לפלגות ראובן חלק א· הרב זליג ראובן בנגיס
מערכה א · פלג יב
ומעתה נקדים עוד הקדמה אחת הנוגע לעניננו והוא במאי דפליגי ר"י ור"ל לקמן בפסחים (דף ס"ג ע"ב) דר' יוחנן ס"ל דשוחט את הפסח עה"ח עובר בלאו אעפ"י שאין עמו בעזרה ולר"ל א"ע עליו עד שיהא עמו בעזרה ומוקי התם פלוגתייהו בעל בסמוך דר"י ס"ל דלא אמרינן על בסמוך ור"ל ס"ל דבעינן על בסמוך ובתוס' שם ד"ה לא הקשו וז"ל תימה דבפ' שתי הלחם אמרינן דלכל הפחות בעינן על בסמוך וכו' דאיכא למ"ד דס"ל על ממש ואיכא למ"ד על בסמוך וי"ל דהתם סברא הוא דהוי בסמוך כו' עיי"ש נמצא דלר"י ע"כ ס"ל דאה"נ דל"א בכ"מ על בסמוך ורק במקום שסברא הוא דהוי בסמוך כמו בשתי הלחם ובהא דהר גריזים שהביאו שם מסוטה (דף ל"ז) אמנם אכתי צריך להבין מנלי' לר' יוחנן לומר כן ודילמא לכו"ע בעינן על בסמוך בכ"מ ורק דפליגי אי אמרינן נמי על ממש והנראה דר' יוחנן הוכיח מהא דמצינו לר' ישמעאל דיליף ביעור חמץ בי"ד מקרא דלא תשחט על חמץ דם זבחי לא תשחט את הפסח ועדיין החמץ קיים והקשה בצל"ח דאכתי לא א"ש רק אליבא דר' יוחנן דס"ל אעפ"י שאין עמו בעזרה וקפדה תורה שלא יהי' חמץ קיים בשעת זביחה וצריך להשביתו מן העולם אבל לר"ל דס"ל עד שיהא עמו בעזרה א"כ לא קפיד קרא רק שלא יהי' עמו בעזרה א"כ האיך יליף מיני' השבתת חמץ עיי"ש שנשאר בקושיא. והנראה לתרץ חדא באידך דהנה במה דר"ע לא יליף מקרא דלא תשחט על חמץ דיליף ר' ישמעאל הי' נראה באמת לומר דה"ט משום דמצינו לר"ע דס"ל דאמרינן על בסמוך וכמו שנאמר דהנה עיין שלהי נדה דפריך שם אליבא דר"ע דיליף י"א יום שבין נדה לנדה מקרא [דלר' אליעזר בן עזרי' שם דקאמר הילכתא נינהו הא לא פריך מידי כמובן] אימא ביממא תיהוי זבה בלילה תיהוי נדה א"ל עליך אמר קרא על נדתה סמוך לנדתה סמוך לנדתה אימת הוי בלילה וקא קרי לה זבה ע"כ דס"ל לר"ע דאמרינן על בסמוך **(הג"ה [והיטב אשר דיבר בזה מר ידידי ש"ב הגאון הגדול מהרי"ל ראשקעס שליט"א בסוף הספר נחלת שמעון לדו"ז הגאון הצדיק ר' שמעון הזרחי זצוק"ל ליישב עפ"י הנ"ל קושית התוס' שלהי נדה בד"ה אלא מאי שייכא דהני ג' דברים חצי לוג שמן לתודה ורביעית לנזיר וי"א יום שבין נדה לנדה להדדי ולהנ"ל א"ש דכיון דס"ל לר"ע על בסמוך מה"ט גופא יליף ג"כ לרביעית שמן לנזיר מקרא [לפי הגירסא שם במנחות פ"ט רביעית שמן תחת הג"י שבנדה רביעית יין עיי"ש] דהנה במנחות שם איתא דדריש ר"ע אילו לא נאמר בשמן כלל הייתי אומר ה"ה ככל המנחות ללוג עכשיו שנאמר בשמן בשמן הוי ריבוי אחר ריבוי ולמעט מלוג לחצי לוג ומדייק שם דהא צריך חד בשמן לקבוע לה שמן כמ"ש לעיל שם (ד' נ"א) והב' הוי רק חד ריבוי ומתרץ לפי"ד הלח"מ פ"ה מה' תמידין ה"ז החילוק שבין שתי הלחם ולחה"פ לבין כל המנחות שב' הלחם ולחה"פ מעשיהן בחוץ ושאר מנחות מעשיהן בפנים משום דכל הטעונה שמן מעשהו מבפנים וכל שאינה טעונה שמן מעשיהן מבחוץ וממילא נדע ג"כ להיפוך דהני שמעשיהן בפנים צריכה שמן וכיון דבתודה כתיב והקריב על זבח התודה חלות מצות ממילא ידעינן שהיא טעונה שמן לר"ע דס"ל על בסמוך ול"צ חד בשמן לקבוע לה שמן והוי ריבוי אחר ריבוי למעט מלוג לחצי לוג ל"כ לראב"ע דלא ס"ל על בסמוך וצריך קרא לקבוע לה שמן וכמובן וע"כ ס"ל דילפינן מהלמ"מ. וכבר כתב רש"י ז"ל במנחות (דף ע"ח ע"א) דלהכי נקטינן להלכה דסגי רביעית שמן לנזיר משום דקרבן נזיר ותודה איתקוש להדדי ובתודה יש ג' מינים חלות רקיקין ורבוכה ובנזיר ליכא רבוכה וכיון דבתודה מחלקין החצי לוג מחצה לחלות ורקיקין. ומחצה לרבוכה. א"כ בנזיר דליכא רבוכה סגי ברביעית. וכיון דלר"ע דידע חצי לוג בתודה מקרא וכנ"ל א"כ ידע נמי רביעית שמן לנזיר מקרא. דבנזיר הא ליכא רבוכה ל"כ לראב"ע ע"כ דכולהו הילכתא נינהו ודו"ק ודפח"ח]:)** ולענ"ד מצינו ירושלמי מפורש דס"ל לר"ע דאמרינן על בסמוך דהנה במאי דפליגי בבבלי פסחים (דף ע"ד ע"א) כיצד צולין את הפסח דר' יוסי הגלילי ס"ל דנותן את כרעי' ובני מעיי' לתוכו ור"ע ס"ל תולין חוצה לו הנה מפורש במתני' טעמא דר"ע דס"ל כמין בישול הוא זה והיינו משום דס"ל לר"ע דצלי קדר אסור בפסח ולחנם נתקשה בצל"ח שם דהיכי מצינו דס"ל לר"ע כרבי דס"ל צלי קדר אסור לעיל מ"א עיי"ש שמחדש משום קושיא זו טעם אחר בדר"ע משום איסור דם אמנם הדבר מבואר במכילתא פרשת בא דר"ע דריש ג"כ האי דרשה דרבי אין לי אלא מים שאר משקין מנין ת"ל ובשל מבושל כו' דבזה אמרו בגמ' שם דכיון דיליף מריבויא צלי קדר נמי אסור וז"ב ועדיין צריך לדעת טעמא דריה"ג דבעינן דוקא שיתן כרעי' ובני מעי' לתוכו. אמנם הדבר מבואר בירושלמי שם פ"ז דפסחים ה"א הכל מודין בעלי' שהוא סמוך מה מפלגין בעל אבא שאול אומר על המערכה סמוך למערכה ורבנן אמרין על המערכה על גגה של מערכה אתיא דאבא שאול כר"ע ודרבנן כריה"ג וכו' הרי דקאמר בירושלמי טעמא דר"ע משום דס"ל על בסמוך והיינו דל"ב ראשו על כרעי' על ממש שיתנם לתוכו רק בסמוך ותולין חוצה לו ואסור ג"כ לצלותן בפ"ע רחוק מן הפסח משום דבעי על בסמוך ומעתה שפיר נוכל לומר דר"ע לשיטתו אזיל ודו"ק:
ועדיין יש להקשות במש"ש בירושלמי עוד תוך בר דברי ר' טרפון ר' ישמעאל אומר מקולס אתיא דר"ט כר"ע ודר' ישמעאל כריה"ג הרי דס"ל לר' ישמעאל דעל ממש הוא ואולי י"ל באמת דה"ט דלא מוקמינן בגמ' דידן דפליגי הני תנאי בהאי פלוגתא דעל בסמוך משום דמצינו דס"ל לר' ישמעאל דגם על בסמוך לא בעינן וכמו דיליף מהאי קרא דלא תשחט על החמץ דבעינן לבער החמץ מן הבית [וע' ילקוט שם דלא נזכר כלל ר' ישמעאל בפלוגתא זו וכ"כ שם תוך ובר ד' ר' אליעזר ר"ע אומר מקולס והי' אפשר לומר בזה עפי"מ שהעירותי במק"א במ"ש ביומא (דף נ"ה ע"א) תנא כשהוא מזה אינו מזה על הכפורת אלא כנגד עובי' של כפורת וכו' מה לפני דלאו על אף על דלאו על והיינו דיליף התם דלא נימא על ממש ורק על בסמוך אמנם מצינו לר' אליעזר בר' יוסי שם (דף נ"ז ע"א) דקאמר אני ראיתיה ברומי והי' עלי' כמה טיפי דמים ובתוס' ישנים שם דפליג ר"א על ת"ק וכן הוא להדיא בירושל' שם אית תניי תני צריך שיהי' נוגע אית תניי תני א"צ שיהי' נוגע א"ר אליעזר ברבי יוסי אני ראיתיה וכו' ומפורש שם בירושלמי קושית התו"י ותירוצם. עכ"פ לפי"ז שפיר י"ל דהאי ר' אליעזר דס"ל בילקוט בא דתוך בר הוא ר"א בר' יוסי הוא דס"ל ביומא על ממש ובעינן שיגע בפרוכת אכן לא משמע לומר כן דר"א בר פלוגתי' דר"ע הלא הוא ר"א הגדול כנודע] אמנם לפי גירסתנו דתלמודא דידן דר' ישמעאל ס"ל תוך בר וכן למ"ש בירושלמי להדיא דר' ישמעאל ס"ל כריה"ג ע"כ דס"ל לכאורה על ממש קשיא לכאורה ממאי דיליף ביעו"ח מקרא דלא תשחט על חמץ דע"כ מוכח מיני' דס"ל דלא אמרינן על בסמוך וכמ"ש בצל"ח:
אשר ע"כ הנראה לתרץ הכל בחדא מחתא והיינו דנימא דמשו"ה הוא דהוכיח ר' יוחנן לומר דעיקר פלוגתת התנאים בהא דעל בסמוך לאו כללא הוא בכ"מ ובאמת בכ"מ לא אמרינן על בסמוך ורק במקום שיש סברא לומר דבעינן דוקא בסמוך בזה הוא דפליגי תנאי אי בעינן על ממש או דסגי בסמוך אבל במק"א ל"ב על בסמוך. וכמ"ש התוס' פסחים הנ"ל ומוכיח לה ר' יוחנן מהא דר' ישמעאל גופי' שמצינו לדידי' דס"ל גבי צליית הפסח תוך ובר דהיינו על ממש וכמ"ש להדיא בירושלמי דס"ל לר' ישמעאל כריה"ג ומ"מ יליף ביעו"ח מקרא דלא תשחט ע"כ דלאו כללא הוא ושאני התם דסברא הוא להצריך סמוך דוקא זהו טעמא דר' יוחנן מרא דתלמודא דבני מערבא כנודע ואף דס"ל לר' ישמעאל גבי צליית הפסח על ממש מ"מ יליף שפיר ביעור חמץ מקרא דלא תשחט וכנ"ל ולר"ל דפליג וס"ל דבעינן דוקא עד שיהא עמו בעזרה הי' אפשר לומר דס"ל לדידי' דאה"נ דר' ישמעאל דיליף מקרא דלא תשחט פליג אהני תנאי וס"ל דל"ב על בסמוך כלל ור"ל לא אמר דבעינן עד שיהא עמו בעזרה רק להני תנאי דס"ל דלכל הפחות בעינן על בסמוך ולא מצינו לר"ל שיסבור ר' ישמעאל דבעינן על בסמוך אמנם גם זו"ז נוכל לומר דאה"נ דגם ר' ישמעאל לא פליג ע"ז ורק דסמיך ר' ישמעאל אאידך דרשא דביום הראשון דיליף ביעו"ח בי"ד מהתם ותרוויי' קראי לימוד אחד הוא וכמ"ש הגאון מלבי"ם זלה"ה שהבאנו לעיל ולר"ל הוא מוכרח לא כן לר"י שפיר אפשר לומר דר' ישמעאל מהאי קרא לחודי' יליף מלא תשחט דביעו"ח הוא בי"ד ומשום דלא בעינן על בסמוך [ומשה"ק הגרעק"א שם בדו"ח פסחים (דף ס"ג) דשפיר י"ל דגם ר"ל ס"ל דל"ב על בסמוך רק דאזיל לשיטתו דס"ל בזבחים (דף פ"ט ע"ב) בבשר קדשים קלים שיצאו חוץ לקלעים קודם זריקה דפסול. וא"כ כחו דלר"י אף דל"ב על בסמוך מודה דאם הי' הלחם חוץ לחומת בית פאגי לא קדש הלחם וכמ"ש רש"י משום דאם הי' הלחם בפנים והי' יוצא לשם הי' מיפסל ה"ה לר"ל דלר"ל אם יצא קודם זריקה חוץ לקלעים מיפסל משו"ה אם הי' שם בשעת שחיטה לא קדוש עיי"ש הנה לזה י"ל בפשוטו דאדרבא אי נימא דס"ל לר"ל דל"ב על בסמוך א"כ אין לנו מה"ת שום חוב להצריך שיהא הלחם בעזרה כלל ולמה יפסול לר"ל אם יצאו קודם זריקה ורק אחר דס"ל דבעינן על בסמוך וע"כ צריך שיהא הלחם בעזרה בשעת שחיטה. דינו כבשר קדשים קלים דלדידי' אם יצאו לפני זריקה חוץ לקלעים מיפסל אבל אי לאו דס"ל על בסמוך א"צ שיכנס כלל בעזרה ולמה יפסל] הא מיהת לר"ע דמצינו לדידי' שמשוה מידותי' וס"ל בעלמא דבעינן על בסמוך א"א ללמוד לדידי' מהאי קרא דלא תשחט ולשיטתי' שפיר יליף מקרא דתשביתו וכנ"ל ודו"ק: