אור ברסלב
ליקוטי מהריל על התורה חומש שמות › פרשת כי תשא

ליקוטי מהריל על התורה· רבי י־הודה ליב מזקילקוב

חומש שמות · פרשת כי תשא

פרשת זכור

כי תשא את ראש ב"י לפקודיהם ונתנו איש כפר נפשו לה' בפקוד אותם י"ל דאיתא מאחז"ל ע"פ והיה מספר ב"י כחול הים אשר לא ימד וכו' ופירשו בזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין להם מנין וכו' ונוכל לומר כך כי תשא את ראש ב"י היינו בזמן שאתה יכול לספור אותם והיינו מסתמא שהם בגדר שאין עושין רצונו של מקום ח"ו ובכן ונתנו איש כפר נפשו היינו צדקה ע"ד וצדקה תציל וכו' וכידוע מאחז"ל במעלת הצדקה ובכן יזכו לעשות רצונו של מקום ב"ה ולא יהיה להם מנין ויהי' כמו חול הים וכו':

זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש מתחילה צריכין אנו להבין בכל ספירה יש הוי' המאירה בה ומחטא אדה"ר ומחטא העגל נתגברו הקליפ' בשני ספירות וחצי היינו נצח והוד וחצי יסוד ונעשה שם אלקים וזהו עבדות שלנו לברר הטוב מהרע ולתקן כמו שהי' קודם החטא וזה רומז לנו הגמרא חייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי ר"ל פוריא היינו לשון מטה היינו מטה כסא שלחן מנורה רומז לשכינה לבסומי לשון המתקה כדאמרינן רווחא לבסומי שכיחא והיינו חייב אדם לבסומי בפוריא כלומר חייב אדם לעבוד הבורא ב"ה בשלימות ולהמתיק הדין עד דלא ידע בין ארור המן וכו' ידע לשון התחברות כמו ואדם ידע את חוה וארור המן הוא הקליפה וברוך מרדכי הוא הקדושה והיינו דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי שלא יהיה התחברות הקליפה עם הקדושה כמ"ש ויבדל אלהים בין הקודש ובין החול הקליפה תפול לתהום ולשאול תחתית והקדושה תשאר זך ונקי ובזה שאנו מקיימים מצות הש"י ב"ה אנו ממתיקין הספירות שיתלבשו הוי' כולו חסד מזוקק ונקי ורומז לנו המשנה מגלה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו י"א י"ב י"ג י"ד ט"ו גי"מ ס"ה שני הויות וחצי ולהבין שקל בגי"מ חמשה פעמים אלקים וזה רימז לנו הכתוב מחצית השקל זה יתנו וכו' ר"ל שאנו מחוייבין לתקן ולהפריד ב"פ אלקים וחצי שנתערבו בספירות נצח והוד וחצי יסוד:

א"י מחצית השקל זה יתנו איתא להנחיל אוהבי יש ש"י רימז לב' תפילות כי איתא בזוה"ק את הכבש האחד תעשה בבוקר זה בחי' אברהם ואת הכבש השני תעשה בין הערבים זה בחי' יצחק והקשה למה לא נאמר שלישית כנגד יעקב ותרצו שיעקב הוא המחבר את שני בחי' אברהם ויצחק כנודע א"כ כשיש שני הבחי' ממילא בא בחי' יעקב המחבר את שני תפלות להיות תפארת כלול משניהם ש"י רומז לשני תפלות שחרית ומנחה כי תפלת שחרית הוא אור רומז והבוקר אור גי' ר"ז ומנחה בגי' ק"ג הרי ש"י רומז לשני תפלות שקל במלואו שי"ן קו"ף למ"ד גי' כתר ב"פ ש"י וזה רומז לנו הכתוב מחצית השקל במלואו רימז לשני תפלות זה יתנו כ"א ואחד כפי השגתו וכפי אשר יד שכלו מגעת:

ויחל משה וכו' למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת ממצרים בכח גדול וביד חזקה הנה לכאורה קשה אדרבא כיון שה' עשה נסים שהוציא ממצרים צריך ליתן טעם על החטא שלא יהיה קשה והנראה בע"ה כך דהנה איתא בזה"ק שהערב רב הם חטאו בענין העגל ולא ישראל והנה איתא בזה"ק שמשרע"ה כשקיבל הערב רב אמר לו הש"י שהם רשעי' ואמר משה מרי' דעלמא כיון שראו הנסים ונפלאות שעשית במצרים יחזרו למוטב והנה אח"כ בעו"ה החטיאו כנ"ל ע"ש והנה באמת אם לא בשביל רשעת פרעה שלא רצה לשלח את ישראל לא היה צריך לעשות אז במצרים האותות והמופתים רק עבור רשעת פרעה לכך היה כמה אותות ואח"כ כשהשי"ת ב"ה הכביד את לב פרעה ועשה ג"כ אותות ומופתים ובודאי הש"י ב"ה אמת וכל מעבדוהי קשוט וכדין עשה עם פרעה שהכביד את לבו ועיין במה שפי' טעם ג"כ כפי מה שנתן לי הש"י שכל והנה אם לא הוה פרעה מסרב בשליחות ישראל והיה שולח תיכף אזי לא היה מקבל משה רבינו הערב רב מאחר שהי' רשעים רק ע"י האותות כנ"ל היה סבור שיחזרו למוטב וא"כ טען משה רבינו למה ה' יחרה אפך בעמך וכו' והיינו שהם אינם חייבים רק הערב רב ומה שלקחתי הערב רב מה שקבלתי אותם הוא בשביל שהוצאת ממצרים בכח גדול וביד חזקה והייתי סבור שעי"ז יחזרו למוטב וא"כ כל החטא הוא של מצרים וכנ"ל וישראל זכאין ובהכי ניחא דכתיב זאת חקת התורה וכו' ופירש"י שאומות העולם מונין לישראל מה טעם לכך אומר הכתוב חקה שאין רשות להרהר אחרי' ולכאור' צריך לעיין הלא יש טעם תבוא אמו ותקנח בנה אך לפי הנ"ל ניחא דהא באמת ישראל אין חייבים בזה רק הערב רב א"כ למה צריך הפרה וצריך לומר דזה חוקה:

ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וכו' כל מבקש ה' ומתחילה צריכין אנו להבין מה שפירשו בפ' משפטים בפסוק הנה אנכי שולח מלאך לפניך וכו' ופרש"י כאן נתבשרו שעתידין לחטוא ושכינה אומרת להם לא אעלה בקרבך וקשה לשון נתבשרו משמע בשורה טובה וכי זה בשורה טובה שעתידין לחטוא ועוד כשאמר לו הקב"ה למשה אחרי מעשה העגל ושלחתי לפניך מלאך לא רצה משה והתפלל לה' ילך נא אדוני בקרבנו למה לא התפלל משה מיד כשאמר לו הנה אנכי שולח מלאך ולהבין הענין כך הוא כי יציאת מצרים היה באתערותא דלעילא בלא אתערותא דלתתא כמ"ש ואת ערום וערי' והקב"ה הוצאנו ממצרים ונתן לנו התורה בחסדו הגדול ותשוקת הקב"ה שיהי' אתערותא דלתתא ענינו לעורר לבבינו לעבודתו ית"ש לכן העמיד אותנו אחר התורה על המדריגה ראשונה כמו שהיינו כשהוציאנו ממצרים ובזה מתורץ איך אפשר שלאחר שפסקה זוהמתן שיעשו את העגל עד"מ האב המרגיל ומלמד את התינוק לילך בתחילה מושכו האב בידו ב' או ג' אמות ואח"כ מעמיד את התינוק לאותו מקום שהלך משם והאב עומד מרחוק שילך התינוק בעצמו אצלו כך היה בשעת מ"ת בתחילה הקב"ה נתן לנו התורה ופסקה זוהמתן מהם ואח"כ העמיד אותם אל המדרגה הראשונה כמו שהי' קודם מ"ת וע"כ אחר מ"ת נשארו על אותה מדרגה כמו שהיו במצרים ועשו את העגל ואמרינן לא היה ישראל ראוים לאותו מעשה אלא כדי להורות תשובה וקשה אם נשארו במדרגה כמו שהיו בשעת מ"ת לא היו צריכין לתשובה כי לא היה להם יצה"ר אלא הקב"ה רצה שיהי' אתערותא דלתתא ולכך העמיד אותם על מדרגה ראשונה וזה שהתפלל משה למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים ר"ל למה ה' יחרה אפך על מעשה העגל בעמך אשר הוצאתם ממצרים כי הם עכשיו על אותה מדרגה כמו שהיה במצרים כי גם במצרים לא ידעו את ה' ואת ערום וערי' ונמצא היה מעשה העגל כדי שיהי' אתערותא דלתתא והשתא ניחא מה שפירש"י ז"ל כשאמר לו הקב"ה למשה הנה אנכי שולח מלאך נתבשרו שעתידין לחטוא רצ"ל שעתידין במעשה העגל להורות תשובה ויהי' אתערותא דלתתא וגם משה רבינו רצה שיהי' כך ולכך לא אמר משה כלום בשעה שאמר ה' הנה אנכי שולח אבל אחר מעשה העגל שאמר לו ה' לא אעלה בקרבך לא רצה משה כיון שעשו תשובה וזה אתערותא דלתתא אני רוצה שה' ילך בקרבנו ולהבין הכתוב וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו ויראו מגשת אליו וקשה כמו שהקשה רש"י ז"ל ומראה ה' כאש אוכלת וכו' ולא היו יראים ומקרני הוד של משה היו יראים אלא גם הם הי' להם אורות זהו כתרי' שנתנו להם בשעה שאמרו נעשה ונשמע אלא בשעת מ"ע נטלה מהם כמ"ש ויתנצלו בני ישראל את עדיים ונתנו למשה כי משה נשאר במדרגת מ"ת וזהו ויראו מגשת אליו מחמת בושה נבהלו כשראו קרני הוד של משה כי זאת הי' מאורות שלהם כנ"ל וז' שכ' ומשה יקח את האהל הנ"ל ומשה לקח את כל האורות כי אהל הוא לשון אור בהלו נרו עלי ראשי ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה רצ"ל הצדיק הולך בעבדות הבורא ית"ש רחוק מפשוטי העם כדאי' בס' נועם אלימלך מאמו"ר מקשה תעשה המנורה ר"ל שהבהירות שלך תעשה מעצמה בקושיות שיהיה לעולם קושיות על צדיק בדרך שהולך בעבדות הבורא ית"ש וקרא לו אהל מועד ר"ל ששם מקום קבלת האורות והי' כל מבקש ה' לקבל הארה יצא אל אה"מ אשר מחוץ למחנה ר"ל ילך אל הצדיק אשר נראה בעינים קושיות עליו לזה הצדיק ילך ויקבל הארה ממנו לעורר לבו לעבודת הבורא ית"ש:

ויאמר הנה אנכי כורת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה ה' כי נורא הוא אשר אני עושה עמך יש לדקדק דמתחילה אמר נגד כל עמך וחזר ואמר ורא' כל העם דהוא כפל לשון במ"ש ונראה דכת האפקורסים הדוברים על צדיק עתק אינם מאמינים כלל שהצדיק יכול לפעול נפלאות ועי"ז גם אם רואים שהש"י עושה איזה נס היפך הטבע היטיב חרה להם והיא לשיכים בעיניהם מחמת שהש"י עושה היפך דעתם המשובשת אבל אילו המאמינים בצדיק הוא מחמת שהם יודעים שהצדיק היא דבוק תמיד בו יתב"ש וכל מה שהצדיק עושה ה' הוא עושה ומצליח בידו וא"כ כשרואים איזה נס ופלא שהצדיק עושה יש להם הנאה ושמחה גדולה וזה הוא עיקר האמונה כמ"ש ויאמינו בה' ובמשה עבדו אבל הכת הא' הם כופרים בעיקר מאחר שאין להם אמונה בהצדיק כלל וזש"ה ויאמר כו' נגד כל עמך אעשה נפלאות דעמך היינו הערב רב כידוע מאמרם ע"כ רד כי שחת עמך ואמר זה הנפלאות והנסים יהי' התנגדות להכת הערב רב כנ"ל דאפילו אם הש"י עושה איזה נס הוא מתחרה להם והדר אמר וראה כל העם אשר אתה בקרבו היינו הישראל שהם מאמינים בני מאמינים כמ"ש שש מאות אלף איש אשר אנכי בקרבו את מעשה ה' אשר אני עושה עמך היינו שיוטב בעיניהם וישמחו על הנס שיעשה הש"י ע"י הצדיק וזה כוונתו באמרו אשר אני עושה עמך ולשון וראה כמו רואה אני את דברי אדמון:

תוכן העניינים

ליקוטי מהריל על התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה