ליקוטי מהריל על התורה· רבי י־הודה ליב מזקילקוב
חומש ויקרא · פרשת קדושים
במדרש קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם וקשה וכי סלקא דעתך להיות קדוש כה' ומאי יכול כמוני ונ"ל ע"ד דאיתא בגמרא כששמעו אוה"ע כשאמר הקב"ה בשעת מ"ת אנכי ולא יהיה לך אמרו לכבוד עצמו הוא דורש כיון ששמעו כבד את אביך ראו כולם שלא היה לכבוד עצמו וקשה המאמר הזה שאמרו לכבוד עצמו הוא דורש למה לא לכבוד עצמו למי ראוי כל הכבוד אם לא לו כי הוא אין סוף ב"ה וכל מה שברא הקב"ה לא ברא אלא לכבודו לכך נ"ל כי לעבוד את הבורא ב"ה לפי כבודו וגדלותו ורוממותו יתברך אין באפשרי בשום נברא כי אין להשיג את הבורא ית"ש אפילו כל הנביאים לא יכלו להשיג אלא לבושיו ומ"ש ישעיהו וארא' את ה' יושב על כסא רם ונשא יכולים לרמז בזה הכתוב כי התורה סובל כל הרמזים ע"ד מ"ש בגמרא את ה' אלקיך תירא לרבות ת"ח למה נקראים ת"ח את שמקיימים התורה מאלף ועד תיו ונאמר תורת ה' תמימה רצ"ל כל התורה הוא שמותיו של הקב"ה וזאת אמר ישעיהו הנביא וארא' את ה' רצ"ל התורה שהיא כ"ה אותיות מא' ועד תיו שם הוי' מתלבש בתוך כל התור' והבנתי מזה גדולת התור' וקדוש' וגדלות הבורא ית"ש ונפל עלי יראת הרוממת ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא יושב לשון הוה תמיד על כסא זה פחד יצחק כנודע וכן משרע"ה אמר הראני נא את כבודך היינו לבושך כמו ר' יוחנן קרא למאני' מכבדותא כי משרע"ה רצה לעבוד את הבורא לפי גדולתו יתברך אמר לו הקב"ה לא תוכל לראות את פני כי לא יראני האדם וחי רצ"ל לא תוכל לעבוד [אותי לפי גדלותי וראי' את אחורי כנוד' ופני לא יראו והיינו דאמרי' כיון ששמעו אוה"ע לא יהי' אמרו לכבוד עצמו הוא דורש כלומר לעבוד את הבורא לפי גדולתו ורוממותו וזה אי אפשר כיון ששמעו כבד את אביך וכו' שהשוה כבודם לכבודו רצ"ל שכבוד אב הוא בעשר הדברו' [כמו] אנכי ה' אלקי' וכמו שאנו מחויבי' לכבד אב ואם בכל מה דאפשר בכל כחנו כן אנו מחויבים לעבוד את הבורא ית"ש בכל כחנו ובכל נפשנו לפי השגת שכלנו וזאת רומז המדרש קדושים תהיו יכול כמוני ר"ל שתאמרו בלבבכ' אותי [כמוני ואין זה באפשרי ואל תעשו כלום ת"ל כי קדוש אני ה' קדושתי למעל' מוקדושתכם אלא עשו מה שיש בהשגת שכלכם וכפי יכולתכם:
או יאמר קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל וכו' ע"ד ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה דאי' בגמ' הקב"ה מחי' מתים אליהו מחי' מתים הקב"ה מוריד גשמים אליהו מוריד גשמים מצינו שהצדיקים יכולים לפעול בצדקתם וקדושתם ותפילתם ניסים ונפלאות וז"ש ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל וכו' רצ"ל מה שהוא [יכול] שואל מעמך גם את תוכל לפעול בצדקתך ותפלתך אלא שלא תתגאה מזה שכן נאמר כי אם לירא' את ה' אלהיך זאת רומז לנו המדרש קדושי' תהיו יכול כמוני ר"ל יכולי' אתם לפעול בצדקתכ' כמוני ובכל זאת לא תתגאו ת"ל כי קדוש אני רצ"ל שתלמוד עצמך לומר תמיד שקדושת הבורא למעל' מקדושתכם כלומר כל הנפלאות שתפעלו הכל מאתו ומכוחו ב"ה:
לא תעשוק את רעך ולא תגזול ולא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר איתא בגמרא מ"מ בניהם של ת"ח אינם ת"ח מפני שאינם מברכים ברכת התור' וקשה וכי ס"ד שאינם מברכים ברכת התורה ובס' גור ארי' עמד בזה ותירץ שאינם מברכים בשמחה וכל מצוה שלא נעשית בשמחה אינה נחשבת לכלום כי העיק' השמחה של מצוה וזהו שכתוב ערוב עבדך לטוב אל יעשקוני זדים רצ"ל כמו שאנו מתפללים הערב לנו ה' אלקינו את תורתך ערוב לשון מתוק כלומר שתמתיק לנו את הטוב היינו התורה והמצות שנעשה בשמחה ואל יעשקוני זדים רצ"ל שלא יהי' לס"א חלק במצותינו כי כל מצוה שלא נעשה בשמחה נותנים כח בס"א ר"ל ולהבין שהקב"ה נקרא רעך כמ"ש ריעך ורע אביך אל תעזוב וזאת רומז לנו הכתוב לא תעשוק את רעך רצ"ל שלא תעשה המצוה שלא בשמחה ח"ו ותעשוק את ריעך זה הקב"ה פי' שתתן כח בס"א וא"ת כשלא תוכל לעשות המצוה בשמחה לא תעשה שום מצוה ולא תאמר שום ברכה ותפילה ותאמר בלבבך עתה אין שמחה לעשות המצוה כראוי לכשאפנה ואוכל לעשות בשמחה אז אעשה לכן נאמר לא תגזול כדאיתא כל הנהנה מעוה"ז בלא ברכה כאילו גוזל וכו' אלא מחויב אתה בכל עת שאתה צריך לעשות איזה מצוה או להתפלל או ללמוד תורה מחויב אתה בכל יכולתך לעשות בשמחה רבה ועוד אנו צריכים להקדים שכר מצוה בהאי עלמא ליכא אלא היום לעשות' ולמחר לקבל שכרם אבל שכר שמחה של מצוה איכא בהאי עלמא זה רימז לנו הכתוב כשיעשה המצוה בשמחה לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר רצ"ל אין אתה צריך להמתין עד בוקר לעוה"ב לקבל השכר כי שכר שמחה של מצוה איכא בהאי עלמא ודו"ק: