אור ברסלב
ליקוטי מהריל על התורה חומש ויקרא › לחג הפסח

ליקוטי מהריל על התורה· רבי י־הודה ליב מזקילקוב

חומש ויקרא · לחג הפסח

דרוש שני לשה"ג

מה נשתנה וכו' הלילה הזה כלו מצה ולכאורה קשה הלא עדיין לא אכלנו מצה ומזה קשה על מרור ג"כ עדיין לא אכלנו וגם קשה על הטבלת שני פעמים הלא רק פעם אחת טבלנו ובפשוט י"ל שכיון שהבן רואה שמוכן על הקערה מצות לאכול וענין חרוסת ומרור ושואל למה זה ואומרים לו שאח"כ נאכל מצה ונשקע המרור בחרוסת לכך שייך שפיר השאלות אך קשה אמאי המצוה דוקא שהבן ישאל וכך אחז"ל הוא עצמו שואל ובשאר מצות לא מצינו כך בענין לולב או שאר מצות אין שם שאלה על מה וגם קשה ענין יחץ לענין מה לוקחים מצה שלימה מתחיל' ואח"כ פורסין אותה לב' הוי לי' תיכף ליקח ב' חתיכות א' למצה וא' לאפיקומן והנראה כך דבאמת זה אין קושיא מל מאי אין אוכלין חמץ כמו שאין קושיא על מה שאין אוכלים חזיר כי כן צוה המלך מהמק"בה ובהכי ניחא שאין שואל על מה בדקו חמץ ועל מה שרפו החמץ וגם על מה שאוכלין בלילה הזה מצה ג"כ אין קושיא אם הי' רשות לאכול מצה ולא חובה כיון שחמץ אין רשאי לאוכלו א"כ לא קשה מ"ט אוכלין מצה רק כיון שחובה לאכול מצה בלילה זו א"כ ההיפך הוא מקצה ועד קצה והענין כך שחמץ מרומז ליצה"ר ומצה ליצי"ט מצה היא מה צדיק היינו באיזה ענין אפשר שנחשב לצדיק נגד חסדי הבורא וגדולתו וחמץ אותיות חם צדיק שבדעתו שהוא צדיק וגם מצה הוא זריזות כי זה הוא התחל' כמאמרם ז"ל זריזות מביא לידי וכו' ונבין ענין מאמר בעל הגדה מצה שאנו אוכלין על שום שלא הספיק בצקם וגומר עד שנגלה עליהם ממההקב"ה וגאלם וקשה לי תינח החמץ מה שהוא ע"י שיהות הבצק זה שייך לאסור אבל חמץ ע"י מים חמין או שאור שזה ג"כ ממהר להחמיץ א"כ אמאי אסור והנר' כך כי ע"י שנגלה הקב"ה לא היה יוכל להיות חמץ כי הוא מצד א' ובאמת צ"ל הלא איתא בגמרא ברכות שהתחל' הגאולה מבערב וענין גילוי הקב"ה הי' בחצו' הליל' ונבין מאמר' ז"ל ואתם לא תצאו איש מפתח וכו' ופירש"י כיון שניתן רשות וכו' וקשה לא היה לי' לאזהורי רק בכורי ישראל ואמאי לא היה שום בר ישראל רשאי לצאת וזה יש לתרץ כיון שהקב"ה קרא בני בכורי ישראל וא"כ כיון שניתן רשות על בכורי מצרים אזי היה ח"ו יוכל גם על ישראל לשלוט לכך צוה אותם ואתם לא תצאו וכו' ונוכל לומר כך דכתיב ופסח ה' על הפתח וי"ל פסח מלשון פוסחים על שתי סעיפים היינו לשון פסיעה והיינו דלכאורה קשה דהמשחית כיון שניתן רשות ליכנס לבתי מצרים אזי יכנס גם לבתי ישראל רק שהקב"ה הי' עומד על הפתח כאיש העומד לשמור את בנו כמבואר בזה"ק בענין מזוזה וענין דם פסח על המשקוף זה היה כמו משכן מקו' שיהי' ראוי שהשי"ת יהי' שם וגם י"ל דהנה טלה בגי' דם ובענין דם פסח נחלש מזל טלה ונבין הענין מה נשתנו הבכורות מכל מצרים ששאר מצרים לא לקו והבכורות לקו וי"ל בפשוט ע"ד ונתתי כפרך מצרים וישראל נקראים בני בכורי לכך הבכורי מצרים היה כפרתם עוי"ל כי טלה ראש להמזלות ונקרא בכור ואיתא יפקוד ה' על צבא מרום וכו' ומאמרם ז"ל אין הקב"ה נפרע מאומה עד שנפרע מאלהיה תחילה עוי"ל לפי שמזל טלה ראש למזלות ועליון וקרוב למעלה יותר משאר מזלות והנה כשהקב"ה ירד משמי מרום למצרים כדי להציל את ישראל נמצא מה שהי' טלה עליון נעשה תחתון נמצא הבכורים שהיה להם יותר אחיזה בהמזל ירדו יותר ולכך לקו הבכורים והיינו שע"י מצות קרבן פסח משכו ישראל הקדושת הש"י למטה ונעשה טלה בתכלית הירידה וכנ"ל ולפי גודל הקדושה של הבורא ב"ה שנתגלה אזי מצוה לאכול מצה בלילה הראשונה והכתוב קבעו חובה כי בשבת חובה לאכול פת כי עיקר הסעודה על שם לחם ובעת גילוי קדושת הבורא ב"ה מצוה לאכול ולשתות וי"ל רמז ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו ומה"ט בכל יו"ט חובה לאכול פת רק בלילה הראשונה של פסח לא הי' יכולים לאכול פת כדי שלא יתנו מקום לס"א לאחוז לכך חובה לאכול מצה שהוא מרומז לקדושה כנ"ל מה צדיק באשר שס"א הי' צריך לשלוט על מצרים וכדי שלא יאחוז בישראל הי' ישראל צריכים להחזיק עצמם בקדושה עליונה כדי שיהי' ראוי שהש"י ישכון שם ויציל את ישראל ולא דמי לשבת ושאר יו"ט כי בעתים הללו אין שטן ואין פגע רע שולט משא"כ בלילה ראשונה של פסח כנ"ל א"כ הי' בזה שני ענינים לכך קבעו לשאול מה נשתנה ולומר תירוץ דהוה נמי שני ענינים והנה מצה גי' נ"ס כ"ה וכה מלשון נלכה עד כה והנה שאלת מה נשתנה על מצה היינו כי יש שני ענינים שחמץ אסור לאכול ועוד ענין שחובה לאכול מצה וע"ז התירוץ כנ"ל כי הי' שני ענינים שהי' סיטרא דקדושה להציל את ישראל והי' ס"א על בכורי מצרי' וגם י"ל מה נשתנה וכו' היינו שבכל הלילות יש שני בחי' עד חצות הלילה הוא מדרגת חמץ ואחר חצות הוא מדרגת מצה ובלילה זו של פסח כלו מצה היינו נ"ס כ"ה כי א' הי' שמתו בכורי מצרים ועוד נס שישראל ניצולין וגם חצות לילה הראשונה ג"כ הוא קדוש ע"ד מאז"ל ויחלק עליהם לילה וכו' היינו שעד חצות נעשה נס לאברהם ומחצות ואילך נשמר לישראל לעשות להם נס והיינו כלו מצה ואתי שפיר מה שחיוב לאכול מצה קודם חצות כי השיב"ה עשה נס גם בחצות לילה ראשונה וגם י"ל שישראל היו צריכין לעשות מצות אכילת עצה קודם חצות כדי שעי"ז הקדושה יהי' אתערותא דלתתא להיות אתערותא לעילא אחר חצות שעשו שני ענינים שלא אכלו חמץ ודייקא אכלו מצה עי"ז הי' שני ענינים נגוף למצרים והצלה לישראל וכנ"ל ובזה אתי סי' יחץ שלוקחים מצה שלימה ופורסין לשנים כי הי' שני ענינים וכנ"ל ומצינו בזה הלילה הכל שני ענינים וגם דם פסח ודם מילה ג"כ שני ענינים וכנ"ל:

ברוך שומר הבטחתו לישראל וכו' שהקב"ה חישב את הקץ לעשות כמה שנאמר לאברהם וכו' הקשו המפרשים מה רבותא הוא שקיים הבטחתו ב"ה וגם קשה לי הדיוק שהקב"ה חישב את הקץ וכו' גם לשון שומר שמר הוי' לי' לכתוב וגם את הגוי אשר יעבודו וכו' ונ"ל דאיתא שואלין ודורשין וכו' ל' יום רשב"ג או' ב' שבתות ונרא' דאיתא את שני המאורות הגדולי' וכו' לכי ומיעטי עצמך הביאו עלי כפר' וכו' והיינו י"ל או שהלבנה יהי' גדולה או החמה או לבנה קטנה ועל זה תירץ שקטנית מעלה צדיקים יקראו על שמה עכ"פ יהי' החמה גדולה והלבנה כמעלתה ותהי' ג"כ קטנה נגד החמה אך א"א כי רש"י פי' וירא ויבדל ראה שאין העול' כדאי וכו' ועד"ז פי' ראה והתקין צורת הלבנה והיינו ראה שאין העולם וכו' והתקין צורת הלבנ' ולא החמ' גדול' והנה לפ"ז שפיר הביאו עלי כפרה דהא אם נימא שאין עולם כדאי היינו אומות הי' אפשר ע"ד לבני ישראל הי' אור היינו שהש"י שלח אור גדול והמצרים לא יכלו ליהנות ע"ד עטלף לא יוכל לראות שמש רק שע"י האומות קשה ג"כ לישראל לקבל אור הבהיר כמו במצרי' ועד"ז פירש עבדים היינו לפרעה במצרים היינו שעל ידי פרעה היינו במדרגת עבדים להש"י ולא במדרגת בנים לזאת הביאו כפרה על המעט הירח ואיתא הטעם בי"ד בדיקת חמץ דאז במילוי סיהרא וי"ל לת"ק טוב ל' יום כיון שהוא אחד ולרשב"ג כיון שהוא בחסרון הלבנה טוב יותר להתחיל במילוי הלבנה כדאיתא דבר בעתו מה טוב ועי"ז תועלת להתגברות הקדושה עוי"ל ע"ד אלמלא שמרו ב' שבתות וכו' והיינו לת"ק ב' שבתות עיקר וב' שבתות הכנה לב' שבתות ורשב"ג סובר דר"ח ניסן שגדול שנטל עשר עטרות זהו תועלת לב' שבתות ובביאור הענין דתשובה מיראה הוי כשגגות ומאהבה הוי כזכיות ושבת אותיות תשב היינו תשובה לכך הוי ב' שבתות ובהכי ניחא שבהגדה יש שני פעמים רחיצה ע"ד רחצו והזכו היינו תשובה ולפי זה יתורץ דיקדוק ואילו לא הוציא וכו' את אבותינו ממצרים וקשה הלא אין קורין אבות אלא לג' וגם קשה ידוע תדע כפול וי"ל דעל ידי הזדככות אבותינו הי' נתוסף לאבות הרבה נחת ואהבה ומלשון והאדם ידע כי ידעתיו וכו' והנה בעל הגדה נקט הרי אנו ובנינו ובני בנינו היינו ע"ד למען תספר באזני בנך ובן בנך משועבדים היינו שמחשבה רעה מגוי מצורף למעשה והמצרים חשבו שישראל לא יצאו בשום פעם ממצרים והנה הקץ הי' ע"ד כימי צאתך מארץ מצרים וכו' היינו זכו אחישנה ומשנולדה מרים התחיל קושי השיעבוד היינו שישראל הי' באים במדרגה גדולה שהי' נחשב הכל לקושי ונכון מה שכתוב את כל עבודתם אשר עבדו בפרך היינו אפי' עבודה קלה וע"י תשובה נגאלו קודם דהוי זכו והנה כשהבטיח הקב"ה לאברהם אבינו ד' מאות שנה היינו על לא זכו ואעפ"כ יגאל והיינו שיתמלא סאתם של מצרים ולא יוכלו לקבל אור שישפיע השם ויקבלו ישראל וכשעשו ישראל תשובה הי' יכולים מקודם לקבל האור וע"י כן יגאלו ועד"ז יש טעם מה חטאו הבכורי מצרים וי"ל שהם הי' רשעים גמורים יותר מן כל המצרים שהם הי' מטומאה ראשונה של מצרים לכך לא יוכלו לקבל האור ומתו הבכורים ואם ח"ו לא היה זכו הי' ד' מאות שנה ובסוף היו נגאלו הגם שלא היו כדאי והיינו זכות הבטחה לאברהם וכשעשו ישראל תשובה הנה בלא הבטחה היו ראוים לגאול ונשאר ההבטחה שהבטיח למען שמו לעשות גאולה והיינו ברוך שומר הבטחתו היינו מה שהבטיח לאברהם שומר לישראל היינו לנו בכל דור והיינו והיא שעמד' לאבותינו וכו' מה והיא י"ל היינו ההבטחה עמדה היינו שלא היו צריכים וגם לנו אם נעשה תשובה אז נהי' נגאלים בפשוט לא מצד הבטחה ואע"פ שלא זכו בעתה והיינו ברוך שומר וכו' שהקב"ה חישב את הקץ וכו' היינו שמן רדו עד ת' היינו קץ והנה בעת שאמר לאברהם אבינו ד' מאות חישב אותן קץ לעשות אם ישראל יעשו תשובה וגם את הגוי וכו' היינו ע"ד ששאל גביהה את שכר שעבוד ישראל במצרים והיינו את הגוי והיינו עם זה מה יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ויהי' קיום שלא יצטרך להחזיר ויקוים ואחר וכו' ברכוש גדול:

תוכן העניינים

ליקוטי מהריל על התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה