אור ברסלב
ליקוטי מוהר"ן מנוקד קיג - ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו

ליקוטי מוהר"ן מנוקד

קיג - ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו

קיב - צהר תעשה לתבה

וְנִפְרָעִין מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ וְשֶׁלּא מִדַּעְתּוֹ (אָבוֹת פֶּרֶק ג) כִּי שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב כִּי קדֶם כָּל גְּזַר דִּין שֶׁבָּעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם מְאַסְּפִין כָּל הָעוֹלָם אִם מַסְכִּימִין לְהַדִּין הַהוּא וְאַף אֶת הָאִישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁנִּגְזַר עָלָיו הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ אִם הוּא מַסְכִּים אֲזַי נִגְמָר הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם וְהָעִנְיָן, כִּי בְּוַדַּאי אִם יִשָּׁאֵל לוֹ בְּפֵרוּשׁ עַל עַצְמוֹ בְּוַדַּאי יַכְחִישׁ וְיאמַר שֶׁאֵין הַדִּין כֵּן אַך מַטְעִין אוֹתוֹ וְשׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ עַל כַּיּוֹצֵא בּוֹ וְהוּא פּוֹסֵק הַדִּין וַאֲזַי נִגְמָר הַדִּין וְכָעִנְיָן שֶׁמָּצִינוּ בְּדָוִד הַמֶּלֶך, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא וְכוּ וְסִפֵּר לוֹ מַעֲשֵׂה הָאוֹרֵחַ (שְׁמוּאֵל ב י''ב) עָנָה וְאָמַר: חַי ה וְכוּ, וְאֶת הַכִּבְשָׂה וְכוּ אֲזַי נִפְסַק הַדִּין עַל דָּוִד כַּאֲשֶׁר יָצָא מִפִּיו וְזֶהוּ וְנִפְרָעִין מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ כְּלוֹמַר שֶׁשּׁוֹאֲלִין דַּעְתּוֹ וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא שֶׁלּא מִדַּעְתּוֹ כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהַדִּין הוּא עָלָיו וְהָעִנְיָן הוּא עָמק מְאד, אֵיך שׁוֹאֲלִין כָּל אָדָם כִּי בְּכָל הַדִּבּוּרִים וְסִּפּוּרִים שֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ יִמְצָא שָׁם דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְרָמִים וְצָרִיך לִזָּהֵר בָּזֶה מְאד לִבְלִי לִגְמר הַדִּין עַד שֶׁיְּשַׁנֶּה וִישַׁלֵּשׁ כִּי הוּא סַכָּנַת נְפָשׁוֹת וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים כִּי יֵשׁ בָּזֶה בְּעִנְיַן סִפּוּרֵי דְּבָרִים עִנְיָנִים גְּבוֹהִים וְזֶה (בְּרָכוֹת ה:) : חֲבִיבִין עָלֶיך יִסּוּרִין אָמַר לוֹ לא הֵן וְכוּ, הַב לִי יְדָך יְהַב לֵהּ יְדָא וְאוֹקְמֵהּ כְּלוֹמַר אִם אֵין אַתָּה חָפֵץ בָּהֶם הַב לִי יְדָך עַל זֶה שֶׁאֵין אַתָּה רוֹצֶה בָּהֶם בֶּאֱמֶת

תוכן העניינים

ליקוטי מוהר"ן מנוקד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה