אור ברסלב
לפלגות ראובן חלק ב מערכה ה › פלג ג

לפלגות ראובן חלק ב· הרב זליג ראובן בנגיס

מערכה ה · פלג ג

פלג ב

אמנם הנראה בזה דפלוגתתם בביאור מילת ענוה תלוי' בפלוגתת אמוראי הנ"ל דפליגי בשיעור כמותה ומידתה:

ונקדים לבאר מה שמצינו לחז"ל בעירובין נ"ה ע"א רבא אמר לא בשמים היא לא תמצא במי שמגביה דעתו עלי' כשמים וכו' ר' יוחנן אמר לא בשמים היא לא תמצא בגסי רוח וכו' ולכאורה מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי כלל ומלשון ר' יוחנן אמר וכו' משמע דפליגי אמנם באמת נראה דפליגי ורבא ור"י לשיטתם אזלי וכמו שנאמר בע"ה:

דהנה מצינו דפליגי אמוראי בסוטה ה' במידת הענוה דרבא ס"ל דצריך שיהי' לו מעט מן הגאוה ורנב"י ס"ל לא מינה ולא מקצתה מי זוטר מאי דכתיב בי' תועבת ד' כל גבה לב והנה כתבו המפרשים ז"ל לבאר פלוגתתם בזה עפי"מ שמצינו פלוגתא דתנאי במקום דכתיב כל אי כולו משמע או מקצתו וכמ"ש בבכורות ד' ג' בפלוגתת ר"י ורבנן דכל בכור ובסנהדרין ע"ח גבי כל נפש ובפסחים ס"א גבי כל ערל עיי"ש [ועיין טו"א חגיגה י"א במש"ש את כל בשרו מים שכל גופו עולין בהם שהקשה לר"י דאמר בכור כולו משמע וכל לכל דהו אתא ה"נ נימא בשרו כל בשרו משמע כתב רחמנא כל דאפילו כל דהוא סגי ול"ב מים שכל גופו עולה בהן עיי"ש מ"ש בזה וסבור הייתי לומר דרק היכא דכתיב כל לחוד איכא מ"ד דס"ל כל לרבות כל דהוא אתי אבל במקום דכתיב את כל כו"ע ס"ל דכולו משמע וטעמא רבה איכא בהא דהא להאי מ"ד דס"ל כל מקצת משמע א"כ כל ריבויא הוא ואתין וגמין הא ג"כ ריבויין הן והוי ריבוי אחר ריבוי ולמעט אתי דוקא כולו ולא מקצתו וכמו שכתבנו ג"כ שלהי הוריות דר"י ע"כ דריש אתים ע"ש וכ"מ ביומא ד' מ"ח ע"א דאמר רב יהודה המקבל צריך שיקבל את כל דמו של פר שנאמר ואת כל דם הפר ישפוך כו' וכן שם נ' ע"א דרשינן והוציא את כל הפר שיוציא את כולו אכן עי' מנחות י"א ע"ב ור' יהודה סבר כל ואפילו חד קורט את לרבות קורט אחר ול"א דכולו משמע וכן ס"ל לר"ש שם דאת כל כ"ד משמע אמנם י"ל עפימ"ש התוס' שם וכן בחולין פ"ח במה שמצינו שם לר"י דדריש בלבונה ובכור דכולי' משמע ובחולין שם ס"ל דדמו מקצת דמו משמע ותי' בשם ר"ת ז"ל דאין הכי נמי דדם כל דם משמע כתב רחמנא דמו דאפי' מקצת דמו יעו"ש. ולפי"ז י"ל גם לר"ש כן דרק התם ס"ל דלבונה כולה משמע וכל משמע כל דהו. אבל כאן גבי טבילה דכתיב כל בשרו. דאי הוי כתיב בשר הוי משמע כל בשר ומדכתיב בשרו הא ס"ל דמקצת בשר משמע א"כ ע"כ כל בשרו משמע דוקא כולו. ומכל הני מקומות דפליגי תנאי בזה אכתי לא מצינו למ"ד דהיכא דכתיב בו' יאמר דכל כל דהו משמע. וכאן דכתיב כל בשרו ודאי דכולו משמע ועיין שבת קל"ז א' במש"ש ר' יהודה דאנדרוגינוס זכר הוא ומילתו דוחה את השבת ושם לא לכל אר"י אנדרוגינוס זכר הוא וכו' ומ"ש מילה משום דכתיב המול לכם כל זכר משמע נמי דר"י לשיטתי' אזיל במ"ש בבכור דכל כל דהו משמע וי"ל עוד בזה וקצרתי] וכאן נמי דכתיב תועבת ד' כל גבה לב י"ל דגאוה כולה אסרה רחמנא אבל מקצת גאוה מותר ורנב"י ס"ל דדרשינן אפילו כל דהו גאוה אסור דכל מקצת משמע ופירשו בזה נמי מ"ש שלהי מ' הוריות גבי הא דאמר רשב"ג לא בעי למיהוי היכירא בין דילי לדידהו ותיקן הא מתניתא אמר ר"מ לר"נ נימא לי' גלי עוקצים דלית לי' וכיון דלא גמר נימא לי' מי ימלל גבורות ד' וגו' מי שיכול להשמיע כל תהלתו וכו' והיינו דעד האידנא איפשר לומר דס"ל כל מקצת משמע וגם אם אינו בקי בכה"ת כולה יכול ג"כ להיות נשיא וימלל גבורות ד' רק אחר שתיקן היכירא ויש לו התנשאות וע"כ דדריש הא דכתיב תועבת ד' כל גבה לב דהיינו כולו משמע ומקצת גאוה צריך להיות לת"ח א"כ שפיר אמרו דכיון דלא גמיר עוקצין ניעבר לי' דבעינן נמי לפי"ז שיהי' יכול להשמיע כל תהלתו וכמ"ש ג"כ ברמב"ם פ"ד מה' סנהדרין ה"ח דאף המוסמך לדבר אחד בעינן שיהי' ראוי לכל הדברים עיי"ש ובקצוה"ח סי' ז' ס"ק א' וקצרתי:

אמנם עיין תוס' בכורות ג' ע"א שם ובמנחות י"א ב' דאין לדמות בזה דרשות חכמים זו לזו אשר ע"כ הנלענ"ד לבאר פלוגתת הני אמוראי עפ"י דרך דרוש דאזלי לשיטתם במאי דפליגי בהלכה וכמו שנבאר בע"ה:

תוכן העניינים

לפלגות ראובן חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה