אור ברסלב
לפלגות ראובן חלק א מערכה א › פלג ד

לפלגות ראובן חלק א· הרב זליג ראובן בנגיס

מערכה א · פלג ד

פלג ג

רק דמ"מ נראה ליישב על פי דברינו משה"ק האחרונים כאן במש"כ רש"י במאי דקאמר ש"מ דס"ל אב"ח אלא שריפה ופירש"י מדלא נפיק לי' לר"ע דהביעור הוא מעיו"ט אלא מהא דהבערה אב מלאכה הוא וכו' ומשמעות לשונו דעיקר הוכחת רבא הוא מדלית לי' לר"ע לימוד אחר דהוא עיו"ט רק זה וכו' ולמה לא פירש כפשוטו אף אם יש לו עוד לימודים אחרים מ"מ כיון שיליף גם מזה מדאסור להבעיר ביו"ט הרי מוכח דס"ל דביעו"ח בשריפה ולמה מדייק מדלא נפיק לי' וכו' ולא קאמר בפשוטו מדנפיק לי' וכו' עמש"כ בצל"ח ובאו"ח שם בזה וכן בנובי"ק או"ח סי' ט"ז והי' נראה לומר כפשוטו דמדנפיק לי' לר"ע וכו' באמת אין ללמוד דהא גם אי נימא דס"ל דהשבתתו בכ"ד ממילא נמצא דגם הבערה היא בכלל ושפיר קאמר מצינו להבערה שהיא אב מלאכה וע"כ מעיו"ט אף אי נימא דהשבתתו בכ"ד וביו"ט הא א"א ע"י הבערה וכמש"כ ג"כ הצל"ח בשם מורו ז"ל. אמנם אכתי תיקשי הא מצינו גם השבתה אחרת דהוי ג"כ אב מלאכה. וכמ"ש במג"א סי' תמ"ו ס"ק ב' דמפרר וזורה לרוח אפשר דהוי מלאכה דאו' עיי"ש במחצה"ש מ"ש דאף דל"ש בזה מלאכת טוחן משום דאין טוחן אחר טוחן מ"מ איכא בזה משום זורה כמו ברוקק ברוח בשבת והרוח מפזר הרוק עיי"ש ועיין שעה"מ פ"א מה' חו"מ ה"ג מש"ש שאישתמיט מיני' ד' הבעה"מ פ' א"ע אמתני' די"ד שחל להיות בשבת דמותר לפררו ולזרותו בי"ג שחל להיות בשבת כיון דאין כאן אב מלאכה עיי"ש וע' שו"ת הגרעק"א סי' ק' מש"ש מד' הבעה"מ הנ"ל להביא ראי' מזה דל"ש איסור זורה רק במפריד מן האוכל אבל לא במקום שכולו פסולת הוא יעו"ש:

ובמק"א העירותי גם כן להביא ראי' לזה ממ"ש בשבת (דף מ' ע"ב) גבי הא דתניא לא ישוט אדם בבריכה

מלאה מים ואפי' עומדת בחצר עיין שם בפירוש רש"י ד"ה ואפי' כו' דליכא למיגזר שמא יתיז מים ברגליו חוץ לד' אמות. הרי דתוך ד' אמות ליכא איסור כלל ומשמע דמשום זורה לית כאן כיון דאינו מפריד פסולת מן האוכל וכנ"ל ועיין ח"א ה"ש כלל ט"ו בנ"א שם אות א' שהסכים לד' המג"א לדינא ועיין שם בטעה"מ ג"כ שכתב דגם רש"י ס"ל ע"כ דיש בזה משום טוחן דגם טוחן אחר טוחן חייב מדכתב רש"י כאן דאי ס"ל השבתתו בכ"ד יאכילנו לכלבים וכו' ולמה לא נקט הני דקתני במתניתין מפרר וזורה לרוח ע"כ דס"ל דזה אסור משום טוחן יעו"ש גם באו"ח שכתב כן וא"כ לפי"ז עדיין יש להוכיח ממה דל"ק ר"ע איסור אחר מהשבתה רק איסור הבערה ע"כ דס"ל אב"ח אלא שריפה וא"כ שפיר י"ל מדנפיק ר"ע כו' ולמה לו לפרש מדלא נפיק לה ר"ע אלא מהא. אמנם לפי דברינו לעיל שפיר י"ל דהיינו דמדייק רש"י שלא נטעה לפרש כן וללמוד מהא דנפיק לר"ע מהבערה ולא נקט איסור אב מלאכה אחרת דבזה י"ל דאה"נ דס"ל השבתתו בכ"ד והא דנקט הבערה דוקא י"ל משום דהוי משאצל"ג וס"ל לר"ע דתיקון מצוה לאו תיקון הוא ובמלאכה אחרת באמת מיפטר מה"ט ורק גבי הבערה הוא דמחייב גם בכה"ג משום שלפי"ז ע"כ דבהבערה גם מקלקל גמור מתחייב ול"ב בהבערה צריך לגופה כלל וכמ"ש הרשב"א שבת (דף ק"ו) בשיטת רש"י ז"ל א"כ שפיר י"ל דה"ט דנקט ר"ע רק איסור הבערה ולא איסור אחר ואין להוכיח כלל מהא דנפיק לי' לר"ע מהאי דינא דהבערה דקרא מיירי בעיו"ט דס"ל אב"ח אלא שריפה ומשום הכי קמדייק רש"י דילפינן מהא דלא נפיק לי' לר"ע אלא מהא וכו' ואי השבתתו בכ"ד אם כן יבערנו על ידי דבר אחר ישליכנו לכלבים וכו' ומדוקדקים ד' רש"י אל נכון בע"ה:

תוכן העניינים

לפלגות ראובן חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה