אור ברסלב
לפלגות ראובן חלק א מערכה ו › פלג ו

לפלגות ראובן חלק א· הרב זליג ראובן בנגיס

מערכה ו · פלג ו

פלג ה

ולענ"ד היה נראה לדון דאפשר לומר לכאורה דדינא נמי קמל"ן תנא גבי יו"ט עפימ"ש בשאג"א סי' ס"ד להלכה דכל בהמה הצריכה בדיקה מה"ת אסור לשוחטה ביו"ט ובמקום דשכיח סירכות וטריפות מצויות כמו כשירות אסור מדינא לשוחטן ביו"ט והביא שם מ"ש הג"א בשם א"ז בפ"ד דביצה וז"ל אבל במקום שהטריפות מצויות כמו הכשירות אסור לשחוט בהמה ביו"ט עכ"ל ומבאר שם בשאג"א דהיינו בטריפות מדינא לא מחמת חומרא יעו"ש באורך בראיות ברורות ודבריו א"צ חיזוק לולא שראיתי שבס' עוי"ט סי' מ"ד הרבה להשיב עליו. ולענ"ד אין דבריו נכונים לכן מוכרח אני להאריך מעט. הנה שם בשאג"א מביא שהר"ן פסק באיבעיא דעוף הנדרס שאין לשוחטו ביו"ט משום דהוי ספק דאורייתא. ובשאג"א הוכיח דהאי בדיקה לאחר ששהתה מעל"ע ושחטה אינו אלא מדרבנן ומשו"ה פסקי הראשונים בבעיא זו להקל ורק הר"ן פסק לחומרא משום דאיהו ס"ל דצריך בדיקה מה"ת הא מיהת בדבר הצריך בדיקה מה"ת לכו"ע אסור לשחוט ביו"ט זהו תוכן ד' השאג"א שם:

ובעוי"ט מוכיח קצת דהאי בדיקה אחר מעל"ע בנפולה הוי מה"ת ומביא מהא דזבחים (דף ע"א) דמוקי למתניתין דתערובות בנתערבה בנפולה וס"ל דהלכה צריכה בדיקה והקשה לד' הש"א אי נימא דהאי בדיקה אינה אלא מדרבנן א"כ הכא גבי קדשים נוקמי אדאורייתא ויקדיש גם בהמת חולין הנפולה שנתערבה כיון דא"א למיקם עלה דמילת א ומשום הפסד קדשים וכו' הנה בזה אמינא לבד מה שמפורש בכ"מ דגם בקדשים העמידו חכמים דבריהם שהרי כל עיקר מה שאינו בטל גבי בע"ח אינו אלא מדרבנן גזירה שמא יקח מן הקבוע וכמש"ש בסוגיא (ד' ע"ג) יעו"ש הנה גם זו"ז אף אם יהיבנא לי' דמשם מוכח דצריך בדיקה מה"ת הנה יעוין בח"ס חיו"ד סי' ס"ו שהאריך קצת בהאי דנפולה אחר מעל"ע אי צריכה בדיקה מה"ת או רק מדרבנן והעיר מהא דזבחים הנ"ל ומפרש ג"כ דהיינו דמיבעי' לי' בש"ס כאן בהאי סוגיא דביצה אי עדיין נשאר חזקה להנדרס והבדיקה הוא רק מדרבנן משום דאיכא לברורי וביו"ט שוחטין משום שמחת יו"ט או דילמא כיון שנדרס לית לי' חזקה כלל וכסתימת התוס' ריש נדה ד"ה דאיכא ריעותא מגופה יעו"ש וא"כ צריך הכא בדיקה מה"ת ואין שוחטין ביו"ט והיינו דכתב הר"ן דאזלינן לחומרא בדאורייתא יעו"ש ומעתה לפי"ד הח"ס ז"ל לק"מ משה"ק בעוי"ט הנ"ל דאדרבא מוכח לפי"ז מכאן דאי בעי בדיקה מה"ת אסור לשחוט ביו"ט דכל עיקרי של צד ההיתר הוא משום דס"ל דעיקר הבדיקה כאן אינה אלא מדרבנן:

ומ"ש בעוי"ט שם עוד להקשות מליבון רעפים לפי"מ דאמר אנן מפני שצריך לחסמן מתנינן לה דמשמע דמפני שצריך לבודקן לא איכפת לן ול"ח שמא פקעי וליבן אותם שלא לצורך או"נ אלא ודאי משמע מהכא דהא דשרינן לשחוט עוף הנדרס לאו משום דמדרבנן בעלמא בעי בדיקה אלא אפילו אי בעי בדיקה מה"ת נמי בעי להתיר ביו"ט משום דאוכל נפש ביו"ט היתר גמור הוא ומשום שמא ימצא כשירה מותר לשחוט הואיל והוא אינו יודע וסבור שכשירה היא וכמו דאמרינן מתוך והואיל גבי יו"ט יעו"ש. הנה משה"ק מליבון רעפים כנ"ל לענ"ד לק"מ עפי"מ דקייל"ן באו"ח סי' תק"ח כשיטת הר"מ דגם בישנים אסור מה"ט דמחסמן ורק בקדירה ע"י בישול צריך חדשה דוקא עיין במחצה"ש שם ס"ק ב' וא"כ שפיר י"ל דהיינו דקאמר שם אנן מפני שצריך לחסמן כו' והיינו דמשו"ה גם בישנים אסור ואפשר עוד דאה"נ דבישנים ל"ש כלל חשש דלבודקן דודאי לא פקעי וכן מצאתי ג"כ אח"כ בצל"ח שם שכתב כן והביא גם בשם שעה"מ כנ"ל וכנ"ל וז"ב. ומ"ש עוד בעוי"ט ראי' מביצה (דף כ"ה) מכאן למדה תורה ד"א שלא יאכל אדם בשר קודם הפשט וניתוח וכו' והתנן כדר"ה כו' מאי לאו מבית טביחתה ממש וכו' והקשה ל"ל לאתויי מדר"ח דתני מבית טביחתה ממש תיפוק ליה דאי מחזקינן לס' טריפות ואסור לאכול מהן קודם בדיקה א"כ בהמה ביו"ט היכי שחטינן וכו' א"ו דמספק מותר לשחוט ביו"ט יעו"ש הנה במחכתה"ר הרי כבר זכה בזה השאג"א שם בעצמו בראי' זו ודחי לה שפיר די"ל דמסתמא דגמ' נמי ספוקי מספקא לי' אי מחזקינן לה ריעותא ביו"ט או לא ואת"ל קאמר. את"ל אין מחזיקין ריעותא ביו"ט אפשר לומר ממקום שטובחת אכילה ולא תסייע לר"ה מהא יעו"ש:

אכן לפלא על השאג"א שלא דחה עפ"י דרך זה גם הראיה שהביא שם מסוגיא דחולין (דף נ"א) גבי בית הרחם א"ב משום ריסוקי איברים דמשני הבמ"ע כגון שהפריס ע"ג קרקע והא מ"מ צריך בדיקה ומ"מ מותר לשוחטה ביו"ט הרי דשרי יעו"ש ולפי הנ"ל אינה ראי' דשם דאין מכאן סייעתא לר"נ דאפשר לאוקמי שהפריס ע"ג קרקע ונימא באמת דאין מחזיקין ריעותא ביו"ט ומצאתי שגם בצל"ח שם דחה ראי' זו כנ"ל יעו"ש:

תוכן העניינים

לפלגות ראובן חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה