אור ברסלב
לפלגות ראובן חלק ב מערכה ה › פלג ה

לפלגות ראובן חלק ב· הרב זליג ראובן בנגיס

מערכה ה · פלג ה

פלג ד

אמנם יש לסתור פירוש זה לפי מה שכתבתי בע"ה בחידושי למשניות פ"ב מ"א דביכורים דתנינן התם התרומה והביכורים חייבין עליהם מיתה וכו' ואסורים לזרים וברע"ב שם בשם הירושלמי מפרש הא דואסורים לזרים דקאי לענין איסור ח"ש ובתוס' יבמות ע"א א' ד"ה ואסורים כתבו דלר"ל דס"ל ח"ש מותר מה"ת האי ואסורים ע"כ דהוא רק מדרבנן ולענ"ד לכאורה הי' אפסר לומר לפימ"ש בשו"ת אבני מילואים סי' ח"י דבתרומה לכו"ע אסור מה"ת לבטל משום משמרת תרומותי א"כ אפשר דגם זר האוכלה עובר על עשה זו זולת איסור ל"ת דידי' דהא לא גרע ממבטל התרומה בחולין ולגבי האי עשה דמ"ת נראה דל"ב כזית ואף בפחות מזה עובר על עשה זו וכמ"ש כה"ג בפרמ"ג בפתיחה לה"ש שורש ב' לענין שחיטה משום דל"כ בי' לשון אכילה עיין בדברינו שלהי עירובין בע"ה ואשר במק"א כתבתי ליישב עפי"ז משה"ק במהרש"א שבת י"ד ע"א במש"ש דזימנין דאכיל אוכלים טמאים ושדי משקין של תרומה לתוך פיו ופסיל לי' ופירש"י שם בד"ה ופסיל לי' ועובר משום משמרת תרומותי והקשה במהרש"א שם על שלא פירש"י דהאיסור הוא משום אכילת תרומה טמאה שהיא במיתה עיי"ש. והנה מ"ש דאכילת ת"ט במיתה במחכתה"ר:

דז"א וכמ"ש בחולין קי"ג דז"א אלא איסור עשה לכהן וכמשנ"ת ג"כ לעיל ומ"ש האי עשה מהאי עשה דמשמרת תרומותי דפגע בה ברישא מכיון שנגע בה קודם שיאכל. ולמשנ"ת דהאי עשה דמשמרת תרומותי איכא גם בפחות מכזית יצדק מאד ד' רש"י הנ"ל מה דלא נקט לאיסור האכילה ומשום דהא ע"כ מיירי דנקט בפיו כביצה אוכלין טמאין דבפחות מכביצה הא אינו מטמא וכבר אמרו בכריתות י"ד דאין בית הבליעה מחזיק יותר מב' זיתים והיינו ביצה כמ"ש באו"ח סי' תפ"ו וא"כ הא ל"ש לומר דשתה משקין של תרומה רק בכ"ש שאינו אלא ח"ש דקיל יותר מעשה כמ"ש בשבועות כ"ג ע"ב בתוד"ה דמוקי לא כן לענין לטמא את התרומה דעובר בעשה דמשמרת תרומותי שעובר גם בכ"ש ואף אם לא יהי' יותר מכ"ש בהכלי מ"מ עובר בהאי עשה וכנ"ל וזה נכון בע"ה וא"כ הי' איפשר לומר דגם כאן אסור גם לר"ל מה"ת בח"ש משום עשה זו ויהי' מזה סייעתא למ"ש התויו"ט ספ"ק דחלה לפרש ד' הירושלמי הנ"ל בכונה אחרת ואין זה נוגע כלל לפלוגתת ר"י ור"ל לענין ח"ש אי אסור מה"ת יעו"ש רק דלכאורה עיקר ד' הא"מ הנ"ל תמוהים מאד ממש"כ התוס' ביצה ד' ד' ע"ב דעיקר הא דאין מבטלין איסור ילפינן מתרומה ולפי דבריו הנה שאני תרומה דאסור משום עשה דמ"ת וכן מצאתי ג"כ בשו"ת מהריא"ז ענזיל שנתקשה בזה בסי' ל"א ועיין ר"ש ספ"ה דתרומות בשם הירושלמי דמקשי מתני' היא ומתרץ דאתי לאשמועינן בשארי איסורים א"כ שפיר הי' איפשר כד' הא"מ משום דאפשר דשאני תרומה אבל א"כ תיקשי מנלן באמת בשארי איסורים דהא תרומה שאני ושם בתשובה הנ"ל נשאר בקושיא עיי"ש ולענ"ד בע"ה לתרץ בפשיטות דלקמן ממתני' דפ"ה דתרומות הנ"ל דהא מיירי שם לענין תרומה שנפלה תחלה לפחות ממאה ואח"כ נפלו עוד חולין דבשוגג תעלה מזיד לא תעלה ומשום דאין מבטלין כו' דהכא כיון דנפלו תחלה לפחות ממאה הא מה"ת כבר בטל שם תרומה מיני' דהא מפורש בכ"מ דמה"ת חד בתרי בטל גם בתרומה וקרא דמקדשו ממנו אינו אלא אסמכתא עיין תוי"ט תרומות פ"ד מ"ז ובערלה רפ"ב [וכתב שם בפשיטות בלא ראי' אכן כן כתבו התוס' ב"מ נ"ג א' ד"ה ועולה וכן בתוס' יבמות פ"ב ושם בב"מ הקשה בגהש"ס על רש"י ממנחות ע"ז ולפלא שלא ציין דגם רש"י כתב להדיא בנדה מ"ז א' ד"ה חייבת דאין זה אלא אסמכתא וע"ש תוד"ה אתי וז"ב וקצרתי] וא"כ כיון שנתבטל כבר מה"ת שוב אין שם תרומה עלה לעבור עלי' בביטולה מה שמוסיף לבטלה עוד האי עשה דמ"ת ושוה היא מעתה לשארי איסורים ובא"מ שם מיירי בסוגיא דיומא לענין בולמוס שיבטל תרומה בעין שפיר כתב דאסור מה"ת משום האי עשה דמ"ת ושפיר יש לומר כדברינו גם לר"ל כאן אסור ח"ש מה"ת לזרים משום האי עשה וכנ"ל ודו"ק וא"כ לפי"ז נדחה מעתה מה שכתבנו לפרש בהאי סוגיא דשבת דמיירי מאיסור עשה דמשמרת תרומותי דהא בהאי עשה גם בח"ש עבר עלה וכנ"ל משים דלא כתיב בי' לשון אכילה ושוב תיקשי למה נקט כזית לכן לפירש"י שם שמפרש מיגו שמצטרף היינו לענין שיטמא אחרים דלזה בעינן ביצה אבל לגבי טומאת עצמו מטמא בכ"ש א"כ בלא"ה א"א לפרש כדברינו על עצם איסור מה שמטמא את התרומה:

דהא נטמא גם בפחות מכזית ותומ"י בכניסתו להבית ול"ב צירוף להאוכלין המונחין בפנים וע"ש בדו"ח להגרעק"א משה"ק באמת על רש"י לפי הס"ד דלא מחלק בין אם באו בב"א ללחם הפנים אין באין כאחד א"כ תיקשי למה בעי צירוף הא גם בלא צירוף אפשר שיתחייב משום שתתטמא התרומה ויתחייב באכילתה ע"ש שנשאר בקושיא עוד הקשה שם לעיל מזה על רש"י דעיקר האיבעיא הוא מה שיטמא אח"כ אחרים א"כ למה נקט תרומה כלל דמאי נ"מ בין חולין ותרומה לענין זה ע"ש והאמת יורה דרכו כמ"ש המל"מ פח"י משבת ליישב ד' הרמב"ם שם הכ"ז שלא הזכיר אוכלי תרומה כלל רק אוכלין סתם וכתב דלהרמב"ם לשיטתו דס"ל דגם פחות מכביצה מק"ט מה"ת ע"כ מוכח דלא גרס תרומה כלל בהאי איבעיא ע"ש וא"כ אף אנו נאמר כן אליבא דרש"י שגם בפירש"י שם לא נזכר תרומה כלל יעו"ש וא"ש הכל אף גם אליבא דהתוס' נראה שלכן לא כתבו לתרץ קושיתם בענין כזית הא ח"ש אסור מה"ת ולא תירצו דמיירי מדין טומאת התרומה שעובר משום מ"ת ובזה ל"ש דין ח"ש ע"כ דס"ל ג"כ כדברינו בע"ה דעל איסור דמ"ת ל"ב כזית כלל מדינא משום דלא כתיב בי' לשון אכילה וכנ"ל ודו"ק וי"ל עוד בזה וקצרתי וע' בחוברת תומ"צ ש"ט חו"ד סי' ז' מה שנדפס בשמי שם בענין זה:

תוכן העניינים

לפלגות ראובן חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה