אור ברסלב
לפלגות ראובן חלק ב מערכה ג › פלג ח

לפלגות ראובן חלק ב· הרב זליג ראובן בנגיס

מערכה ג · פלג ח

פלג ז

היוצא לנו מדברינו דאי נימא דלשון אסור לחוד מהני מדין נדר מצד עצמו שפיר איפשר לומר דחד"א הוא מטעם נדר דכיון דמצינו לשון דא"צ התפסה כלל מפרשינן לדבריו שרצונו לאסור עלי' איסור ושוב אינו מגרע גם במזכיר אח"כ איסור תורה כסוטה וכנדה אבל אם נסבור דא"א לנדר שיחול רק ע"י התפסה בדבר הנדור א"א כלל לפרש לטעמא דחד"א דהוא מטעם נדר דהא אין כאן התפסה בדבר הנדור ואדרבא הא מזכיר בפירוש דכונתו הוא על איסור תורה ובידות כה"ג הא ל"ח איסורא כלל וכנ"ל:

והנה לכאורה יש להקשות בריש מכלתין דמפרש בגמ' שם מתני' דחסורי מיתסרא והכי קתני כל ידות נדרי כנדרים וכו'. ולפי"ז תיקשי להני דס"ל דאיסור נמי נדר הוא גם בלא התפסה ואם יאמר הרי דבר זה אסור עלי כאיסור תורה ג"כ חל הנדר א"כ תיקשי היכי קאמר דידות נדרים כנדרים הא לא דמי כלל וטובא איכא בינייהו דאם יאמר ד"ז אסור עלי אף אם יאמר אח"כ כאיסור תורה נמי מהני ובידות הא ל"ח נדרא בכה"ג וכמשנ"ת לעיל בשם המל"מ והמח"א ז"ל והאיך מדמי להו אהדדי ומוכח לכאורה ממאי דמדמי להו אהדדי דבאמת עיקר נדר הוא רק ע"י התפסה וא"כ אם יתפוס בדבר האסור בכל ענין ל"ח נדרא כלל דלפי"ז גם לשון איסור אינו אלא מדין יד ובמפרש את דבריו ואומר כנבלה ל"ח הנדר ושפיר נקט תנא דכל ידות נדרים כנדרים לפי"ז ומעתה נוכל לומר ולנעוץ סוף המסכת לראשיתה על פי המתבאר בטעמא דמתניתין שלהי נדרים דטמאה אני לך מותרת לבעלה וגם בהני עובדי דמייתי שלהי מכילתין במאי דאמרו שם הני טעמי דאם איתא וכו' להתירה לבעלה הא כתבנו לעיל בשם רבותינו הראשונים ז"ל דמפרשים דמיירי ג"כ בשאמרה טא"ל ומותרות הן לבעליהן ול"א דליתסרו מטעם דשויא אנפשה חד"א משום דמשועבדות לבעליהן ואינן נאמנות ומטעם נדר לא אסירי אף דנדר הא חייל גם במקום שיעבוד משום דעיקר נדר הוא התפסה בדבר הנדור וכל לשון אחר אינו מועיל רק מדין יד וכאן שאומרת בפירוש איסור תורה אין כאן דין נדר לכן מותרת ומוכח מכאן דלשון איסור אינו נדר מצד עצמו ושפיר נקט תנא בריש מכלתין כל ידות נדרים כנדרים ולא תיקשי מה שהקשינו לעיל אחר דגם לשון איסור אינו מועיל אלא מדין יד ואם מפרש דבריו ומזכיר איסור תורה באמת ל"ח הנדר וכנ"ל וא"ש מאוד להני דס"ל דלשון אסור אינו אלא מטעם יד ועיקר נדר הוא רק ע"י התפסה וחד"א אינו מטעם נדר לפי"ז ובמקום שיעבוד ליתא לחד"א דאינו אלא מטעם נאמנות לדידהו וכנ"ל:

אמנם להני דס"ל דלשון אסור הוי נדר מצד עצמו וביארנו דלדידהו ס"ל דחד"א הוא מדין נדר ומהני גם במקום שיעבוד וכאן שלהי נדרים מה שהתירו חכמים אותו לבעליהן הוא משום שהפקיעו הקידושין או משום שראו חכמים קלקול הדורות שרובן משקרות לדידהו לכאורה קשיא מה שהקשינו לעיל דהיכי קתני תנא דכל ידות נדרים כנדרים הא אם יאמר לשון אסור חל הנדר גם באם מסיק דיבורי' אח"כ ומתפיסו באיסור תורה ובידות כה"ג ל"ח כלל. וע"כ עלינו לומר ולפרש דמ"ש ידות נדרים כנדרים לאו אכולהו נדרים קאי אלא על הני נדרים שע"י התפסה באו ובהו איירי תנא דמשנתנו ומדמה ידות נדרים לנדרים שע"י התפסה ויומתק מאוד ביותר עפ"י מ"ש בנדרים כ"ג ע"ב תנא קא מסתים לה סתומי כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים ואת דרשת לי' בפרקא חזינן מזה דבמתכוין תנא תנא בגוונא דצריך להגיה חסורי מיחסרא כדי שיהי' סתום וכמ"ש בתוס' שם [עיין במבוא התלמוד דקחשיב שם ח' כללים בהא דחסורי מיחסרא ולפלא שלא הביא גם הא דנדרים כ"ג ע"ב] וגם אנו נאמר דהא באמת גם במשנתינו הא לא תנא תנא להדיא ידות נדרים כנדרים ושפיר י"ל דה"ט דקסתים לן תנא משום דלאו לכל נדרים דמי לגמרי רק לנדרים הבאים ע"י התפסה ובזה באמת דמי אהדדי אבל בנדר מצד עצמו כמו בלשון אסור בזה באמת ל"ד להו ידות ומשו"ה סתים תנא דס"ל לפי"ז דלשון אסור אם יאמר חל הנדר אף אם יגמור דיבורו ויתפיס בדבר האסור. ומשום דהוי נדר מצד עצמו וכמו דמוכחינן משמעתין שלהי נדרים להני דס"ל דחד"א מדין נדר הוא וחייל גם במקום שמשועבדת לו רק שחכמים התירו אותן לבעליהן מטעמא דאמרן ודו"ק:

והיינו נמי מ"ש התנא במאי דמתחלינן השתא מ' נזיר דקתני ג"כ דכל ידות נזירות כנזירות וכו' וכבר ביארנו דאם יאמר הריני נזיר כשמשון ודאי דהוי נזיר אף אליבא דר"ש דס"ל דשמשון הוי דבר האסור וכמשנ"ת לעיל אהא דשלהי נדרים ויישבנו בזה קושית המח"א. וי"ל דהיינו דקתני תנא להלן הריני כשמשון וכו' ה"ז נזיר שמשון דסתים כר' יהודה דס"ל דשמשון הוי דבר הנדור וקמ"ל דגם אם אמר הריני כשמשון הוי ג"כ נזיר שמשון דבהא היא דפליג ר"ש אבל באם אמר הריני נזיר כשמשון גם ר"ש מודה וכמשנ"ת דאם אמר לשון המועיל מצד עצמו אינו מגרע אח"כ את נדרו במה שיזכיר אח"כ דבר האסור ודו"ק היטב כי הדברים נכונים בע"ה:

תוכן העניינים

לפלגות ראובן חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה