לפלגות ראובן חלק א· הרב זליג ראובן בנגיס
מערכה א · פלג טו
ומעתה נבוא לבאר עוד בע"ה ולהוכיח דראב"ע ע"כ דריש לקראי כר' ישמעאל ויליף ביעו"ח בי"ד מקרא דלא תשחט על חמץ וכר"י דהנה בפסחים (דף ס"ג ע"ב) פריך בגמ' על מש"ש מי כתיב לא תשחט על חמצך כו' אי הכי אפי' לאחד בסוף העולם נמי ומשני א"ק לא תשחט ולא ילין לא תשחט על חמץ הנך דקיימי עלי' משום לא ילין. ועיין במהרש"א על התוס' שם בפסחים (דף נ"ט ע"ב) ד"ה ולא מש"כ דע"כ האי סוגיא כר"ע אתיא דס"ל אכילת פסחים כל הלילה ומיירי קרא באכילת בשר והיינו דקאמר הנך דקיימי עלי' בלא ילין אבל לראב"ע ע"כ אין לומר כלל הנך דקיימי עלי' בלא ילין דאכילת בשר אסור לדידי' אחר חצות ולא קאי קרא לדידי' רק על האימורין ולא על הבשר והקשו המפרשים דלפי"ז נשאר הקושיא אליבא דראב"ע א"ה אפילו לאחד בסוף העולם נמי דהא לדידי' אא"ל הנך דקיימי עלי' בלא ילין דקרא לא מיירי באכילת בשר כלל עוד הקשה במהרש"א שם (דס"ג) עמש"כ רש"י בד"ה הואיל וישנו בהלנת אימורין דכתיב בהו לא ילין חלב חגי אמאי לא כתב רש"י מהך היקש גופי' דלא ילין לבקר זבח חה"פ דאיירי מיני' וע"כ דהאי קרא נמי איירי באימורין כמ"ש לעיל (דף נ"ט ע"ב) להדיא ובתוס' שם הוכיחו דאי ל"ק קרא רק על הבשר לחוד הו"ל למיכתב בפרשת בא באכילת הפסח עיי"ש והיטב אשר דיבר בזה באו"ח שם ס"ג עפימש"ש עוד ליישב משה"ק במל"מ פ"א מה' ק"פ על הר"מ שכ' המלין אימורי הפסח עובר בל"ת שנאמר לא ילין חלב חגי והקשה במל"מ על הרמב"ם דמוקי להאי קרא על אימורי הפסח א"כ מאי קשיא לי' לר"כ שם (דף נ"ט ע"ב) הא כל הלילה ילין והכתיב עלי' השלם כו' הא מצות הפסח הוא אחר התמיד עיי"ש מ"ש לתרץ דלראב"ע ע"כ אין לפרש הקרא דמיירי בבשר ובאימורין דהא אין זמנם שוה דבשר א"נ רק עד חצות ואימורים נקרבים עד הבקר וע"כ לדידי' קרא על בשר לחוד קאי ומפרש כמ"ש התוס' ברכות (דף ט' ע"א) לפרש קרא דלא תותירו אליבא דראב"ע דהיינו שלא תעשו דבר שיבוא לידי נותר וכן גם כאן שלא יבוא לידי לינה. והוכחת התוס' דאי על בשר לחוד קאי נכתבי' בפ' בא אינה הוכחה רק אליבא דר"ע לשיטתו דיליף ביעו"ח מקרא דתשביתו ומבואר דס"ל דמקרא דלא תשחט אין ללמוד דהתם לאו משום איסור חמץ צוה הכתוב רק משום לתא דפסח שבשעת שחיטתו לא יהי' חמץ בבית וכמ"ש בפרישה ובפנ"י ושפיר שייך זה גם בפסח מצרים ותיקשי דנכתבי' בפ' בא ע"כ דקאי על שניהם על הבשר ועל האימורין ל"כ לראב"ע אפשר דיליף לביעו"ח כר' ישמעאל מקרא דלא תשחט וכיון דבפסח מצרים ל"ה איסור ב"י בחמץ ביום י"ד אין להקשות כלל דנכתבי' בפ' בא דהוצרך למיכתב גבי קרא דלא תזבח להקיש לו ולהורות הני דקיימי בלא ילין וקרא דלא תזבח עה"ח ל"ש בפרשת בא לראב"ע דהוא משום איסור חמץ ורק לר"ע אפשר דגם זה שייך בפ"מ דהוא משום לתא דפסח לדידי' ומעתה הנה לר"ע דיליף בשר הפסח ואימורין מקרא זה דלא ילין לבקר מפרש קרא דלא ילין חלב חגי על חגיגה ושפיר פריך ר"כ אליבא דר"ע שם מקרא דעלי' השלם ל"כ לראב"ע דמפרש האי קרא דלא ילין לבקר על בשר לחוד לדידי' ילפינן מקרא דלא ילין חלב חגי על אימורי הפסח ושפיר מביא רש"י כאן (ד' ס"ג) האי קרא דחלב חגי על אימורי הפסח אליבא דראב"ע דהילכתא כוותי' ומיושב ג"כ פסקי הרמב"ם שמפרש נמי האי קרא על אימורי הפסח וכראב"ע עכ"ד האו"ח אעפ"י שאין זה לשונו. והארכתי בהעתקת דברי' כי נכונים המה מאוד וגם במכילתא מפורש כן דילפינן מקרא דלא ילין חלב חגי על אימורי פסח וכמ"ש במל"מ ז"ל שם וע"כ דכראב"ע אתיא ויומתקו ביותר עפי"מ שכתבנו כי ר"ע לא יליף מקרא דלא תשחט משום דלדידי' ס"ל על בסמוך א"כ ודאי דשייך לומר לדידי' דהוא משום לתא דפסח וכנ"ל ומה"ט אינו עובר רק בסמוך ל"כ לראב"ע דס"ל שלהי נדה דהילכתא נינהו ודאי דנוכל לומר דמשו"ה לא יליף להו מקראי דאכתי תקשה אימא ביממא תיהוי זבה ובלילה נדה דלא ס"ל על בסמוך ושפיר י"ל ביעו"ח מקרא דלא תשחט וא"כ לדידי' א"א כלל לכתוב האי קרא בפסח מצרים של"ה שייך בי' ומפרש הקרא רק על הבשר לחוד שיאכלוהו עד חצות כדי שלא יבוא לידי לינה ואימורין יליף מקרא דלא ילין חלב חגי וכנ"ל ודו"ק: