לפלגות ראובן חלק א· הרב זליג ראובן בנגיס
מערכה ג · פלג יד
הנה במתני' תנינן דמבוי שהוא גבוה למעלה מכ' ימעט ר' יהודא אומר א"צ ומפרש הרע"ב וכ"ה ברבינו יהונתן דטעמא דר"י משום דס"ל קורה משום מחיצה ולרבנן משום היכירא ולמעלה מכ' לא שלטה בי' עינא [ומשה"ק ע"ז בתוס' רעק"א דהוא נגד הש"ס עיין תפארת ישראל סוף הפרק וכן בספר כתונת פסים מש"ש לתרץ זה בטוב טעם וכ"ה בירושלמי להדיא וכמ"ש בכ"פ שם וקצרתי]:
והנה ידוע שיטת הרמב"ם בפי"ז מה' שבת דבג' מחיצות מה"ת מותר לטלטל ומדרבנן אסרוהו עד שיתקן הרוח הרביעית אבל לחייב הזורק מתוכו לרה"ר או איפכא בעינן דוקא ד' מחיצות או ג' מחיצות ולחי דהוי ג"כ משום מחיצה אבל תקנו בקורה פטור הזורק עיי"ש בכ"מ ה"ט משה"ק ע"ז בשם הרמ"ך דא"כ יהא אסור לטלטל שלא באו חכמים להקל כשתקנו עירובין וכמ"ש וכי ככר עושה אותה רה"י עיי"ש ולק"מ לפי מש"ש במ"מ דס"ל להרמב"ם דבג' מחיצות מותר לטלטל מה"ת משום דדינו ככרמלית ואה"נ דחז"ל באו להחמיר ולהצריך תיקון לרוח הרביעית לדין טלטול אבל לחייב הזורק בעינן מה"ת ד' מחיצות לדידי' ולפלא על הכ"מ שהעתיק את דבריו ונשאר בצ"ע אשר לק"מ לפי שיטת הרמב"ם גם משה"ק מסוגיא דעירובין (דף י"א) הנה מבואר שם במ"מ דגירסת הרמב"ם אחרת היא וכגירסת הר"ח ז"ל אחת אשר אמרתי ליישב משה"ק בס' דורל"צ ד' י"ג בביאור לחי העומד מאיליו לשי' הרמב"ם הנ"ל מברייתא דעירובין (דף י"ב ע"ב) הזורק למבוי יש לו לחי חייב אין לו לחי פטור ופריך מיני' לרבא דס"ל לחי משום היכירא ומשני ה"ק א"צ אלא לחי חייב וכו' ולדעת הרמב"ם הא ליכא למימר דא"צ אלא לחי יתחייב הזורק דבג' מחיצות הא ס"ל להרמב"ם דפטור הזורק אלא ודאי מיירי דיש לו לחי ומוכח דלחי משום מחיצה ומוכיח שם דרבא ס"ל שלש מחיצות דאורייתא שלא כהרמב"ם עיי"ש ותמה אקרא לפי"ז האיך פליג הרמב"ם על רבא וכי מצינו דפליגי בזה תנאי ואמוראי:
ולענ"ד נראה ברור בע"ה דהרמב"ם ס"ל דכל פלוגתת תנאי בענין המחיצות הוא רק לענין הטלטול דלמר ס"ל ב' מחיצות דאורייתא ולמר ג' מחיצות אבל לכו"ע ס"ל דלגבי חיוב הזורק בעינן דוקא ד' מחיצות מה"ת תדע שהרי לא מצינו כלל בש"ס לאיזה תנא דס"ל ד' מחיצות מה"ת ומנלי' להרמב"ם זה וע"כ דמפרש עיקר פלוגתתם רק לענין היתר הטלטול אבל לחייב את הזורק לא פליגי כלל ולכו"ע ס"ל דבעינן לזה דוקא ד' מחיצות מה"ת וז"ב רק משה"ק בדורל"צ מהברייתא הנ"ל דקתני א"צ אלא לחי חייב הנה מצאתי ראיתי בע"ה לפירוש הר"ח שם בסוגיין שלפי"ד הה"מ כן הוא גירסת הרמב"ם בזה כהר"ח ז"ל ומפרש לה התם דמיירי במבוי מפולש שעשה בראשו הא' דלת ובראשו האחרת לחי ובכה"ג הוא דפליגי דלרבה בתקנו בלחי חייב ובקורה פטור ולרבא גם בלחי פטור ואקשינן לרבא מהאי ברייתא דקתני הזורק למבוי יש לו לחי חייב מאי לאו יש לו הכשירו בלחי וכו' קשיא לרבא ומשני רבא ה"ק מבוי שיש לו ג' מחיצות ואינו מחוסר אלא לחי והכשירו עכשיו בלחי חייב אבל מחוסר לחי ומחיצה פטור עיי"ש הרי דמפרשי שפיר הברייתא לפי שיטתם דבעינן בזורק דוקא ד' מחיצות ואה"נ דמיירי בהכשירו עכשיו בלחי וכנ"ל. אלא שקצת צ"ע לפי"ז למה לא מסיק סיפא דהאי ברייתא כפשוטה והיינו יש לו לחי שהכשירו עכשיו בלחי מתחייב ואם אין לו לחי היינו שלא הכשירו עכשיו בלחי פטור ומשום דאין לו אלא ג' מחיצות ולמה לי' להש"ס לומר ולפרש הסיפא דקתני אין לו לחי דהיינו דצריך לחי וד"א וצע"ג וי"ל:
ומאי דפריך שם בגמ' לפי"ז ממ"ש ר' יהודא יתר ע"כ מי שיש לו ב' בתים מב' צידי רה"ר עושה לחי או קורה מכאן ומכאן ונושא ונותן באמצע דאלמא לחי משום מחיצה נימא דמ"מ אף שרשאי לטלטל א"ח הזורק וכנ"ל זה לק"מ דלמאי דס"ד השתא דס"ל ג' מחיצות דאורייתא לענין היתר הטלטול א"כ ע"כ מוכח דלחי וקורה הוא משום מחיצה דאל"כ האיך מותר בטלטול כיון דליכא אלא שתי מחיצות זולת הלחי והקורה ומשני דס"ל לר"י ב' מחיצות דאורייתא ואה"נ דנימא דגם לר"י רק להיתר הטלטול ס"ל כן דב' מחיצות דאורייתא אבל לא לחייב את הזורק דבזה בעינן דוקא ד' מחיצות מה"ת וכנ"ל:
ומריש הוי קשיא לי לשיטת הרמב"ם ממ"ש בשבת (דף ו' ע"א) אמר מר זו היא רה"י למעוטי מאי למעוטי הא דר"י דתניא יתר ע"כ מי שיש לו ב' בתים כו' ואמאי קרו לי' גמורה מהו דתימא כי פליגי רבנן עלי' דר"י דלא הוי רה"י ה"מ לטלטל אבל לזרוק מודי לי' קמל"ן ופירש"י אבל לזרוק שהזורק מרשות הרבים לתוכה מודה לי' דחייב קמל"ן וכו' הא מיהת מוכח דלמ"ד ב' מחיצות דאורייתא חייב הזורק מרה"ר ומינה דלמ"ד ג' מחיצות דאורייתא ג"כ לחייב את הזורק הוא וצ"ע לכאורה לשיטת הרמב"ם דלדידי' כפי מה שכתבנו לכו"ע ס"ל דלחייב את הזורק בעינן דוקא ד' מחיצות מה"ת:
אמנם מצאתי ישוב נכון בע"ה גם לזה אחרי רואי בחי' על הר"ן על שבת שהביא יש מפרשים במש"ש אבל לזרוק אימא מודי דהיינו דליהוי רה"י ולישתרי בזריקה מבית לבית כדמוכח בפ' מי שהוציאוהו דטלטול ע"י זריקה שרי עכ"ל וכונתו למש"ש בעירובין (דף מ"ב ע"א) ומטלטל בכולה ע"י זריקה עיי"ש וכאן גם ע"י זריקה אסור ולפי"ז הא לא מיירי כלל הכא מענין כמה מחיצות בעינן לחייב את הזורק וזה נכון מאוד בע"ה:
ומשה"ק בתוס' חדשים כאן ריש עירובין לשי' הרמב"ם הנ"ל ממ"ש עירובין (דף כ' ע"א) הזורק לבין פסי ביראות חייב ופריך פשיטא אי לאו מחיצה היכי משתרי למלאות והא לשיטת הרמב"ם אפשר דשרי למלאות ומ"מ פטור הזורק עיי"ש שנשאר בקושיא ולענ"ד לק"מ דבגמ' התם פריך הכי פשיטא אי לאו מחיצה הוא היכי שרי למלאות והיינו אי נימא דדיומדין לאו מחיצות מיקרי אם כן אין כאן מחיצות כלל ואמאי שרי למלאות הא לגבי טלטול מיהת ג' מחיצות בעינן אע"כ דמחיצות גמורות הן נחשבות א"כ הא איכא כאן ד' מחיצות שלימות ופשיטא דחייב הזורק והאמת כן הוא דדיומדין חשיבי מחיצות שלימות כמ"ש ברמב"ם פי"ז מה' שבת הלכה ל"ג דמה"ת סגי בפסים רחבים ד' ורק משום שבת החמירו מלטלטל עד שיהא הפסין רחבין ששה עיי"ש ועיין מג"א סי' שמ"ה ס"ק א' שכתב כן דלדעת הרמב"ם דבג' מחיצות כרמלית הוי אם עושה ד' דיומדין בד' זויות כמו פסי ביראות הוי רה"י דאורייתא וע' תוס' סוכה (דף ד' ע"ב) ד"ה דיומדי משמע דס"ל דמה"ת סגי ג"כ בפס טפח וחשיב מחיצה עכ"פ ודאי דפסי ביראות מחיצות גמורות הן ובודאי דבכה"ג שרי לטלטל וחייב הזורק וד' הרמב"ם הנ"ל אינן אמורים רק בג' מחיצות והרביעית ניתרת ע"י קורה דכיון דלאו משום מחיצה הוא א"כ לית כאן אלא ג' מחיצות לכן אף דמותר לטלטל משום דלגבי טלטול סגי בג' מחיצות מ"מ הזורק פטור דלית כאן ד' מחיצות אבל לא בפסין דכיון דחשבת להו מחיצות לגבי טלטול א"כ הא יש כאן כל הד' מחיצות שלימות ופשיטא דחייב וזה ברור: