לפלגות ראובן חלק א· הרב זליג ראובן בנגיס
מערכה א · פלג יא
נשמע מכל הנ"ל דבאמת י"ל דס"ל לר' ישמעאל דהבערה מותר ביו"ט שלא לצורך מקרא דביום השבת דממעטינן ליום טוב כמ"ש במ"מ ובמג"א סי' תקי"ח ומשום דלדידי' דדריש לקרא דבחו"ק או לדרשה דיצא קצה"ע שדוחה שבת או לחילוק מלאכות ותוספת שביעית לדידי' הלמ"מ ול"ב קרא להתיר הדלקת הנר מע"ש לשבת. דאין ללמוד ק"ו מתוס' שביעית משום דאין דנין מהלכה וע"כ למעט יו"ט קאתא קרא ומ"מ א"ש סוגיא דשבת ומ"ש ר"י במכילתא הנ"ל דשאני הבערת קדשים שאסורה ביו"ט משום המצוה וכן הוי אסורין גם הקרבת חלבי שבת ביו"ט מה"ט אי לאו דס"ל דנו"נ קריבין ביו"ט וכמשנ"ת. לא כן לר"ע לשיטתי' דס"ל דקרא דבחו"ק אתא לאסור תוספת שביעית ולדידי' אפשר ללמוד לאסור גם מערב שבת לשבת מק"ו כמ"ש במכילתא ויקהל וצריך קרא דביום השבת להתיר מע"ש לשבת לדידי' הבערה ביו"ט אסור ומיושב קושית המג"א סי' תקי"ח הנ"ל דרק לר"ע לשיטתי' אין ללמוד מהאי קרא דביום השבת להתיר הבערה ביו"ט וכנ"ל אבל לפימ"ש הרמב"ם בפ"ג מה' שביעית ה"א דתוס' שביעית הלמ"מ שפיר יש לומר האי דרשא דביום השבת למעוטי יו"ט קאתא וכמ"ש במ"מ:
וכבר ביארנו בע"ה דביעור חמץ אין לומר בה רחמנא אחשבי' למלאכה ומשום דהוי משאצל"ג שע"כ עליו לבער בכדי שלא יעבור בב"י ולר' ישמעאל דס"ל הבערה שלא לצורך מותר ביו"ט גם ביעו"ח הוי שרי ביו"ט ומה"ט הוא דלא דריש לי' ר' ישמעאל דביעו"ח הוא בי"ד מקרא דתשביתו כמו ר"ע דלדידי' גם ביו"ט הי' מותר וכנ"ל וא"ש הכל בע"ה. אחת אשר ישאר לנו לפי"ז קושית התוס' שם בפסחים (דף ה') הא ר' ישמעאל למד מקרא אחרינא. ול"ל תרי דרשות. דמעתה נסתר מה שכתבנו לעיל דהאי תנא אליבא דר"י דיליף מקרא דביום הראשון סמיך על הא דתשביתו וביו"ט א"א משום שמצינו להבערה כו' דהא לפי"ז ע"כ דלר"י הבערה מותר ביו"ט בכל גווני. רק עיין התוה"מ להגאון מלבים ז"ל במכילתא בא מש"ש אות נ"ו עפ"י הירושלמי ליישב קושית התוס' הנ"ל כי הכל לימוד אחד הוא שר"י למד ביעו"ח משחיטת הפסח ומפרש מ"ש ושמרתם את היום בראשון היינו ביום המוקדם ליו"ט שהוא יום י"ד תשמרו חק הפסח וה"ה חק של ביעו"ח עיי"ש וקצרתי: