ליקוטי מהריל על התורה· רבי י־הודה ליב מזקילקוב
חומש שמות · פרשת זכור
זכור את אשר עשה לך עמלק וכו' והי' בהניח ה' וכו' מכל אויביך וכו' תמחה את זכר עמלק וכו' ויש לדקדק דהוי ליה לכתוב את אשר עשה עמלק לך וכו' והנראה כך דאיתא מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ומחשבה רעה אין מצרף למעשה ונ"ל ע"ד דאיתא בגמ' גדולה עבירה לשמה וכו' ואיתא בגמ' לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אפי' שלא לשמה שמתוך וכו' והנה עבירה לשמה הנה המעשה הוא עבירה והמחשבה לשמה הוא טובה ואזי הקב"ה מצרף את המחשבה להמעשה שלא יהי' נחשב לעביר' וגבי מצוה שלא לשמה הוא להפך שהמעשה הוא טובה רק המחשבה שלא לשמה הוא עבירה ואזי הקב"ה אין מצרף המחשבה שלא לשמה להמעשה וא"כ כשאין מצרף נשאר המעשה היינו המצוה טוב ואם ח"ו הי' מצרף אזי ח"ו לא הי' מצוה כלל והי' נחשב לעבירה שחשב שלא לשמה ועוד שמלבד שהש"י ב"ה אינו חושב זאת לעבירה כמו הפשט הפשוט שמחשבה רעה אין הקב"ה מצרף למעשה עוד יש תועלת כפי שפירשנו שהמצוה הוא מצוה כיון שהמחשבה שלא לשמה הקב"ה אין מצרפה להמצוה נמצא המצוה הוא טובה וצריך לעיין שנדע הטעם על מה הוא כך שגבי העבירה לשמה הקב"ה מצרף להמחשבה וגבי המצוה שלא לשמה אין מצרף אך י"ל כך דהאמת המחשבה היא העיקר לכך גבי עבירה הקב"ה מצרף המחשבה כשהוא לשמה וגבי מצוה היינו הטעם כי ידוע שאיתא בגמ' שר' אלכסנדראי בתר צלותי' הוה אמר הכי רבון העולמי' גלוי וידוע שרצוני לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה וכ' וא"כ על מצוה שלא לשמה הוא תירוץ מספיק כנ"ל לכך הקב"ה יהי שמו הגדול מבורך לעולמי עולמים עושה כך שאין מצרף המחשבה שלא לשמה להמצוה וא"כ אזי נחשב המצוה למצוה והמחשבה עומדת בפני עצמה וכשאדם זוכה כי מצוה גוררת מצוה וזוכה לחזור בתשובה ומתקן המחשבה שלא לשמה שהי' לו והנה אם לא הי' שאור שבעיסה הי' בנקל לעשות הכל רק בלתי לה' לבדו ונוכל לומר הפירוש זכור אשר עשה לך עמלק דהיינו ע"י עמלק אותה קליפה הוא שאור שבעיסה עשה לך היינו שגורם לעשות לך היינו שלא לש"ש כי האדם נברא שיהי' עושה הכל רק לשמים והנה אי' בגמרא ע"ז כי גדול מעל שמי' חסדך וכתיב כי גדול עד שמים חסדך ומתרץ כאן בעושין לשמה כאן בעושין שלא לשמה ונ"ל ע"ד כי ביה ה' עולמים דהעוה"ב נברא ביוד ועה"ז נברא בה"א וידוע שהיוד ע"ש המחשבה נאמרה כפירש"י על פסוק אז ישיר וכו' נמצא כשאדם עושה מצוה שלא לשמה הוא גורם חסד עד שמים כי המעשה טוב והמחשבה היה שלא לשמה וכשעוש' מצוה לשמה גורם חסד על שמים ע"ד ישראל מוסיפין כח בפמליא שלמעלה נמצא נקרא מצוה שלא לשמה תחת שמים ולפי"ז הפשט בפסוק והי' בהניח ה' אלקים לך מכל אויביך מסביב כי מן האויבי' שהי' יהי' דוקא נחת. ע"ד לא גלו ישראל רק שיתוספו גרים ובהניח היינו לשון נחת בארץ וכו' נותן היינו מתנה שיהי' בלי הפסק כי הגאולה שאנחנו מצפים יהי' קביעו' הישועה בלי הפסק ובאמת כשאדם זוכה שדבוק כל ימיו בתשובה כמאמר התנא ישוב היום וכו' נמצא כל ימיו בתשובה זוכה בחיים חיותו מעין עוה"ב ע"ד עולמך תראה בחייך וזוכה ג"כ להנ"ל ובכן תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח והיינו שהקליפה מזכיר אותך בהמחשבה לעשות ח"ו שלא לשמה שהוא תחת השמים זה המחשבה לא יהיה היינו לא תשכח מלשון אשכחן היינו שלא יהי' בנמצא הקליפה רק יהי' הכל מצוה לשמה שלא יהי' שאור שבעיסה ויהי' הכל טוב ולא יעלה שום מחשבת פסול בלב כי הכל יהי' לשמה נמצא במה שאנו קורין פ' זכור גורמין אנחנו כשם שאנחנו זוכרים כן יזכור הש"י ב"ה מה שטוב לנו שיזכור היינו זכו' אבות ושאמרנו בסיני נעשה ונשמע ע"ד ואנכי לא אשכחך זה מעשה סיני ועוד אנחנו גורמי' שהעובדות שלנו הוא לנחת לפני בורא ב"ה וב"ש כאילו עשינו לשמה כי אנחנו אינם חייבים במה שעשינו שלא לשמה וכנ"ל ואי"ה כשיהיה הגאולה ב"ב יהיה הכל לשם שמים תיכף יהי רצון ב"ב אמן.