לפלגות ראובן חלק א· הרב זליג ראובן בנגיס
מערכה ו · פלג ה
אשר מכל הנ"ל נראה דאין מקום לתי' זה בישוב סתירת ד' פי' המשניות להרמב"ם הנ"ל ומחוורתא כמש"ש תחלה שם בעי"צ ענף ב' דשאני קרבן תמיד דהוי בן שנה ובטלאים דל"ש סירכות בהו כמ"ש ברמ"א סי' ל"ט סוף ס"ב לכן אין לתקן בהו השקאה מה"ט ורק גבי בהמה שייך לומר תקנה משום סירכות דשכיח בהו וכבר קדמו בזה הג' ח"ס יו"ד סי' ל"ט עיי"ש [ורק שבעי"צ שם מצדד לומר דאפשר דגבי תמיד כיון דבטלאים הסירכא רכה היא ויכולה גם סירכא גמורה להנתק בקל לכן משום הסירכא אסור להשקותה משום הערמה ולכן כתב הרמב"ם שמשקין אותה משום הפשט העור ואף שממילא נותקין הסירכות עכ"ז כיון דאינו עושה במכוון עבור הסירכות אין זו הערמה עיי"ש שלבד שאין דבריו מוכרחים אף גם למותר הוא ובפשיטות ניחא כמ"ש בח"ס הנ"ל ודו"ק] ושם בח"ס מוסיף לומר דמשו"ה קמל"ן תנא האי מילתא גבי יו"ט אי נימא דרק משום העור נקט וכבר אשמועינן זה גבי תמיד אע"כ משום סירכות הריאה הוא ומשום שלא יבוא לשחוט ביו"ט וימצא סירכא ויהי' ספק טריפה ונמצא שחט ביו"ט שלא לצורך גם אתי לאמנועי משמחת יו"ט ונהי דאין איסור לשחוט בלא השקאה מכל מקום עצה טובה הוא לכתחילה ביו"ט טפי עכ"ל: