דילוג לתוכן תוכן העניינים
- ליקוטי מוהר"ן - חלק א
- שיר נעים מאדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק לברכה
- מסוד גדלת התנא האלקי רבי שמעון בן יוחאי ז''ל
- א - אשרי תמימי דרך
- ב - אמר אל הכהנים
- ג - אקרוקתא
- ד - אנכי ה אלהיך
- ה - בחצוצרות וקול שופר
- ו - קרא את יהושע
- ז - ואלה המשפטים
- ח - ראיתי מנורת זהב
- ט - תהמת יכסימו
- י - ואלה המשפטים
- יא - אני ה הוא שמי
- יב - תהלה לדוד
- יג - להמשיך השגחה שלמה
- יד - להמשיך שלום בעולם
- טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז
- טז - האי כורא דאפיק רישה ממיא
- יז - ויהי הם מריקים שקיהם
- יח - קרטליתא
- יט - תפלה לחבקוק
- כ - תשעה תקונין יקירין
- כא - עתיקא טמיר וסתים
- כב - חותם בתוך חותם
- כג - הוי לן כדניתא וילדה
- כד - אמצעותא דעלמא היכא
- כה - אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא
- כו - רציצא דמית בביעותה
- כז - רציצא דמית בביעותה
- כח - בני לן ביתא באוירא דעלמא
- כט - האי גברא דאזל בעי אתתא ולא קיהבי לה
- ל - מישרא דסכינא
- לא - אית לן בירא בדברא
- לב - אדני שפתי תפתח
- לג - מי האיש החפץ חיים
- לד - ואתם תהיו לי ממלכת כהנים
- לה - אשרי העם ידעי תרועה
- לו - בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי
- לז - דרשו יי ועזו בקשו פניו תמיד
- לח - מרכבת פרעה
- לט - ונתתי עשב בשדך לבהמתך
- מ - אלה מסעי בני ישראל
- מא - רקודין
- מב - וירא בצר להם בשמעו את ר"ןתם
- מג - הדבורים של הרשע מולידים נאוף בהשומע
- מד - מה שמכין כף אל כף בשעת התפלה
- מה - מחאת כפים בתפלה
- מו - מחאת כף בשעת התפלה
- מז - ואכלתם אכול ושבוע
- מח - על אשר מעלתם בי
- מט - לשמש שם אהל בהם והוא כחתן יצא מחפתו וכו
- נ - כל הפוגם בברית, אין יכול להתפלל
- נא - כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור
- נב - הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי
- נג - עקר הולדה תלוי בה''א
- נד - ויהי מקץ שנתים ימים
- נה - אבא שאול אומר קובר מתים הייתי
- נו - וביום הבכורים
- נז - אימתי יבוא בן דוד
- נח - באר וענן ומן, כלם חזרו בזכות משה
- נט - מי שמשתדל תמיד לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך
- ס - דע שיש שבילי התורה, שיש בהם התבוננות גדול
- סא - על ידי אמונת חכמים
- סב - על ידי אכילתם של ישראל, נעשה יחוד
- סג - סוד כונת המילה
- סד - ויאמר ה אל משה בא אל פרעה
- סה - ויאמר בעז אל רות
- סו - ויהי נא פי שנים ברוחך אלי
- סז - ויבן ה אלקים את הצלע אשר לקח
- סח - כל הנפשו"ת תאבים ומתאוים לממון
- סט - הגוזל את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים
- ע - ויהי ביום השמיני קרא משה
- עא - קשה מאד להיות מפרסם
- עב - לפעמים בא לאדם הרהור תשובה
- עג - כי תעבר במים אתך אני
- עד - רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך
- עה - יברכנו אלקים וייראו אתו כל אפסי ארץ
- עו - והאלהים נסה את אברהם
- עז - והיה ה למלך על כל הארץ
- עח - ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו
- עט - בטח בה ועשה טוב
- פ - ה עז לעמו יתן ה יברך את עמו בשלום
- פא - עלו זה בנגב ועליתם את ההר
- פב - הנעלבים ואינם עולבים
- פג - מתן בסתר יכפה אף
- פד - במה הארכת ימים, אמר לו ותרן הייתי בממוני
- פה - פוסעים בו פסיעה קטנה
- פו - פוסעים בו פסיעה קטנה
- פז - תכף כשאדם רוצה לילך בדרך הישר
- פח - המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר
- פט - ותחסרהו מעט מאלקים וכבוד והדר תעטרהו
- צ - אנכי אשמח בה יתמו חטאים מן הארץ
- צא - ויהי ידיו אמונה עד בא השמש
- צב - על ידי מה שאדם נע ונד בתוך ביתו
- צג - כל העושה משא ומתן באמונה
- צד - זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל
- צה - כשפרנסי הדור ומנהיגי הדור נתגאים
- צו - זמם רשע לצדיק
- צז - אלקים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל
- צח - נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות
- צט - ואתחנן אל ה בעת ההיא לאמר
- ק - צדיקים אשר מזגם וטבעם
- קא - בקרוב עלי מרעים
- קב - אתה תהיה על ביתי
- קג - כל המונע הלכה מפי תלמיד כאלו גוזלו מנחלת אבות
- קד - בשביל שאמר משה לבני גד תרבות אנשים חטאים
- קה - עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה
- קו - אשרי משכיל אל דל
- קז - כי תצא למלחמה על איביך וכו ושבית שביו
- קח - זבחי אלקים רוח נשברה
- קט - יש הבל אשר נעשה על הארץ
- קי - לא ימוש ספר התורה הזה מפיך
- קיא - ראשי תבות רבי
- קיב - צהר תעשה לתבה
- קיג - ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו
- קיד - המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר וכו
- קטו - ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל
- קטז - הנותן צדקה נצול מעברות
- קיז - הענין שקשה לישן במוצאי שבת
- קיח - כשלומד איזה דבר, טוב לפרש הדבר
- קיט - הנכנס לבקר את החולה בשבת
- קכ - הענין מה שצריכין לנסע להצדיק, ולא די בספרי מוסר
- קכא - הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי
- קכב - וגם נצח ישראל לא ישקר
- קכג - לקשר עצמו להצדיק שבדור
- קכד - שיר מזמור למנצח, זמרו למי שמנצחין אותו ושמח
- קכה - ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה
- קכו - ששבחו החבריא את רבי שמעון בן יוחאי
- קכז - הבגדים הם בסוד החשמ''ל, שהוא שמירה
- קכח - כחלינהו לעינה ושבקוהו
- קכט - ארץ אכלת יושביה
- קל - כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו
- קלא - צריך להתירא ולפחד מן הכבוד
- קלב - יש צדיק שהוא מפרסם גדול במדינה אחת
- קלג - וארח צדיקים כאור נגה
- קלד - עבודה גדולה לומר תורה אפלו ליחיד, כל שכן לרבים
- קלה - כי אקח מועד
- קלו - אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו
- קלז - חלקי ה אמרתי לשמר דבריך
- קלח - לך אמר לבי בקשו פני
- קלט - צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו
- קמ - ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו
- קמא - אם יזכה שירגיש באמת כאב חטאיו
- קמב - מי שאי אפשר לו ללמד כלל
- קמג - מעלת המקבל עצה מחכמי הדור
- קמד - אין אדם מת וחצי תאותו בידו
- קמה - אין אדם מת וחצי וכו
- קמו - עדות ה נאמנה
- קמז - כשם שמי שהוא עזות פנים אין לו חלק בתורה
- קמח - מדת היראה בעצמה היא יראה מהשם יתברך
- קמט - חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך
- קנ - דמות דיוקנו של אביו ראה
- קנא - סגלה לזרע של קימא
- קנב - כשבא נשמה קדושה לעולם עם הענפים השיכים לה
- קנג - ענין קבלת פני תלמיד חכם
- קנד - דע כי יש יראות נפולות
- קנה - עצבות הוא מדה רעה מאד
- קנו - מה שמדברים בינו לבין קונו הוא בחינת רוח הקדש
- קנז - אם יתדבק עצמו לדברי התורה היוצאים מפי הצדיק
- קנח - ראו לפעמים אש בוער מרחוק
- קנט - דע שיש אמצעי והיא השכינה
- קס - הדפק דופק ונוקש באדם
- קסא - המחלקת מגביה ומרים את האדם
- קסב - בימי המגיד, היה איש עשיר ומיחס
- קסג - לפעמים מנח הדבור ומוכן לצאת
- קסד - לענין ספורי דברים של הצדיק האמת
- קסה - ואהבת לרעך כמוך אני ה
- קסו - כשהעולם אצל הצדיק אז יש לו ממשלה
- קסז - השבתים ששובתים אצל התלמיד חכם האמת
- קסח - כשבא לאדם גדלות, סימן שיבוא לו צרה חס ושלום
- קסט - והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה
- קע - ה מה רבו צרי רבים וכו
- קעא - ורבים מישני אדמת עפר יקיצו
- קעב - כל החסרונות שיש לאדם
- קעג - על ידי הכתב יכול הצדיק האמת להכיר הנפש
- קעד - כשהדינין, חס ושלום, גוברים על האדם
- קעה - מעלת הבכיה הוא כשהיא מחמת שמחה וחדוה
- קעו - צריך האדם למהר מאד לגרש מקרבו הרוח שטות
- קעז - ויאמר י''י סלחתי כדבריך
- קעח - צריך דוקא ודוי דברים
- קעט - כנגד כל מיני מחלקת הן בגשמיות הן ברוחניות
- קפ - בענין סגלת הפדיון
- קפא - כשמתקשרים בקשר איזה אנשים על איש אחד
- קפב - מה שהעולם מדברים בספירה
- קפג - הצדיקים שבדור הם יושבין בעגול
- קפד - כשאחד מדבר עם חברו ביראת שמים
- קפה - עקר השלמות היא היראה
- קפו - מה שמספרין מופתים מהצדיקים
- קפז - ולך ה החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו
- קפח - צריך לנסע להצדיק לחזר על אבדתו
- קפט - צריך לזהר מאד מעצבות ועצלות
- קצ - ויגד משה את דברי העם אל ה
- קצא - דע שאפשר שישב אחד אצל חברו במקום אחד בגן עדן
- קצב - דבור אמת שיוצא מפי הצדיק האמת
- קצג - המחשבה יש לה תקף גדול
- קצד - מי שרוצה כבוד הוא שוטה
- קצה - בצר הרחבת לי
- קצו - אל תעשה תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים
- קצז - לשון הרע של העולם מזיק ופוגם את העניוות
- קצח - כשאחד צועק להשם יתברך
- קצט - דע שיש המתקה להנצל מענש של אלמן
- ר - הטעם שהצדיקים שבזמן הזה הם עשירים
- רא - בפסח צועקין בהתפלה
- רב - כל מי ששכלו קטן ביותר, צריך לחלק לו כבוד ביותר
- רג - מספורי דברים של הנשים יכולים לידע מעמד השכינה
- רד - המעות שנותנין לתלמיד חכם הוא בחינת תורה
- רה - תקון למקרה לילה
- רו - תעיתי כשה אבד בקש עבדך
- רז - כל הדבורים הם בחינת גבורות
- רח - צופה רשע לצדיק ומבקש
- רט - תפלות כנגד תמידין תקנום
- רי - על ידי משא ומתן באמונה הוא מקים ''ואהבת''
- ריא - מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים
- ריב - זה בחינת מחאת כף אל כף
- ריג - כשהקדוש ברוך הוא רוצה להסתיר ולכסות את האדם
- ריד - בדורות הראשונים כשהיו יודעים יום מיתתם
- רטו - דע שיש עשרים וארבעה מיני פדיונות
- רטז - הפילוסופים קורים להטבע ''אם כל חי''
- ריז - זכרו תורת משה
- ריח - לפעמים כשנגזר על האדם
- ריט - בצע אמרתו
- רכ - יש כמה דברים יקרים בעולם
- רכא - על ידי שנותנין מעשר נצול משונאים
- רכב - צריך להיות תמיד בשמחה ולעבד ה בשמחה
- רכג - כשהצדיק צריך לבקש מאת השם יתברך
- רכד - אפלו הרחוקים מן הצדיק
- רכה - כשהראה בשלמות על ידי זה הבטחון בשלמות
- רכו - נגונים של יללה ועצבות
- רכז - מה שאומרים כשעוברין על הקוצרים ה יעזר
- רכח - כשהקדוש ברוך הוא מסתכל בנשמה
- רכט - דע שיש עצים שכשעושין מהם מטה
- רל - מי שיש לו עינים לראות
- רלא - וצבא השמים לך משתחוים
- רלב - הללו את ה מן השמים וכו
- רלג - כשמתגברים על האדם מחשבות רעות והרהורים
- רלד - ספורי מעשיות מצדיקים הוא דבר גדול מאד
- רלה - מי שהולך ונחלק ונופל
- רלו - מי שנוהג רבנות בכשרות ובתמימות כראוי
- רלז - עקר הנגון והכלי שיר, הביא לוי לעולם
- רלח - כששני אנשים מחלקים ביניהם על איזה ענין
- רלט - על ידי מחלקת אי אפשר לדבר
- רמ - כל ההשפעות וכל הדברים הם באים רק מהצדיק האמת
- רמא - כשיש דינים, חס ושלום
- רמב - יש בחינת אריך אנפין בקלפה
- רמג - יש צדיק גדול מאד, שאין העולם יכול לסבל קדשתו
- רמד - מי שהוא מערב בין העכו''ם
- רמה - דע שיש חדרי תורה
- רמו - לפעמים צריך האדם שיהיה לו גדלות
- רמז - ''תיקו'' - הוא בחינת מחסר תקון
- רמח - ספורי מעשיות מצדיקים, הוא דבר גדול מאד
- רמט - עקר הגבורה בהלב
- רנ - כל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת
- רנא - על ידי מלחמות הינו מחלקת
- רנב - כשיש אחדות בין הצדיקים, אין הצדקה מזקת
- רנג - מעוט שנה, הוא ממעט תאות נאוף
- רנד - עינים הם דברים עליונים וגבוהים מאד
- רנה - כשהאדם הוא מאמין בהצדיק בלי שום דעת
- רנו - שם אתה מסגל על הים
- רנז - כי תבא בכרם רעך
- רנח - כשיש מחלקת על האדם
- רנט - כשאדם מתבודד ומפרש שיחתו
- רס - השם הוא הנפש
- רסא - כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא
- רסב - על ידי התחדשו"ת התורה נעשה נהרות
- רסג - חלי הקדחת - בא על ידי מה שאדם אוכל אכילה יתרה
- רסד - צדקה היא תקון הברית
- רסה - טעם על שבירת כלי חרס בשעת התקשרות השדוך
- רסו - מיתות בהמות וחיות בלא זמנן
- רסז - שבועות הוא רפואה להראה
- רסח - כשאין האדם מסתכל על התכלית, למה לו חיים
- רסט - מדירת הצדיק נכר מעשה הדור
- רע - כמו שיש התעוררות מאדם לחברו
- רעא - צריך שיהיה להאדם עזות דקדשה
- רעב - היום אם בקולו תשמעו
- רעג - יש בני עליה גדולים מאד שמולידים נשמות
- רעד - יש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם
- רעה - כל מצוה ומצוה שעושין, נעשה ממנה נר אחד
- רעו - אכילת שבת אינה בשביל שביעה כלל
- רעז - כשיש מחלקת על האדם, אין לעמד עצמו כנגד השונאים
- רעח - דע שעל חליף [סכין שחיטה] טוב
- רעט - יש שאומרים תורה מלמטה למעלה
- רפ - מי שצריך לדון לפני דינים בדין תורה
- רפא - אם ישב עצמו על הספר יכול לראות חדשו"ת ונפלאות
- רפב - צריך לדון את כל אדם לכף זכות
- רפג - יש שני צדיקים שהם משרש אחד
- רפד - הוכיח את אחד שאמר לו, שאין לו פנאי ללמד
- רפה - טעמה כי טוב סחרה
- רפו - יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן
- ליקוטי מוהר''ן - חלק ב
- א - תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו
- ב - ימי חנכה הם ימי הודאה
- ג - כשחלה רבי אליעזר הגדול
- ד - וביום הבכורים
- ה - תקעו בחדש שופר, העקר הוא האמונה
- ו - על ידי זעה טובה, על ידי זה נעשה שמחה
- ז - ויהי מקץ - כי מרחמם ינהגם
- ח - תקעו בחדש שופר
- ט - אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו
- י - העולם רחוקים מהשם יתברך, מחמת שאין להם ישוב הדעת
- יא - כשאדם מתפלל בשדה
- יב - כשאדם הולך אחר שכלו וחכמתו
- יג - כל מה שחולקין עליו יותר, מקרבין אותו יותר להשם יתברך
- יד - רבים לוחמים לי מרום
- טו - אלו המתפארין עצמן בשקר בגדולות ונפלאות
- טז - מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה
- יז - צריך לזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת
- יח - סכנה גדולה להיות מפרסם ולהנהיג העולם
- יט - עקר התכלית והשלמות הוא רק לעבד השם בתמימות גמור
- כ - על ידי המחלקת שיש בעולם, נעשין מפרסמים קדם זמנם
- כא - כשמחדשין חדושי תורה
- כב - בענין ההכנעה, טועים העולם הרבה
- כג - בענין השמחה
- כד - מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד
- כה - ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל
- כו - צריך להרחיק משכרות
- כז - מי שהוא פרנס חדש או מנהיג
- כח - יש חלוקים בין התורות
- כט - כשארע שאלה בבית האדם על ידי תערבת אסור בהתר
- ל - כשבא ספר חדש לעולם
- לא - על ידי הנגינה אדם נכר
- לב - יש צדיקים גנוזים
- לג - ויחד יתרו על כל הטובה
- לה - לומדי תורה ראוי להם לידע עתידות
- לו - תכף שנעשה ספר מן התורות הגבוהות והנפלאות
- לז - עקר התכלית הוא רק לעבד ולילך בדרכי ה לשמו יתברך
- לח - לפעמים הגדול הולך ונוסע להקטן, ולפעמים להפך
- מא - לפעמים השם יתברך עושה מופתים
- מב - כי אני יי רפאך
- מג - על ידי חלישו"ת הלב נופלים פחדים עליו
- מד - האמונה תולה בפה של אדם
- מה - בענין בני אדם שרוצים לנסע לצדיק האמת
- מו - מסירת נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה
- מז - סכנה גדולה לומר תורה
- מח - כשאדם נכנס בעבודת השם, אזי מראין לו התרחקות
- מט - לפי גדלות השם יתברך ועצם רוממותו יתברך
- נ - המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו
- נא - היצר הרע נוקש באדם בכל פעם
- נב - מה שקשה קשיות על הצדיקים
- נג - גדל יקרת המחשבה
- נד - הבחירה ביד האדם לעשו"ת כרצונו
- נה - רוח העולם הזה אין לשער
- נו - כשיש להאדם לב, אין שיך אצלו מקום כלל
- נז - כשצדיק גדול אמתי מגלה תורה
- נח - יש בני אדם שאומרים, שכשהצדיק גדול במעלה
- נט - יש זריז ונשכר, זריז ונפסד
- ס - כשיש מלחמות בעולם, השכל מחיב שיהיה יקרות
- סא - השם יתברך הוא למעלה מהזמן
- סב - אלה מסעי בני ישראל
- סג - יעקב אבינו, כששלח את בניו
- סד - כל הנגידים הגדולים, כמעט כלם, הם משגעים ממש
- סה - כשמקנאין קנאת ה צבאות, נחשב כמו צדקה
- סו - הצדיק הוא מכרח לעשו"ת תשובה בעד ישראל
- סז - בראשית לעיני כל ישראל
- סח - עקר שלמות הצדיק שיוכל להיות למעלה ולמטה
- סט - מה שנוהגים לתן ברכה
- ע - מי שגדול יותר, צריך לבקש מבקשו ברחוק מקום יותר
- עא - יש מחין של ארץ ישראל ויש מחין של חוץ לארץ
- עב - לראות את עצמו עם הצדיק האמת
- עג - מי שרוצה לזכות לתשובה, יהיה רגיל באמירת תהלים
- עד - אחר פורים קורין פרשת פרה
- עה - הסתכלות פני הצדיקים לבד הוא גם כן דבר גדול מאד
- עו - ישראל הם נעשים אדונים לבעליהם
- עז - דע, שכל אחד מישראל, צריך שיהיה לו איזה צער בכל יום
- עח - בענין הנהגת הפשיטות של הצדיק האמת
- עט - הקול קול יעקב
- פ - בראשונה כל מי שרצה לתרם תרומת הדשן תורם וכו
- פא - כשאדם משמח עצמו בשמחה של מצוה
- פה - אגוזים הנקראים לוזים
- פו - על ידי שהעולם הם מקטני אמנה
- פז - כונת אלול הם תקון לפגם הברית
- פח - שלא לאכל פרי, שלא נתבשלה כל צרכה
- פט - הדעת משדך כל השדוכים
- צ - טעם על שבירת כלי חרס בשעת השדוך
- צא - וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר
- צב - תקון למקרה לילה
- צג - לענין המחלקת שהיו חולקים עליו
- צד - ענין שצריכין לנסע לצדיקים על ראש השנה
- צה - לענין התבודדות ושיחה בינו לבין קונו
- צו - לענין התבודדות
- צז - לענין מעלת השיחה בינו לבין קונו
- צח - לענין התחזקות בהתבודדות ותחנות ובקשות
- צט - עקר ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו בשלמות הוא
- ק - כלם לא באו למדרגתם כי אם על ידי התבודדות
- קא - על ידי אמירת תקון חצות יכולין לפרש שיחתו
- קב - מענין בעז ורות
- קג - כל זמן שהאדם שומע עוד איזה אדם, הוא לא טוב
- קד - היה אוהב מאד את העבודות הפשוטות
- קה - ישתדל לעין בתורתו, ויראה לחדש איזה דבר
- קו - ראוי להרהר בדברי תורה בשעת זווג
- קז - מענין מאוס והרחקת התאוה הכללית
- קח - מענין מעשה בני אדם
- קט - מענין קבר הבעל שם טוב
- קי - כיצד הוא הבחירה
- קיא - על ידי תפלה יכולין לבוא לכל, לכל טוב
- קיב - אם אתה מאמין, שיכולין לקלקל, תאמין שיכולין לתקן
- קיג - מי שרק מתנוצץ לו השם יתברך
- קיד - עצם פגם ההרהור חס ושלום
- קטו - ספר שהיה לו התחזקות גדול בעבודתו
- קטז - ארץ ישראל היא בזה העולם ממש
- קיז - מה שמבלבל את האדם, כשנכנס לקדשה גבוהה
- קיח - לענין חדושי תורה
- קיט - מענין יסורי עולם הזה
- קכ - לא יתפלל עם כונות, רק יכון פרוש המלות כפשוטו
- קכא - היה מחזק את אנשיו
- קכב - לענין המחשבות זרות שבתפלה
- קכג - מקוה אינה מזקת כלל
- קכד - לפעמים מגיע לאדם הרהור תשובה
- קכה - מענין אמירת תהלים
- תורות מכת''י - בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו
- תורות מכת''י - כי איש הישראלי אם צריך לעצה
- תורות מכת''י - כי אם אין טומאה אין צריך טהרה
- תורות מכת''י - כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו
- תורות מכת''י - ע''י צדקה מקררין חמימות תאוות ממון
- תורות מכת''י - רב לכם סוב את ההר פנו לכם צפונה