אור ברסלב
לפלגות ראובן חלק ג מערכה ג › פלג י

לפלגות ראובן חלק ג· הרב זליג ראובן בנגיס

מערכה ג · פלג י

פלג ט

הנה כך איתא בסנהדרין ד' ה' ע"ב איתבי' רשב"ג אומר הדין בשלשה ופשרה בשנים וכו' וכי תימא פליגי רבנן עלי' דרשב"ג והאמר ר' אבהו שנים שדנו לד"ה אין דיניהם דין ומשני גברא אגברא קא רמית ופירש"י רבי אבהו אדשמואל שמואל סבר פליגי רבנן עלי' דרשב"ג יעו"ש בסוגיא דבהכי הוא דפליגי ר' אבהו ושמואל דשמואל ס"ל דתנאי פליגי בהאי מילתא ורשב"ג ס"ל דד"מ צריך שלשה דיינין ורבנן פליגי וס"ל דסגי ביחיד וכן קאמר שם עוד בד' ו' ע"א לימא כתנאי ביצוע בשלשה דברי ר"מ וחכ"א פשרה ביחיד סברוה לכו"ע מקשינן פשרה לדין מאי לאו בהא קמיפלגי דמ"ס דין בשלשה ומ"ס בשנים לא דכו"ע דין בשלשה וכו' ובתוס' שם ד"ה לא דכו"ע הקשו תימה דלא קאמר לשמואל ודאי תנאי הוא לרבי אבהו מי לימא תנאי היא וכו' עכ"ל הרי לפנינו דבהכי הוא דפליגי הני אמוראי דלשמואל ודאי תנאי פליגי בהא דרשב"ג וכן ר"מ ודאי ס"ל דד"מ בשלשה ורק רבנן ס"ל דא"צ שלשה ולדידהו הוא דקאמר שמואל דשנים שדנו דיניהם דין ורבי אבהו ס"ל דתנאי לא פליגי כלל ולכו"ע ס"ל דדין צריך שלשה דיינים מומחים מה"ת אלא דחכמים תקנו דסגי בג' הדיוטות או יחיד מומחה בהודאות והלואות משום שלא תנעול דלת בפני לווין עיי"ש עוד מתבאר מד' הראשונים ז"ל בסוגיא דרפ"ק דסנהדרין שם דדין **(הרי להדיא דס"ל דגיטין נמי דומיא דהני דכתיבי בפרשה בעינן ג' לעולם גם בלא כפי' וכן כתב שם עוד במ"ש אח"כ כי עבדינן שליחותי' במילתא דשכיחא וז"ל ועיקר טעמא דעבדינן שליחותייהו משום שלא תנעל דלת בפני לווין כדאיתא בסנהדרין ג' ע"א וגיטין נמי דומיא דהודאות והלוואות נינהו דאי לא מנסבן לגברא הוי להו בנות ישראל עגונות עכ"ד:

אמנם מדלא הביאו כולם להסתייע מד' הרשב"א ז"ל הנ"ל מוכח ע"כ שמפרשים כונת הרשב"א דגם הוא ז"ל לא קאמר לה כן אלא לענין דאיירי בה בסוגיא שם בשכופין אותו ליתן גט ומשום דין הכפי' הוא דצריך ג' אבל לא בגיטין בעלמא וכן הוא האמת דאף דלישנא דהרשב"א ז"ל לא משמע כן ע"כ עלינו לדחוק ולפרש כונתו כן וכמש"כ ג"כ בר"ן שם על האלפס וז"ל ור"י ז"ל אומר דאאלקים טובא דכתיבי בפרשה קאי והכי משמע בריש החובל דמאלקים נפקא לן מומחין ואפי' הכי איצטריך לפניהם דאי מאלקים גרידא לא הוי ממעטינן הדיוטות אלא ממה שכתוב בפרשה להכי איצטריך לפניהם דקאי אאלקים לומר שבכל משפט בעי מומחין ועישוי דגיטין משפט הוא עכ"ל עיי"ש וע"כ דגם דברי הרשב"א יתפרש כן וכנ"ל]:)** מומחים ודין ג' דיינים הא בהא תליא וכמ"ש בסנהדרין ב' ע"ב אי קסבר ע"פ כתיב כאן ליבעי נמי מומחין ואי קסבר אין ע"פ כתיב כאן שלשה למה לי הרי דלמ"ד דעירוב פרשיות כתיב כאן ומצריך ג' דיינים בכל ד"מ מה"ת ס"ל ג"כ דבכ"מ צריכין נמי מומחין מה"ת אלא דחכמים תקנו דסגי בג' הדיוטות או יחיד מומחה בשארי ד"מ חוץ מהני דלא עבדינן שליחותייהו ולמאן דלית לי' עירוב פרשיות כתיב כאן לדידי' בשאר ד"מ ל"צ מומחין וגם ב"ד של ג' אינו צריך ואפילו יחיד שאינו מומחה דן מה"ת אלא שחכמים תקנו שלא ידונו בפחות מג' הדיוטות ויחיד מומחה אוקמי' אדיני' ודן לכתחילה יעו"ש ברא"ש פ"ק דסנהדרין סי' ב' ובתרווייהו הני מילי פליגי תנאי אליבא דשמואל ולר' אבהו לא פליגי תנאי כלל ולכו"ע ס"ל דמה"ת בעינן ב"ד בכ"מ וכן נחלקו ג"כ רבותינו הראשונים ז"ל האיך קייל"ן בזה לדינא עש"ך חו"מ סי' ג' ס"ק א' מש"כ שם דהרי"ף והרא"ש ס"ל דמה"ת בעינן ב"ד של שלשה מומחין בכל ד"מ וכו' והרמב"ם וסמ"ג ס"ל לדינא דמה"ת בחד סגי ואפילו בהדיוט יעו"ש:

והנה כי כן לפי גירסת השאילתות פ' בראשית דגרס האי ברייתא דלפניהם ולא לפני הדיוטות שמובא בגיטין פ"ח דר' מאיר הוא דקאמר לה כמ"ש בגליון הש"ס גיטין שם הי' איפשר לומר בפשוטו דרק לר"מ לשיטתו הוא שפירש כן רש"י דלפניהם קאי על שבעים זקנים לפימ"ש הרשב"א בגיטין שם דלפי פירוש זה ע"כ דצריך מומחין בכה"ת כולה כמו שהעתקנו דבריו לעיל וא"ש דלר"מ לשיטתו דס"ל בסנהדרין ד' ו' ע"א הנ"ל דדין בשלשה שפיר פירש"י דלפניהם קאי על שבעים זקנים ואה"נ דמהכא הוא דקא יליף להצריך ב"ד מומחים בכ"מ ועיין ג"כ בקצוה"ח סי' ג' סס"ק ק ב' מש"ש ליישב קושית הת"ח ע"ד הרמב"ם שפסק דמה"ת בחד סגי והא בסנהדרין ל"ד קאמר דמקשינין ריבים לנגעים אי מה דינים בשלשה וכו' הרי דמה"ת בעינן ג' ומתרץ לה שם בקצוה"ח ח דהתם הא דברי ר"מ ור"מ אזיל לשיטתו דס"ל ודאי דדין בשלשה וכנ"ל אבל אנן לא ס"ל כר"מ בהא עיי"ש ואף אנו נאמר כן במאי דפירש"י כאן לפרש דלפניהם קאי על שבעים זקנים דרק לר"מ לשיטתו הוא שפירש כן דקאי על שבעים זקנים וממילא נמי דבעינן ב"ד מומחים בכה"ת הא מיהת לרבנן דפליגי על ר"מ לדברי שמואל וס"ל דבכה"ת כולה לא בעינן ב"ד ע"כ דגם רש"י מודה דאי ס"ל לדידהו נמי האי דרשה דלפניהם ולא לפני הדיוטות ודאי דא"א לפרש לדידהו דקאי על שבעים זקנים דא"כ הו"ל למימר דבכה"ת כולה בעינן ב"ד מומחים וכנ"ל בשה הרשב"א וע"כ דלרבנן דפליגי על ר"מ לדברי שמואל מוכרחינן לומר אחת משתי אלה או דלית להו לרבנן כלל עיקר האי דרשה דלפניהם ולא לפני הדיוטות ולא דרשי מזה אלא לפניהם ולא לפני עכו"ם אבל הדיוטות אה"נ דשפיר דמי או דס"ל גם לרבנן האי דרשה דלפניהם למעט נמי הדיוטות אבל לדידהו ע"כ דגם רש"י מודה דמפרשי הא דלפניהם ע"כ כפי' התוס' דקאי רק על אלקים דכתיבי בהאי פרשה וממילא דאי לית להו עירוב פרשיות כתיב כאן ל"ב מומחין אלא בגזילות וחבלות לחוד דכתיב בהו אלקים אבל לא בדיני הודאות והלואות וכנ"ל ורק לר"מ לשיטתו פירש כן רש"י ז"ל דלפניהם קאי על שבעים זקנים ומה"ט הוא דס"ל לר"מ דבעינן מומחים בכל המשפטים כולם ודו"ק כי נכון הוא לכאורה:

ויתיישב ג"כ עפי"ז משה"ק הרשב"א לפירש"י דלפניהם קאי על שבעים זקנים ל"ל עירוב פרשיות וכו' ולהנ"ל י"ל בפשיטו דאה"נ דר"מ לית לי' עירוב פרשיות כתיב כאן וכן משמע קצת גם במתני' דשבועות מ"ב ע"ב ר"מ אומר יש דברים שהן כקרקע וכו' עשר גפנים טעונות מכרתי לך והלה אומר אינן אלא חמש ולפי פי' הרע"ב שם מיירי מתניתין בשומרים הרי דבעי ר"מ גם בשומרים דין מב"מ ויש לדחות ודו"ק עכ"פ ודאי י"ל דר"מ לית לי' עירוב פרשיות ורק לרבנן דלא ס"ל למידרש האי לפניהם כר"מ לדידהו תלוי בעירוב פרשיות לרש"י ודו"ק:

ולכאורה הי' איפשר ליישב ג"כ עפי"ז משה"ק הש"ך בחו"מ סי' ג' על הרמב"ם דס"ל דבהודאות והלואות סגי גם ביחיד מומחה ול"ב ב"ד והקשה עליו מהאי סוגיא דגיטין דס"ל לאביי ורב יוסף דגם בהודאות והלואות בעינן ב"ד מומחין מה"ת וצריכין לטעמא דשליחותייהו קעבדינן ולהנ"ל י"ל דכלפי מה דפריך לי' אביי לרב יוסף מהאי דרשה דדריש ר"מ לפניהם ולא לפני הדיוטות השיב לו רב יוסף דגם לר"מ שפיר עביד מאי דקא מעשה אגיטא משום ה"ט דשליחותייהו קא עבדינן כמו דדנינן נמי דיני הודאות והלואות גם אליבא דר"מ מה"ט דשליחותייהו קא עבדינן אף דלדידי' הא מדינא צריך ב"ד גם בהודאות והלואות אבל ודאי דלרבנן דפליגי על ר"מ ל"צ כלל לטעמא דשליחותייהו עבדינן גבי הודאות והלואות וקייל"ן כותייהו כן הי' איפשר לומר לכאורה:

אמנם עדיין אין זה מספיק לתרץ שיטת הרמב"ם עפי"ז דאכתי י"ל דכיון דאביי ורב יוסף שקלו וטרי אליבא דר"מ ע"כ דסבירא להו דהילכתא כותי' וכרבי אבהו דס"ל דלא פליגי רבנן על ר"מ כלל בהא ולכו"ע ס"ל דצריך ב"ד בכל משפטי התורה והדר קשיא על הרמב"ם כנ"ל:

ואשר ע"כ אמינא לקיים דברי הקצוה"ח מ"ש לתרץ הסוגיא דגיטין אליבא דהרמב"ם דהתם מיירי מדין כפי' ובכפי' ודאי דבעינן דוקא ב"ד מה"ת וע"כ צריכין אנו לטעמא דשליחותייהו קא עבדינן ורק לא כדברי הקצוה"ח שם שכתב דזה תלי בפלוגתת רש"י ותוס' בפירושא דלפניהם אלא שלענ"ד נראה דבין לפירש"י ובין לפי' התוס' הנה שמואל ע"כ מוקי לפלוגתתייהו דר"מ ורבנן בהכי וכמו שנבאר מילתא בטעמא בע"ה וניישב תחלה פירש"י ממשה"ק עליו הרשב"א ז"ל שהבאנו לעיל דלפירש"י תיקשי עירוב פרשיות למה איצטריך ול"ל למיכתב ג"כ אלקים בהאי פרשה תיפוק לי' מלפניהם דקאי על שבעים זקנים הרי דבעינן מומחים וכנ"ל:

והנראה ליישב קושיתו מהא דעירוב פרשיות ל"ל אף אי נימא דלא גרסינן שם ר' מאיר בהא דלפניהם ואף לפי"מ שביארנו לעיל דלר' אבהו ע"כ דלא פליגי תנאי בד"מ ולכו"ע ס"ל דצריך ב"ד של שלשה בכ"מ ונימא נמי לפי"ז דלכו"ע ס"ל האי דרשה דלפניהם ולא לפני הדיוטות וקשיא לכאורה ל"ל לדידהו עירוב פרשיות וכנ"ל אמנם בשים לב נראה לתרץ זה בפשיטות דהנה זה ודאי פשיטא מילתא טובא דע"כ עלינו לומר דאין כונת הרשב"א ז"ל על עיקר עירוב הפרשיות למה איצטריך דהא לאו משום דין הדיינים בלחוד הוא דכתיב עירוב הפרשיות כאן אלא משום דין הכפירה וההודאה במקצת דצריך בהודאות והלואות ורק דכונתו של הרשב"א ז"ל הוא על הא דאמרינן בסוגיין דריש סנהדרין על האי דינא דהודאות והלואות דה"ט דבעינן גם בהו ב"ד מומחין משום דעירוב פרשיות כתיב כאן ולפי פירש"י ז"ל תיקשי למה קאמר בגמ' ה"ט דעירוב פרשיות תיפוק לי' מהאי קרא דלפניהם דקאי על שבעים זקנים ממילא דבעינן נמי ב"ד מומחים גם בכל משפטי התורה ולתרץ פירש"י י"ל כפשוטו כמ"ש התוס' ריש סנהדרין שם ד"ה דברי הכל לפי מש"כ שם לדחות פירש"י והוכיחו שם דע"כ דגם מאן דלא ס"ל עירוב פרשיות איפשר נמי דס"ל דצריך ב"ד בהודאות והלואות משום קרא דמשפט אחד וכן להיפוך נמי מאן דאית לי' עירו"פ איפשר דס"ל דל"צ ב"ד משום האי קרא דבצדק תשפוט עמיתך כתבו שם ליישב הסוגיא לפי דבריהם וז"ל והא דקאמר הכא מאי קסבר כו' ה"ק אי קא סבר אין עירו"פ כתיב כאן ולכך ל"ב מומחין דלא דריש משפט אחד וכו' ג' מנלי' וכי קאמר לעולם קסבר עירו"פ כתיב כאן ובדין הוא דבעי מומחין וכו' המ"ל דאפילו אין עירו"פ כתיב כאן בדין הוא דליבעי ג' מומחין ממשפט אחד אלא שאינו רוצה לחזור מדברי המקשה וכו' עכ"ל וא"כ אף אנו נאמר כמו כן ליישב הסוגיא גם לפי' רש"י דאף דבאמת יש ללמוד מקרא דלפניהם דבעינן מומחין בכ"מ מ"מ לא תיקשי ממש"ש אין עירו"פ וכו' די"ל נמי דהכי פירושו אי קסבר אין עירו"פ כתיב כאן ולכך ל"ב מומחין דלא דריש קרא דלפניהם על כל התורה אלא על האי פרשה דכתיב בי' אלקים וכו' וכי קאמר לעולם קסבר עירו"פ כתיב כאן הוי מצי למימר נמי דאפילו אין עירו"פ בדין הוא דליבעי ג' מומחין מקרא דלפניהם ממש כמ"ש התוס' לפי דבריהם ליישב פירוש הסוגיא שלא תקשי מהאי קרא דמשפט אחד וכה"ג ניישב גם פירש"י ז"ל על קרא דלפניהם וזה פשוט ומבואר בע"ה דאין זה כדי השגה על פירש"י ז"ל לפי"ד התוס' סנהדרין הנ"ל ודו"ק:

תוכן העניינים

לפלגות ראובן חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה