לפלגות ראובן חלק ב· הרב זליג ראובן בנגיס
מערכה ה · פלג ו
ונשוב לדברינו דאי נימא דבכה"ג ל"ש לאיסור ח"ש מה"ת שפיר יש לקיים דברי הלחם משנה הנ"ל לכאורה. אמנם עדיין תיקשי דא"כ כיון דילפינן זה מקרא מריבויא דכל ולאו מדין ח"ש אתינן עלה א"כ למה לא ילקה ג"כ ואף אם נדחוק ונאמר דהתורה רבתה כאן דגם בזה ח"ש אסור כדין כל האיסורים דא"ח עליהם מלקות אכתי תיקשי משה"ק במעה"ח שם דכיון דהר"מ סבר דאין קומץ פחות מב' זיתים א"כ דילמא כל אתי רק לרבות חצי קומץ וכי כל לרבות עירובו ואכתי חצי זית מנלן וכן מ"ש במעה"ח ליישב דברי הר"מ ז"ל דפסק כזעירי דס"ל ע"כ כרבא ודריש מקצתו היינו חצי קומץ ועירובו הוא היתר מצטרף לאיסור ומשום דבעי כזית ואזיל לשיטתו דגם בחמץ פסק כר"א כמ"ש הטור סי' תמ"ב ומ"ש הרמב"ם כל שהוא כונתו איסור כ"ש אבל מ"מ בעינן שיהי' עוד היתר משלים לכזית וזה א"צ לפרש משום שסמך עמ"ש בה"ב עיי"ש:
והנה גם דבריו אינם מספיקים אף כי כבר קדמו בזה ג"כ בלח"מ פ"א מה' חומ"ץ ה"ו עיי"ש דלשון הר"מ ז"ל לא משמע כן לומר כ"ש איסור ועוד יצטרך לצירוף ההיתר ובע"ה יישבתי דברי הרמב"ם במק"א בדרך ישר ונכון אכ"מ ויבואר בע"ה שלהי נדה רק לעניננו נאמר כי היטיב אשר דיבר בזה רבינו הכ"מ ז"ל דדעת הרמב"ם כאן הוא לחלק דרק בתערובות בעינן כזית אבל בפ"ע גם בכ"ש עובר בלאו עיי"ש והיינו דבאמת פסק הרמב"ם כוותי' דאביי וכ"כ גם בצל"ח פסחים מ"ד בשיטת אביי ומדמי לה למ"ש התוס' בע"ז ס"ח במ"ש ר"ש כ"ש למכות דז"א רק בבעין אבל לא בתערובות עיי"ש וכ"כ גם בשעה"מ ה' חו"מ פ"א ה"ו ע"ש שהאריך בזה והרבה יש לפלפל בדבריו וקצרתי גם משה"ק שם על התוס' ע"ז הנ"ל מסוגיא דשבועות כ"א ונשאר בצ"ע הנה כבר נודע בשערים מש"כ האחרונים לתרץ זאת ע' נוב"י מ"ק יו"ד סי' צ"א ובשו"ת אבני מילואים סי' י"ג ואכמ"ל:
היוצא לנו מזה כי אביי ורבא ע"כ פליגי בהאי דינא דלרבא א"ת על כ"ש גם בעין שלא כדברי הר"מ בזה. ושהרמב"ם דפסק כאן דחייב גם בכ"ש ע"כ דלא כרבא הוא וכמשנ"ת:
וי"ל עוד שמה"ט פסק כאביי משום דר' יוחנן קיימא בשיטתי' וכמ"ש בתוס' מנחות כ"ו ע"ב ד"ה אין ואף ששם במנחות נ"ח ד"ה אביי כתבו דאפשר דסבירא לי' לר"י כרבא עיי"ש מ"מ הא כבר כתבו האחרונים שם להוכיח דע"כ כאביי ס"ל וכן כתב בשעה"מ שם ומיישב בזה קושית מהרש"א פסחים מ"ה ע"א תוד"ה משום תימה לרשב"א אמאי ל"ק נזיר וחמץ דר"ע דריש כל והקשה המהרש"א א"כ דדריש כל אמאי לא נקט נמי בל תקטירו רי עיי"ש וכתב בשעה"מ דהרשב"א סבירא לי' כמ"ש התוס' במנחות כ"ו דר"י דס"ל פעמים ואפי' פעמי פעמים ס"ל כאביי דאפי' אח"ש מתחייב גבי שאור וזה מוכח עיי"ש והרבה יש להאריך עוד בזה וקצרתי: