ליקוטי מהריל על התורה· רבי י־הודה ליב מזקילקוב
חומש ויקרא · דרוש שני לשה"ג
המפרשים הקשו בפ' בא השי"ת צוה למשה קדש לי כל בכור וכו' ומשה רבינו אמר מקודם פ' חמץ ומצה ואח"כ בפ' והי' כי יביאך צוה על הבכורות גם צריך להבין דבעל הגדה נקט פ' תבוא ודורש שמרמז הכתוב על ענינים רבים בענין יציאת מצרים וצריך טעם לענין מה גבי ביכורים צריך לספר יצ"מ ברמז גם להבין הפסוק ראשית בכורי אדמתך תביא וכו' לא תבשל גדי בחלב אמו ומקשה בזה"ק מה האי לגבי האי גם נבין אמאי אנחנו אין עושים ענין נגד קריעת ים סוף כמו שאנחנו עושים רמז באכילת מצה זכר ליצ"מ ונ"ל בעז"ה כך גם הפסוק ה' ילחם לכם ואתם תחרישון ומאי איכפת להש"י שישראל יתפללו הלא הש"י חפץ בתפילת ישראל ונ"ל כך דהנה הזה"ק הקשה מאי זאת שאמרו קשה לזווגם כקריעת ים סוף וכן קשה מזונותי' וכו' כקי"ס ומה זה קשה אצל הש"י הלא ברא כל העולם בלי שום טורח ותירץ כי מן השמים יורד ענין אחד או חסד או דין ובקי"ס הי' נס לישראל ודין למצרים לכך הי' קשה הענין עיין בזה"ק והנה ידוע באתערותא דלתתא אתער לעילא ובכן לפ"ז אתי שפיר ה' ילחם לכם ואתם תחרישון היינו שאינכ' יכולים לעשות איזה התעוררת פעולה כי צריך שני דברים דבר והפוכו לכך תחרישון לזאת ג"כ היום אנחנו אין עושים שום פעולה נגד קי"ס לזכר כי אי אפשר מחמת שהוא דבר והפוכו כנ"ל והנה בענין קדושת בכור הוא זכר ליצ"מ וכבר אמרנו הטעם על מכות בכורות כי בכור הוא מגודל תאוה ובכורים של מצרים הי' יותר אחוזים בטומאה משאר מצרים לכך כשהי"ת עבר בארץ מצרים בעצמו אזי לגודל טומאת בכורי מצרים לא יכלו לסבול הקדושה ומתו ולזה בא המצוה קדושת בכורי ישראל זכר לי"מ וגם ענין בכורי' משבעת המינים ובזה אנו נבין הפסוק ראשית בכורי אדמתך וכו' והיינו לזכר יצ"מ והנה כל זכר י"מ הוא תועלת שהש"י יעשה עוד ניסים ונפלאות ושמעתי מאמו"ר למען תספר באזני וכו' וידעתם וכו' והיינו שהש"י יעשה עוד ניסים ונפלאות ונדע שהשי"ת הוא ה' ולזאת שפיר הוא גבי בכורים שכתוב פ' תבא שחיוב הוא להזכיר יצ"מ ובאמת התם הוא בקיצור ובפסח הוא באריכות כי הוא הזמן התנוצצות מציאות הראשון כידוע ואתי שפיר ראשית בכורי אדמתך וכו' היינו לזכר יצ"מ לא תבשל גדי בחלב אמו כי הם שני דברים דבר והפוכו חלב הוא חסד ובשר בחי' גבורה הגם שהי' סברא לבשל כדי לעורר ענין קריעת ים סוף אמר הכתוב לא תעשה כן כי אי אפשר לכם לפעול דבר והפוכו ושפיר אמר מש"ר מעיקרא מצות חמץ ומצה והיינו לזכר יצ"מ שהש"י יעשה לנו נסי' ונפלאות ואמר ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה היינו זה הוא פעם א' בשנה שיוכל לפעול בענין הזמן עוד אמר אח"כ מצות קידוש בכורי ישראל וכן ענין בכור גם בבהמה שעי"ז נוכל לפעול כמה פעמים שהש"י יעשה לנו נסים ונפלאות ובהכי ניחא מאחז"ל בקש נבוכדנצר לגנות כל שירות ותשבחות שאמר דוד בכל תהלים בא מלאך וסטרו על פיו אמר אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין עכ"ל ולכאורה הדבר תמוה ולפי הנ"ל יהי' ניחא וככתוב אצלי באורך ע"ש: