אור ברסלב
לפלגות ראובן חלק א מערכה ח › פלג יב

לפלגות ראובן חלק א· הרב זליג ראובן בנגיס

מערכה ח · פלג יב

פלג יא

ולעניננו נאמר בע"ה ליישב דברי הרמב"ן הנ"ל בדרך נכון וקיים והוא דהנה שם בחי' הרמב"ן שבת (דף כ"ד) במאי דפריך הגמ' על ש"ק דאסור ביו"ט ופריך מה"מ הקשה מהיכי תיתי דשרי דבעית קרא למיסר ותי' דהוא משום דסד"א דיו"ט ל"ת הוא ואתי עשה ודחי ל"ת מדקא מתרץ ר"א בהדיא משום דיו"ט עשה ול"ת הוא וכו' אלמא מעיקרא לא ס"ד הכי אלא ל"ת בלחוד הוא וכו' וכפירש"י בגמ' שם שוב כתב וז"ל ואיכא דק"ל ותיהוי נמי יו"ט ל"ת וש"ק עשה היכי דחי האי עשה להאי ל"ת הרי אפשר לעשה זו להתקיים למחר וכו' וכיון שכן מ"ט צריכי להנך קראי ור"א נמי ל"ל למימר שבתון עשה הוא ואם באנו לפרש דהכא בקדשים שא"א לשהותן כגון או"פ שנתיתרו מעיו"ט וכעין פירוקא דאביי שאעפ"י שאפשר שמעלן ומלינן בראשו של מזבח כיון דאם ירדו פסולין מ"ע הוא לשורפן היום ולא יפסלו בלינתן [ומ"מ שפיר כתבנו לעיל דלמ"ד אין לינה מועלת בראשו ש"מ מיקרי ההקרבה דחוי' ולא הותרה משום דאף שאפשר שיפסלו בירידתן מ"מ אין לקרותם שוב א"א בע"א ומצותן בכך דאפשר ליזהר שלא ירדו ולא יפסלו וז"פ] ולא יספיק לנו פירוקו זה לטעמא דחזקי' ורבא דמהתם להכא לא משמע אלא שאין ש"ק שנפסלו שאפשר לשהות דוחה יו"ט הלכך ק"ל ל"ל קרא ולדידי הא ל"ק לי משום דל"א ר"ל אפשר לקיים שניהם אלא כו' אבל מ"ע שאין לקיימה היום וכו' וכמ"ש במנחות (ד' ע"ב) בוא וראה כמה חביבה מצוה וכו' והרי עכשיו א"א לקיים את שתיהן עכ"ל:

חזינן מדבריו ומפירושו דבאמת בהכי פליגי הני אמוראי לפימש"ש דעיקר הקושיא הוא מה"מ היינו לימא אתי עשה ודחי ל"ת ומשום דס"ל להש"ס דגם בכה"ג שאפשר להמתין למחר דחי ל"ת כיון שעכשיו א"א לקיים שניהן וע"ז משני חזקי' אמר קרא ולא תותירו וכו' בוקר שני כו' ורבא אמר א"ק הוא לבדו וכו' דהיינו ששריפת קדשים שנפסלו שאפשר לשהות וכן מילה שלא בזמנה שאפשר להמתין אינן דוחין יו"ט וכמ"ש רש"י וכן ברמב"ן א"כ הרי ע"כ ס"ל לחזקי' ורבא לפי תלמודא דידהו במסקנא דבכה"ג שאפשר להמתין אינן דוחין לל"ת ורק דבהס"ד דפריך מה"מ ור"ל דעשה ידחה הל"ת ס"ל דגם בכה"ג דחי אבל לפי המסקנא אסיק דלא דחי בכה"ג לל"ת ורק לרב אשי דמשני דה"ט דלא דחי משום דהוי ל"ת ועשה מפורש יוצא דלדידי' אה"נ דבמקום דליכא רק ל"ת לחוד שפיר דחי ל"ת גם בכה"ג שאפשר להמתין ולשהות וכנ"ל וכמ"כ לאביי מסתפק שם ברמב"ן דאיירי בקדשים שא"א לשהות ולדידי' אפשר לומר דבמקום שאפשר להמתין מיקרי אפשר לקיים שניהם וכנ"ל ע"ש הרי חזינן להדיא דלדינא פליגי בזה הני אמוראי דלחזקי' ורבא ע"כ בכה"ג שאפשר להמתין לא דחי ל"ת וכמש"כ התוס' ביבמות הנ"ל ורק לרב אשי הוא דס"ל דבכה"ג ג"כ דחי ל"ת ואולי גם לאביי אפשר להסתפק האיך ס"ל ודו"ק:

ומעתה שוב לק"מ מהאי סוגיא דמנחות שהרמב"ן מסתייע מזה דחביבה מצוה בשעתה ואין ממתינין ודחי לל"ת. ומן הסוגיא שם משמע דמדמה אפשר להקדים לאפשר להמתין דלפי"ז ע"כ הני אמוראי פליגי גם בהא דר"ש דאמר בוא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה שהרי הקטר חו"א כו' ואין ממתין כו' דלחזקי' ולרבא ע"כ דלאו מדינא הוא דדחי ל"ת בכה"ג שהרי אפשר להמתין ורק משום דחביבה מצוה בשעתה מקטירין בשבת כמ"ש רש"י פסחים (דף ס"ח ע"ב) דכתיב עולת שבת בשבתו וכו' ע"ש ולר"א דס"ל דבכה"ג מדינא דחי ל"ת ואינו ממתין לשהות את המצוה לדידי' ע"כ מפרש בהא דר"ש דדינא קמל"ן ר"ש בוא וראה כמה חביבה כו' דהיינו דמשו"ה הוא מקריבין בשבת ודחי ל"ת בכ"מ בכה"ג ואליבא דידי' הוא שמסתייע הרמב"ן מהא דר"ש הנ"ל וע"כ לפי"ז דשם בסוגיא דמנחות דמדמה אפשר להקדים להא דלאחורי ע"כ דלא אתיא כרב אשי רק אליבא דאינך אמוראי דס"ל דבכה"ג אינו דוחה ל"ת מן הדין בעלמא ורק בקרבנות צבור אמרינן דחביבה מצוה בשעתה כו' ומשו"ה גם אם אפשר להקדים קציה"ע מ"מ דחי שבת משום חביבות מצוה בשעתה דהא האי דאפשר להמתין אינו גורם לדחות ל"ת מן הדין ודוק ואליבא דידהו הוא דדחי שם דשא"ה שכבר דחתה וכו':

תוכן העניינים

לפלגות ראובן חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה