לפלגות ראובן חלק א· הרב זליג ראובן בנגיס
מערכה ג · פלג ד
והנה ידוע מ"ש רז"ל על קרא בעתה אחישנה דהיינו זכו אחישנה לא זכו בעתה ומה שהקדים בקרא בעתה היטיב אשר דיבר בזה בס' דעת קדושים דהוא כסדר קראי שם דכתיב תחלה ושלמו ימי אבלך ואח"כ ועמך כולם צדיקים והיינו דקאמר בעתה הוא על ושלמו ימי אבלך ואחישנה על מ"ש ועמך כולם צדיקים ע"ש:
והנה עיין כרו"פ בסוף קונטרס הספיקות מש"כ בביאור ד' הגמ' עירובין (ד' מ"ג) בהא דהריני נזיר ביום שב"ד בא וכו' ואמרו שם דאין בן דוד בא קודם שיבוא אלי' ויבשר ואין אליהו בא בע"ש ועיו"ט דז"א רק בהקץ של בעתה אבל בקץ של זכו אחישנה אתא משיחא גם בלא בשורת אלי' מקודם ומ"מ שפיר אמרו דמותר לשתות יין בשויו"ט משום דזהו מילתא דלא שכיחא לכן ל"ח לזה יעו"ש מצינו א"כ לפ"ז דבקץ של אחישנה אם זכו שפיר י"ל דיבוא משיח צדקינו גם בשבת ויו"ט ולא עוד אלא שכבר כתב בטו"א ר"ה (ד' י"א) דע"כ לר"א דס"ל בתשרי עתידין להגאל היינו דביו"ט של ר"ה יגאלו שהוא יום תרועה וכדיליף מג"ש דשופר שופר וכן לר"י דאמר בניסן עתידין להגאל היינו בט"ו בניסן שהוא יו"ט דנפקא לי' מליל שמורים דמיירי מליל יציאת מצרים ע"ש אלא שנדחק שם לפ"ז בסוגיא דעירובין הנ"ל דהא לא אתא אלי' בעיו"ט וכתב שם דזהו דוקא בקץ של אחישנה אבל בעתה אפי' בעיו"ט נמי בא אלי' שלא להעביר מועד הקץ ולדבריו הנה ל"ש התרה בזה דהא לפי"ד א"א שיבוא בשבת או ביו"ט רק בקץ של בעתה ואז הלא א"צ התרה כלל כי נשלם הזמן וכמובן. אמנם עיי"ש מה שנתקשה הרבה לפי"ז בסוגיא דעירובין הנ"ל דאמאי מותר לשתות יין בשויו"ט ניחוש דילמא עתו הוא עיי"ש שנדחק הרבה ולדברינו נראה אדרבא לומר להיפוך לפימ"ש בכרו"פ הנ"ל דאדרבא בעתו יבוא אלי' לבשר ואינו בא בע"ש ועיו"ט מפני הטורח אבל באחישנה לא יבוא אלי' כלל ועיי"ש בכרו"פ שמוכיח כן מד' הרמב"ם והסוגיא דעירובין א"ש מאוד דמ"מ מותר משום דלמילתא דל"ש אין לחוש. ויתיישב ג"כ לפי"ז משה"ק בטו"א בהשמטות שם שלהי ר"ה ע"ד עצמו דמפסחים (דף י"ג) מוכח דא"א בשום אופן שיבוא אלי' בע"ש ועיו"ט אפי' בקץ דבעתו דאל"ה תיקשי שם אף תלויות לא ישרפו שמא יבוא אלי' ויטהרם עיי"ש ולדברינו א"ש דנהפוך הוא דבעתו ודאי אין לחוש שמא יבוא אלי' בערב יו"ט ובאחישנה יבוא משיחנו גם בלא אלי' וכנ"ל וא"ש: