אור ברסלב
לפלגות ראובן חלק א מערכה ג › פלג ז

לפלגות ראובן חלק א· הרב זליג ראובן בנגיס

מערכה ג · פלג ז

פלג ו

ונקדים עוד הקדמה אחת בע"ה בענין מתקן בדבר שהוא מתיר רק איד"ר אי אסור משום מתקן או לא וראיתי לבעל פנים מאירות ח"ב סי' צ"ז שכתב דבאיד"ר ל"ש איסור מתקן וכמ"ש בביצה (דף י"ח) דבכלי שנטמא בולד הטומאה מעיו"ט מטבילין אותו ביו"ט ופירש"י דאין כאן איסור מתקן משום דמה"ת טהור מעלי' הוא ועוד מביא ראי' מהא דבכורות (דף נ"ח) דרק משום סקרתא הוא שאסרו לעשר ביו"ט משמע דל"ח תיקון האי דטבל בגורן ואסור מדרבנן עד שיעשר ונתקשה שם לפי"ז על הראשונים ז"ל בביצה (דף ט') גבי הפרשת חלה ביו"ט דס"ל לרבה דמותר להפריש וברש"י שם כתר הטעם משום של"ג על תרומת עיסה שמותר לגלגלה ביו"ט וברא"ש כתב הטעם דל"ה כמתקן משום דאפשר לו לאכול ולהפריש אח"כ ולמה ל"א בפשיטות גבי חלה חו"ל דה"ט דלא הו"ל כמתקן משום שאינו אסור אלא מדרבנן עיי"ש מ"ש ליישב ומסיק דלא מיקרי מתקן באיד"ר [ולפלא שסתר משנתו מ"ש בקא סי' ל' להיפך דגם באיד"ר שייך מתקן עיי"ש] ולכאורה מצינו איפכא ממה שאסרו הפרשת תרו"מ בשבת גם בדמאי ובפירות האילן שאין איסורם וחיובם רק מדרבנן בעלמא ומ"מ אסור משום מתקן אמנם בזה י"ל דגבי הפרשת תרומה בשבת יש כאן טעמא אחרינא זולת מתקן וכמ"ש הרמב"ם פכ"ג מה' שבת הי"ד דאין מגביהין תרו"מ שזה דומה למקדיש אותן פירות שהפריש ועוד מפני שהוא כמתקן אותם בשבת עיי"ש ומצאתי כן גם בשאג"א סי' נ"ו שכתב כן ומ"מ מסיק שם בשאג"א דע"כ מוכח דגם באיד"ר שייך לאיסור מתקן היכי דבלאו תיקונו ל"ח למידי ורק טבילת כלים שאני שגם קודם טבילה ראוי להשתמש בו בטומאה לטמא ולמי שאינו אוכל חולין בטהרה ומביא ראי' גמורה מהא דשבת (דף קמ"ב) דפריך גבי מעלין את המדומע והא מתקן אף שמה"ת א"צ להעלותו רק מדרבנן משום גזל השבט עיי"ש:

ועדיין יש להקשות גם לדברי השאג"א ז"ל הנ"ל ממה דמצינו שגם הפרשת דמאי אסור עד בשבת אף שאינו אלא מדרבנן ויש לו היתר גם קודם ההפרשה דחזי לעניים וא"כ דמי לכאורה להא דטבילת כלים מטומאה דרבנן שמותרין מפני שיש להן היתר תשמיש גם בטומאתן ולא עוד אלא שתמה אני על השאג"א ז"ל שכתב דהא דמדומע ראי' גמורה היא והלא גם לדבריו ז"ל עדיין תיקשי דגם גבי מדומע הא יש לו היתר קודם העלאה לגבי כהנים וא"כ מ"ש מטבילת כלים שמותר מפני דחזי לטמא והא גם הכא חזי לכהנים קודם העלאתן ומ"מ פריך והא מתקן ודברי השאג"א ז"ל צ"ע:

ולענ"ד נראה לומר דגם ראי' זו שהביא השאג"א ז"ל מהא דמדומע יש לדחות לפי מש"ש בעצמו לדחות מהא דתרומת פירות וירקות שאסור בשבת אף שאינן אלא מדרבנן וכתב דאיסורן הוא משום מקדיש וכנ"ל. כמ"כ נוכל לדחות בהאי סברא גופה מהא דמדומע לפי הס"ד שם בשבת דמדמי לה להפרשת תרומה וכמו שנאמר בע"ה דהנה תנינן בירושלמי פ"ב ה"א מערלה גבי מ"ש ועולין בא' ומאה מה את עביד לה בתחילת הפרשה או בסוף הפרשה אין תימר בתחילת הפרשה אין הקטן מעלה ואין אחר מעלה ואינו דוחה את השבת ואין תעבדינה בסוף הפרשה כו' ודוחה את השבת תמן תנינן רי"א אף מעלין אם רצה נותן עיניו במקצתו כו' אר"י ר"י עביד לה בסוף הפרשה ורשב"א עביד לה בתחילת הפרשה א"ר יוסי אף רשב"א עביד לה כסוף הפרשה ולא מודי רשב"א שאסור לעשות כן בודאי וכו' שלא יעשה בשבת כדרך שהוא עושה בחול עיי"ש הרי דלדעת ר' יונה פליגי בזה הני תנאי ולרשב"א אה"נ דס"ל דהוי כתחלת הפרשה ואין אחר וקטן מעלה כמו תרומה. ודאי די"ל לפי"ז דגם ס"ד דהאי מקשה בתלמודא דידן הוא כן ומדמי לה ממש להפרשת תרומה בתחילה שאסור בשבת ואה"נ דנימא לפי"ז דס"ל דהא דבעי הרמה הוא מדינא ולא משום גזל השבט והא דאמרינן בירושלמי להלן שם דהוא מפני גזל השבט הוא אליבא דאמת דמסיק ר' יוסי דגם רשב"א עביד לה כסוף הפרשה ולפי"ז ודאי דנוכל לומר דבאמת ליתא לאיסור מתקן באיד"ר ורק בהפרשת תרו"מ אסור משום מקדיש ומשו"ה ס"ד דמקשה לאסור גם מדומע משום דמדמה לה לתחילת הפרשה ומשני דגם ר"י ס"ל כרשב"א דנותן עיניו בצד זה וכו' ועביד לה כסוף הפרשה ומשו"ה הוא דמותר מה"ט גם להעלותה אליבא דר"י דלא כרשב"א שאוסר משום עובדא דחול. ומעתה הנה מבואר דשפיר י"ל דליתא לאיסור מתקן בדרבנן ואיסור הפרשת תרו"מ הוא משום מקדיש ומשו"ה מותר להעלות את המדומע דאין בזה שום קדושה ולשי' רש"י בכורות (דף כ"ג ע"ב) אפשר לפוטרו בדמיהן עיי"ש ובתוס' שם ד"ה תירום ובהס"ד דס"ל לאסור גם מדומע ה"ט משום דמדמי לה לגמרי להפרשת תרו"מ וכנ"ל מן הירושלמי וזה נכון בע"ה:

תוכן העניינים

לפלגות ראובן חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה