ליקוטי מהריל על התורה· רבי י־הודה ליב מזקילקוב
חומש ויקרא · פרשת מצורע
זאת תהי' תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן ויצא הכהן אל מחוץ למחנה והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע מתחילה יש לדקדק למה הכתוב קורא אותו מצורע ואח"כ קורא אותו צרוע והנה נרפא וכו' מן הצרוע ועוד הלא כתיב מתחיל' והובא אל הכהן ואח"כ כתיב ויצא הכהן אל מחוץ וגו' לכן נרא' לתרץ ע"ד שאיתא בגמרא צדיק מעצמו ורשע מחביריו ונ"ל לפרש צדיק מעצמו ר"ל אם לא הי' להאדם התחברות עם אנשים בקל הי' יכול להיו' צדיק ולא יחטא אך מחמת התחברות מתוך זה בא להתחבר עם אנשים שאינם מהוגכי' עי"ז בא לידי קלקול וזהו הפירוש ורשע מחביריו כנ"ל והנה זה שמתקלקל ע"י התחברות כנ"ל לזה קורא מצורע לשון מצרוע כלומר שנתקלקל ע"י אחר לזה קל לתקן א"ע ולזה שמעצמו נתקלקל לזה קורא צרוע ועד"ז י"ל הכתוב זאת תהי' תורת המצורע תיקון לזה שנתקלקל ע"י אחר ביום טהרתו לשון טיהרא דיומא ר"ל שיבוא יום טהור צלול וברור שהכל יהי' נתעלה להבורא ית"ש וזהו והובא אל הכהן ר"ל להש"י ב"ה ע"ד שאיתא אלהיהם כהן הוא ויצא הכהן אל מחוץ למחנה ופירש"י ז"ל חוץ לג' ר"ל שכביכול ית"ש ב"ה יצא משלש העולמות אצילות בריאה יצירה אל עולם העשי' ואז והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע ר"ל אז יהי' תיקון אפילו לזה שנקרא צרוע ודוק: