לפלגות ראובן חלק א· הרב זליג ראובן בנגיס
מערכה ג · פלג א
וע"ד הדרוש נראה לומר כונה נאותה מה דמרמז לן התנא במה שסיים מס' שבת בענין הפרת נדרים בשבת דשרי וצריך אני להקדים לזה איזה הקדמות וביאורי מאמרי רז"ל ונבוא בקצרה:
הנה ידוע מ"ש בשבת (דף קי"ח ע"ב) אילמלי שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין ע"ש ועיין דע"ק ד' ח' מש"ש הא דבעינן דוקא ב' שבתות משום דשקולה היא ככל המצות וחשיב כמי שבא ד"ע לידו פעם ראשונה ושני' ולא חטא שוב אינו חוטא כמ"ש ביומא (דל"ו) וכאילו באו לידו כל העבירות שבתורה ב"פ ופירש עיי"ש ודפח"ח. ובירושלמי פ"א דתענית איתא להדיא דאפילו בשבת אחת היו נגאלין וכ"ה במד"ר שמות פ' כ"ה ובתיקוני זוהר כ"א (ד' ל"ט) אשר עפי"ז כתבתי בדרוש לפ' זכור לבאר מדרש תמוה המובא בכ"ס פ' ויקרא וז"ל כתיב זכור את יום השבת לקדשו וכתיב זכור את אשר עשה לך עמלק כיצד יתקיימו שני כתובים הללו את יום השבת תזכור לקדשו ואת עמלק תזכור להרגו ולאבדו והוא תמוה לכאורה והנראה בזה עפמ"ש עוד בשבת שם אילמלי שמרו ישראל את השבת לא שלטה בהן כל אומה ולשון דכתיב ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט וגו' וכתיב בתרי' ויבוא עמלק והקשו המפרשים על המשמעות דיליף ממאי דסמיכי הפרשיות אהדדי ובאמת אינם סמוכים כלל ופרשת מסה ומריבה מפסקת ביניהם, ע"ש במהרש"א והיטב אשר דיבר בזה בעל תוס' שבת בריש ה' שבת ומפרש שם דבאמת עיקר העונש ממלחמת עמלק בא להם ע"י מסה ומריבה שבאו לידי צמאון ולא הי' להם מים לשתות והוא בשביל שיצאו העם ללקוט וחיללו את השבת אבל אם היו משמרים את השבת דע"ז אמרו שם כל המענג את השבת נותנים לו כל משאלות לבו שנאמר והתענג על ד' ויתן לך משאלות לבך א"כ בודאי שאז הי' להם מים לשתות העם ול"ה באים לידי מסה ול"ה נענשים ע"י מלחמת עמלק ולא מכח הסמיכות קא יליף אלא דקושטא דמילתא קאמר דאילו שמרו את השבת ל"ה באים לידי מלחמת עמלק וממילא ל"ה כל אומה ולשון שולטת בהם שהרי עמלק הי' הראשון שהיקר את האמבטי בפני אוה"ע עיי"ש ודפח"ח. ולפי"ז נוכל לומר דהיינו דקמתמה במדרש הנ"ל כתיב זכור את יום השבת לקדשו ואילמלי היו עושין כן כי אז הלא לא היו נענשין ע"י עמלק וא"כ איפוא הם הגורמים לזה ולמה א"כ יצא הקצף מלפני ד' על עמלק לגזור עליו להחרימו ולאבדו ומשני את יום השבת תזכור לקדשו וכו' והיינו שע"י שתקיימו את השבת כהלכתו ואז הלא יזכו לגאולה ועי"ז תזכו ממילא למחיית עמלק מכל וכל וכמ"ש כי מחה אמחה ואין השם שלם עד שימחה זרעו של עמלק והיינו דקאמר במדרש שע"י שתזכור את יום השבת לקדשו ממילא ואת עמלק תזכור להרגו ולאבדו: