לפלגות ראובן חלק א· הרב זליג ראובן בנגיס
מערכה ג · פלג ה
ומעתה יש להוכיח ג"כ דמאי דפליגי ר"א ור"י אי בניסן יגאלו או בתשרי דפלוג' הוא על קץ של אחישנה להיפוך ממש"כ שם בטו"א לתרץ במש"ש בעירובין דבימי החול אסור לשתות יין כל השנה והא אין לו לחוש רק למר בניסן ולמר בתשרי וכ' שם דפלוגתתם הוא על קץ של בעתה דז"א אלא בניסן או בתשרי אבל בקץ של אחישנה אין זמן קבוע לדבר וכל יומא זמני' ע"ש ולהנ"ל הנה מוכח דעיקר פלוגתת ר"א ור"י הוא דוקא על קץ של זכו אחישנה דזה אפשר ג"כ בשויו"ט ואף בדלא אתא אלי' מקודם וסוגיא דעירובין דאמרי' דאסור לשחות יין לעולם בכל ימי החול הוא אדרבא משום חששא של הקץ בעתה וכנ"ל:
ונראין הדברים לפמ"ש בארץ חמדה פ' בא בשם המפרשים על עיקר פלוגתת ר"א ור"י הנ"ל דאלו ואלו דא"ח ורק אם זכו יגאלו בניסן ובאם לא יזכו ח"ו יגאלו בתשרי ע"ש מ"ש מילתא בטעמא ובפשוטו י"ל עפימ"ש בסנהדרין (דף צ"ז) דלר"א ס"ל שם דאין ישראל נגאלין אלא ע"י תשובה מאהבה ולר"י ס"ל דגם ע"י תשובה מיראה נגאלין עיי"ש במהרש"א ובדורל"צ אהבת ציון דרוש ב' ועיין בכור שור שלהי יומא דר"א ור"י לשיטתם בענין איסור דמחזיר גרושתו דלר"א ביבמות (דף י"א) הוי כעריות ואין עשה דתשובה דוחה אותה ובעינן דוקא תשובה מאהבה דאז נתבטלו הגירושין למפרע עיי"ש וקצרתי וכן י"ל דכיון דס"ל לר"א דבתשרי עתידין להגאל דאז יומי דדינא אינון לכן לא סגי בתשובה מיראה ל"כ לר"י דס"ל דבניסן עתידין להגאל דאז ימי רצון ורחמים שפיר ס"ל דסגי גם בתשובה מיראה וכמובן:
**(הג"ה ובמק"א כתבתי ג"כ לפרש עפי"ז מאי דאמרינן בנוסח התפילה במוסף דר"ח מזבח חדש בציון תכין ועולת ר"ח כו' ושעירי עזים וכו' ומוספין כהלכתן ואת מוסף יום רה"ח הזה וכו' דהוא כפל לשון ובס' דע"ק דרוש א' מקשה עוד מ"ש דמקדים עולת ר"ח לשעירי עזים שהם החטאות והא חטאת קודם לעולה עיי"ש מ"ש לפרש בפלוגתא דהני תנאי אי בניסן יגאלו או בתשרי דאי בניסן היינו בפסח ויטהרו קודם ר"ח אייר מטומאתן ויקריבו או בטהרה והחטאת קודמת רק אי בתשרי יגאלו יקריבו מוסף ר"ח בטומאה דהוא בר"ה ובשאינו נאכל העולה קודמת שכפרתה בשלימות עיי"ש ודפח"ח. אמנם במש"כ דגם בר"ח החטאת קודמת לעולה אף כי גם בפנ"י כתב כן בר"ה (דף ל') עיי"ש שכתב דמ"ש בזבחים פרק כל התדיר דבחג עולה קודם לחטאת היינו דוקא בקרבנות של חג הסוכות דכתיב בהו כמשפט עיי"ש. אמנם בס' מעה"ח פ' אמור השיג עליו דכל קרבנות מוספים בענין אחד נאמרו ועוד דבמוספי ר"ה ור"ח נמי נאמר בפ' פנחס ונסכיהם כמשפטם כמו בחג וא"כ העולות שבהן קודמות לחטאות עיי"ש. ושפיר מקדמינן בנוסח התפלה כאן ועולת ר"ח נעלה עליו והדר ושעירי עזים וכו'. ועל השנית הדברים נלענ"ד לומר מילתא בטעמא עפ"י דרכו ז"ל דזה תלוי בהאי פלוגתא דתנאי אי בניסן יגאלו או בתשרי ורק בא"א דהנה מצינו בתוס' ר"ה (דף ח' ע"ב) וכן ברפ"ב דביצה הביאו דעת רבינו משולם שמפרש הא שהחודש מתכסה בו דהיינו שבר"ה אינו)**
ולפלא מה שראיתי בס' דע"ק ד' מ"ב שכתב ממש להיפוך דלר"א ס"ל דגם תשובה מיראה סגי ולכן ס"ל בתשרי דהימים מיועדים אז לעשות תשובה מיראה ולר"י להיפוך ע"ש ובמחכ"ת אזיל בזה בתר איפכא וכמפורש בסנהדרין (ד' צ"ז) הנ"ל דלר"א ס"ל דבעינן דוקא תשובה מאהבה ולר"י ס"ל דגם תשובה מיראה סגי וכנ"ל ודו"ק:
ומש"ש בטו"א ראי' ממ"ש בסנהדרין (דף צ"ח) דאמר לי' משיח לריב"ל היום אם בקולו תשמעו אפשר דבאמת האי עובדא הוי ביומי ניסן או תשרי ויתיישב נמי משה"ק שם במהרש"א איך אפשר שיבוא היום והא לא אתא אלי' מאתמול ע"ש ובזה ניחא דבקץ של אחישנה אפשר גם בדלא אתא אלי' וכנ"ל ועוד י"ל כמ"ש המפרשים דר"א מיירי מענין הקץ של אחישנה לכן בעי תשובה מאהבה דוקא ור"י אייירי מענין הקץ של בעתה לכן סגי גם בתשובה מיראה]:
ומעתה הנה נכון לומר דהיינו דקמרמז לן רבינו הקדוש בסיומא דמס' שבת לפ"מ שנתבאר דשבת מקרבת את הגאולה וכן מצות צדקה דפתח בריש מסכת שסגולתה ג"כ להחיש את הקץ ובקץ של אחישנה הא צריך להתרת השבועה בפש"מ על ידי תשובה מאהבה או להפרה בתשובה מיראה והיינו דמסיים בהיתר התרת נדרים בשבת דאין לך צורך השבת גדול מזה וכן יה"ר מקדם אבוהון דבשמיא שימהר קץ גאולתנו ויחיש עת פדיון. יראו עינינו וישמח לבנו אמן: