבאו על ד"נ ורצו להורגו ואינן נאמנים לומר שלא באו רק לפוסלו לעדות וז"נ בע"ה ודו"ק:
ומה מאוד ירוח לן לפי"ז להמשיך הסמיכות מ' מכות למ' סנהדרין לפי"מ שביארנו לעיל להוכיח משלהי מ' סנהדרין דע"כ ס"ל לתנא דמשנתנו שם דמרובין שנדחו בעיה"נ א"צ התראה וע"כ מוכח מזה דאין העדים יכולים לפטור א"ע במה שיאמרו דלא באו רק לפוסלן לעדות, דאל"ה הוי עשאאי"ל וע"כ דה"ט משום דאי לפוסלו לעדות באו הו"ל לומר באחד מן החקירות א"י ואף דהוי עשאאי"ל ע"כ דבכה"ג גם עשאאי"ל כשר וע"כ דה"ט משום דכיון דא"א לקיים בהו כאשר זמם ולא עליהם קאי קרא דכאשר זמם והיינו דקאמר תנא כיצד העדים נעשים זוממים וכו' א"א יעשה זה ב"ג וב"ח תחתיו אלא לוקה ארבעים ולא תיקשי דא"כ איך נאמנים כלל בעדותן לעשות את הנידון לב"ג וב"ח הא הוי עשאאי"ל וע"כ כמ"ש בתוס' דכיון דא"א לקיים בהו כאשר זמם א"צ כלל עשאאי"ל משום דקרא דכ"ז לא קאי עלייהו וחדא באידך מיש שייכא:
ויומתק ביותר לפימ"ש בשאג"א ע"מ מכות ליישב משה"ק המפרשים שם בריש מכות דאכתי אינו מיושב מאי דפריך שם בגמ' כיצד אין העדים נעשים זוממין מבע"ל ומפרש שם ד' תנא דמתני' עפ"י קושית התוס' ותירוצם דהיינו דהתנא אקרא קאי דכתיב והצדיקו ללקות בע"ז של ב"ג וב"ח וע"ז אמר כיצד העדים נעשים זוממים בכה"ג והא הוי עשאאי"ל כמשה"ק בתוס' וא"כ אינן נאמנים כלל והאיך משכחת להיות העדים בגדר זוממין בכה"ג ועז"א אין אומרים יעשה זה ב"ג וב"ח תחתיו אלא לוקה ארבעים ובזה נעשים זוממים כתירוץ הראשון של התוס' עיי"ש כי דבר נאות הוא בסגנון לישנא דמתניתין ולדברינו נמשך ג"כ למה שכתבנו דע"כ מוכח משלהי סנהדרין מהאי דינא דעיה"נ דהוי עשאאי"ל ול"מ עדים אמרי דבאו לפוסלן לעדות כיון דא"צ התראה וע"כ ה"ט דבכה"ג כשר גם אם יאמרו בא' מן החקירות א"י וע"כ דבכה"ג דא"א לקיים כאשר זמם לא קאי עלייהו האי קרא דכ"ז וא"צ בזה דין עשאי"ל כלל וכמשנ"ת ודו"ק כי הדברים נכונים בע"ה: