אור ברסלב
לפלגות ראובן חלק ב מערכה ה › פלג ד

לפלגות ראובן חלק ב· הרב זליג ראובן בנגיס

מערכה ה · פלג ד

פלג ג

הנה מצינו במנחות נ"ח ע"ב דפליגי אביי ורבא לענין הקרבת שאור ודבש ע"ג המזבח דאביי ס"ל דיש הקטרה לפחות מכזית ג"כ וחייב ורבא ס"ל דאין הקטרה פחותה מכזית ואין קומץ פחות מב' זיתים עיי"ש ושם כ"ו ע"ב והנה תמהו כולם על הרמב"ם ז"ל שבפ"ה מה' אי"מ ה"א פסק דשאור ודבש איסורן בכ"ש וזהו לכאורה כאביי ונתקשו שפסק כאביי נגד רבא וביותר הקשו המפרשים מה שלכאורה סותר ד"ע ששם בה"ב פסק דאם נתערב מהם בקטורת א"ח בפחות מכזית וזה פלא ומש"ש בכ"מ דס"ל להרמב"ם דרבא ל"פ כלל על אביי ומודה רבא לאביי דלוקין על כ"ש רק מוסיף הוא דגם בחצי קומץ חייב עיי"ש בלחם משנה שהשיג עליו דבמנחות נ"ח שם אמרינן בהדיא במאי קמיפלגי. גם זו"ז תמוה דכיון דלאביי גם בחצי כזית חייב כ"ש דמחייב בחצי קומץ ובלח"מ פי"ג מה' מעה"ק כתב לתרץ דהרמב"ם ס"ל כרבא דמרבה כזית למלקות ומ"ש הרמב"ם דאסורים בכ"ש היינו לאיסורא בעלמא ומדין ח"ש דאסור מה"ת בכל האיסורין אבל ללקות אינו לוקה עד דאיכא כזית עיי"ש אמנם במעה"ח מצוה זו דחה דבריו דא"כ ל"ל קרא להכי הרי בכל איסורין דלא כתיב בהו כל נמי הדין כן:

הן אמת דזה הי' אפשר לתרץ בפשיטות עפימ"ש השאג"א סי' פ"א לדון דבב"י ליכא דין ח"ש דל"ש זה רק באיסורי אכילה משום דאח"כ מצטרף למפרע כשמשלים השיעור בכדי א"פ אבל בשאר איסורים דל"ש זה לית בהו דין ח"ש וע' ח"צ סי' פ"ו ובמל"מ פח"י מה' שבת דאתי עלה מטעמא אחרינא לומר דבשארי איסורים ליתא לדין ח"ש ולפי"ז ודאי יש לומר דכאן לענין הקטרה בעינן קרא לרבות ח"ש דל"ד לאיסורי אכילה וכנ"ל אמנם עיין צל"ח ברכות מ"א א' שמסתפק בזה ומדברי הרמב"ם יש להוכיח דגם בכה"ג שייך דין ח"ש שהרי בפח"י מה' פסוהמ"ק ה"י כתב דהאוכל כזית נותר מבשר קדשים חייב ושם ה"ט כתב אסור להותיר ולא הזכיר שיעור כזית וע"כ היינו טעמא משום דליכא מלקות במותיר לכן לא הזכיר כזית דהא גם ח"ש אסור מה"ת [וע' תפא"י ריש שבת מש"כ לי:

קושית האחרונים לענין דיהי' אסור מה"ת לטלטל פחות מד"א וכו' משום ח"ש וכתב שם דהוא משום דל"ח לאילמיר אחר שכבר עשה הנחה או עמד וכו' ובס' א"י על שבת בריש שבת כתב ולא ידעתי מאי קאמר הא גם באכילה לאחר ששהה בכדי א"פ א"א לאיצטרופי אבל אנו דנין על שעת אכילה הח"ש הראשון דחזי לאכול עוד ח"ש וה"נ חזי להעביר עוד ב' אמות בלא עמידה ע"ש ובמחכ"ת לא עיין יפה דשפיר קאמר התפא"י דהתם הא גם אחר שכבר גמר הח"ש הראשון ונמלך אפשר לו לאכול עוד אם הוא כא"פ ויתחייב לא כן גבי איסורי שבת אחר שכבר גמר הח"ש הראשון היינו שעמד וכיו"ב שוב א"א לצרף לחיוב וז"פ אם אמנם בעיקר הענין לא מן השם הוא זה דלאו מדין שיעורים הוא רק עצם המלאכה, הוא כן והדברים ארוכים אכ"מ] ובמק"א כתבתי לדון בזה הרבה ואכ"מ. אחת אשר אמרתי לציין מה שהעירותי בזה בסוגיא בשבת צ"א במ"ש בעי מיני' רבא מר"נ זרק כזית תרומה וכו' מדמצרף ובתוד"ה כגון שם ע"ב הקשו למאי נקט כזית הא כיון דאינו אלא עשה שיעור ת"ט א"כ אין כאן מלקות ולענין איסור הא גם חצי שיעור אסור מה"ת [ע"כ דלא ס"ל כשיטת הרמב"ם פ"ח מה"ת שכתב שם דרק כהן האוכל ת"ט א"ע אלא בעשה אבל זר האוכלה גם בטומאת עצמה חייב מיבד"ש וכבר כתבנו מקור לזה בתומ"צ ש"ה חוב' ס"ה או"ד עיין שם מירושלמי מפורש פ"ב דביכורים ה"א] ותירצו דמ"מ בעינן כזית שהוא דבר חשוב במק"א ללקות עליו ואי נימא דל"ש ח"ש רק באיסורי אכילה הי' אפשר לפרש דהגמ' לא איירי כאן כלל ממה שהתרומה ע"י הטומאה תיתסר באכילה דזה הא לא בא בב"א רק אחר זה לכשיבוא לאוכלה ומה זה מיגו רק נפרש כונת הגמ' דמיגו דמטמא את התרומה בזריקתו ועובר תומ"י בעשה דמ"ת משו"ה נימא מיגו ויתחייב גם משום שבת והי' מיושב קושית התוס' בפשיטות דכאן ל"ש איסור חצי שיעור בזה [זולת מה שכתבו האחרונים לדון בכל עשה דל"ש איסור ח"ש דלא נאמר ח"ש רק בל"ת שחייביין עליו מלקות ע' סיה"מ על הר"מ והלא בתוס' כאן מבואר דס"ל דגם בעשה אמרינן ח"ש אסור מה"ת על אכילה ולכן נקט דוקא כזית כן עלה בדעתי לפרש פירוש מרווח לכאורה בע"ה וד' הר"ח מטין ג"כ לזה ע"ש:

תוכן העניינים

לפלגות ראובן חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה