ליקוטי מהריל על התורה· רבי י־הודה ליב מזקילקוב
חומש בראשית · פרשת וישלח
וישלח וישבטח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו כו' האי לפניו אינו מובן וכבר הרגישו בו המפרשי תורה ונראה דהנה בודאי יעקב דהוא היה שורש כל כנ"י וכוללות של כל הדורות הבאים אחריו וכל המעשים ועובדות של של יעקב אשר נכתבו בתורה כל הדברים אשר דבר עם עשו אחיו ודברי פיוס ורצוי והכנעה שעשה יעקב נגדו והשלוחים ששלח לו וסדר הדברים אשר שם בפי השלוחים בודאי לא זו בלבד שתיקן יעקב אע"ה את עצמו לצרכו ולצורך בניו שנים עשר שבטי יה אלא שכוון יעקב לתקן כל הענינים אשר יעברו על זרע ישראל ועל זרע זרעו עד עקבות משיחא ומשל זה הענין מה ששלח יעקב שלוחים לעשו והאיך פייס אותו וכיפר פניו במנחה זה הענין מועיל לדורי דורות כשעומדים האומות עלינו ומצירים אותנו אז מתעוררים אלו המלאכים ששלח יעקב שהם מלאכים ממש נאמנים בשליחותם לילך תמיד בצווי יעקב ולפייס את עשו ולהשתיק אותו ולהשבית כל המקטריגים עלינו ח"ו וזש"ה וישלח יעקב מלאכים לפניו ר"ל שמסר להם זה השליחות שילכו תמיד אל עשו כשירצה להציר לישראל כיון שהם כלולים בכחו וכל כנס"י נמשכת מזרעו של יעקב אף שעדיין לא יצא אל הפועל והוא דבר שלא בא לעולם מ"מ זכה להם יעקב שלא בפניהם וז"ש לפניו ר"ל כמו לפני הדבר ההוא שעדיין לא הי' הכנס"י כולם בעולם הקדים יעקב הרפואה להשבית כל המקטריגים אשר עתידים לבא ח"ו בשליחות זה ולכך נכתבה בתורה שהיא נצחיות וז"ש אל עשו אחיו ר"ל שבזמן הזה הי' הכתוב נותן סימן לאיזה עשו שהוא אחיו ליעקב אבל גם לנו פעל זאת ועדיין הם הולכים בשליחות זו לעשו ארצה שעיר שדה אדום אשר משם נמשכים דינים ומקטריגים המכוני' בשם שעיר ואדום:
ואתה אמרת היטב אטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרוב הדקדוקים רבו בכאן מאד א' תיבת עמך הי' צריך לכתוב היטב איטב לך ב' תיבת ושמתי את זרעך כחול הים ההבטחה זו לא נאמרה ליעקב בעצמו כי אם אל אבינו הזקן אברהם ראש מאמינים ושם נאמר לו ההבטחה בשני תוארים ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים מדוע אחז יעקב אבינו התואר כחול הים הי' לו לאחוז תואר כוכבי השמים אשר בזה התואר נתעלתה אומה הישראלית ע"ד נמשלו ישראל כו' ג' סיום דבריו אשר לא יספר מרוב זה הלשון לא נאמר גם לאבינו אברהם למה זכר זאת בבקשתו ובתפלתו ולתרץ את כל הנ"ל נקדים איזה הקדמות הנצרכות לזה בביאור היטב בהיות בית יעקב והון ישראל נחלת אבות הקדושי' אשר המה העמידו אותם אשר חכמים הללו הביטו הדורות אחריהם בגלות המר איכה ירעו ואיך ירביצו ויתקיימו מפאת הקמים עליהם בכל דור ודור לכן על זאת העריכו תפלות ובקשות עצומות להבורא ב"ה וגם למדו את בניהם אחריהם ללכת בדרכי השם למען לא ירתק חבל הכסף ושלשלת היוחסין לעולם אומה הקדושה הזאת תהי' תמיד בדביקותה ובהתקשרותה, ולא יאונה לה כל און ובהשתדלותם הנ"ל נעתר להם ה' ורצון יראים עשה בעוז ההבטחה אחרי אשר מצא את לבבם נאמנו אתו לשום לבניהם שארית בארץ ולהחיותם לפלטה גדולה שהמה יהיו חבל נחלתו לעד ולנצח ולכן בנסיון אבינו אברהם הנסיון העשירי השי"ת הבטיח לו כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים הוא התואר הנכבד מחד וכחול אשר על שפת הים בזה הבטיח לו קיום והעמדת זרע ישראל ע"ד מה שפירש הזה"ק אשר שמתי חול גבול לים בעבור זאת נמשלו ישראל כחול הים מה החול מגין על הים שלא יעבור על הגבול האומר לים עד פה תבוא כן זרע קודש ישראל אומה הנבחרת מגינים על הים הסוער דיני' המתערים לבל יהרסו מגבולם לצאת החוצה ולא יאונה להם שום שטן ופגע רע הצדיקים שבכל דור ודור בתענוגים ושעשועים אשר נותנים למעלה המה מבטלים כל גזירות רעות ומפירים מחשבות שונאי ישראל מבלי תת להם שום כח להיצר ישראל וזאת ההבטחה וירש זרעך את שער אויביו שהצדיק יירש ויגרש את שער מחשבות אויבים מה שברצונם איזו שיעור מחשבה רעה הצדיקים מגרשים אותם מכל וכל וכל מיני ברכות וישועות ונחמות באים לעולם בזכות הצדיקים בראות ה' טוב מעללם וכשרון פעולתם והריחו ריח הניחוח תענוגים ושעשועים העולים למעלה והנה ידוע כי מחשבות הקמים ודינם המתערי' המה מכונים בשם רוב כי בכמה מקומות נמצא מזה ע"ד מפי עליון לא תצא הרעות והטוב בחי' הטוב הוא מכונה בשם חיבור מספר אחדות והרעות מכונים בשם נפרד מספר המרובי' ונמצא במאור עינינו רש"י ז"ל בכמה מקומות שם אלקי' ושם אדני קרוים בלשון רבים וע"ד נפשות ביתו שש הי' לו וקרויים נפשות מספר המרובים להיות מהמקור הטוב היא באחדות הגמור ובהשתלשלות למטה נפרדו ובאים למספר המרובה כנודע ואחרי ההוצעת כל הנ"ל נבוא לפרש הפסוק הנ"ל בהיות יעקב אבינו ההולך בעקבי אבותיו גם הוא ערך תפילתו ובקשתו בעת צרתו והתפלל בעדו ובעד בניו אחריו והזכיר את עוז ההבטחה הנאמר לאברהם ועל יעקב נאמרה ועוד הוסיף להזכיר מעלת הצדיקים שבכל דור ודור הנותני' השעשועי' למעלה אשר הש"י מטיב עמהם ועם כללות האומה הישראלי זרע קודש מצבתה ואשר המה הצנורים על ידיהם מוריק לעמו שפע הברכה מכל מיני ישועות ונחמות וזאת העמדת וקיום בגלות המר וזה פרי מחשבותיו וניב שפתיו הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אותו פן יבא והכני אם על בנים הצילני נא מיד אחי תפלתו בעדו מיד עשו תפלתו בעד זרעו אחריו שינצלו מכל הקמים עליה' בכל דור ודור ועתה נבוא לפרש הפסוק ואתה אמרת הטיב אטיב עמך דייקא עמך תרתי משמע אטיב עמך בכל מיני טובות גם עמך משמעו על ידך אתה הצנור להוריק הברכות וגם אתה המסייע בכשרון מעשיך ובזכות וצחות מחשבותיך המעוררים למעלה בתענוגים ושעשועים ושמתי את זרעך כחול הים שיהי' הצדיקים מגינים על כל הים הסוער המה הדינים המתעוררים כנ"ל וזה כל פרי ההבטחה הלז לאבי אברהם היתה עלי אשר לא יספר מרוב דייקא שלא יסופר ולא ידובר עוד מבחי' הרוב כנ"ל שלא יהי' להם שום כח להיצר לישראל ע"ד ויירש זרעך הנ"ל וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב כו' אף שמי' ירעפו טל ודי שפע ממקור הטוב:
ואתה אמרת היטב כו' היינו לפי שיש דברים שנדמ' לאדם שהן רעות ובאמת הן טובות כמו כל מה דעביד רחמנא לטב עביד וכמעשה דנחום אג"ז אבל יעקב ביקש מכבודו יתברך שהבטיח אותו טובת שהן בתכלית הטוב מתחילה ועד סוף וזה היטב אטיב ודוק:
ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו כו' הרבו בזה המפרשים לפרש תיבת בידו ובכללם מאור עינינו רש"י ז"ל ונ"ל לפרש ע"ד זה הנה ידוע מה שכתוב בשם רבינו חננאל כי מספר הבהמות הנשלחים למנחה עולה מספרם חמשה מאות וחמשי' וכנגד זה הקדים עשו במלכותו קודם ליעקב אבינו חמשה מאות וחמשים שנה במשך זמן הזה המליכו מלאכים במלכות אדום לפני מלך מלך בישראל ולדעתי נרמז זה בפסוק וידו אוחזת בעקב עשו כי תיבות בעקב עשו עולים ג"כ במספר תק"ן והנה בעודם בבטן אמה היו מריבים בנחלתם כאשר הובא במדרש רז"ל וצופה הי' יעקב אבינו התנהגות הדורות אחריו וביקש לעכב על ידו לבל יקדימנו עשו וישלח את ידו לאחוז בעקבו הוא בעקב עשו המורה על הקדמת מלכותו תק"ן שנה זממו אל תפק ואל ירום במלכותו אך עתה עת צרה ליעקב בצאתו לקראתו הבין יעקב ברוח בינתו כי לא טוב לפניו לעכב עוד על ידו הרשה לו להקדים מלכותו כאמרו יעבר אדוני לפני עבדו כו' ומה שהרשה לו קדוש יעקב אבינו רמז לו במנחה אשר שלח לו הבהמות העולים כ"א לשנה מספר תק"ן הנ"ל והוא ביאור דברים ויקח מן הבא בידו מנחה כו' היינו מה שאחזה ידו בעקב עשו העולה מספר הנ"ל לכן עתה לקח מן הבא בידו מנחה לרמוז לו במספר הצאן על כל הנ"ל להקדימו דוגמת הקליפה הקודמת לפרי עד אשר אבוא אל אדני שעירה ואז יעלו מושיעים לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה:
או יאמר ויקח מן הבא בידו כו' עפ"י שמביא אוה"ח ששלח לו תק"כ בהמות גימטריא שעיר היינו שעיר לעזאזל. והנה לכאורה איך ידע איזה מהבהמות ישלח לו וצריך לומר דעשה עפ"י הגורל כמו שעשה הכהן גדול וזהו ויקח מן הבא בידו עולה גימ' שלו הגורל ורצה לומר ששלח לו על פי הגורל מנחה לעשו אחיו:
או יאמר ויקח מן הבא בידו על פי מה שפירשתי הפסוק לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבוש שנים דהנה במדרש מפרש כי כל ביתה לבוש שנים היינו שהמצות שבתורה הן כפולות אפר פרה אפר סוטה ודרש שנים לשון שנים והנה ג' אלפין הן מורים על דין היינו אהי' אלקים אדני רק השם הוי' ב"ה הוא ממתיק אותם ברחמים והנה ג"פ אלף גי' שלג וזה לא תירא לביתה משלג היינו מהדינים הנ"ל כי כל ביתה לבוש שנים היינו הוי' אהי' הוי' אלקים הוי' אדני וזה פי' וידו אוחזת בעקב עשו דהנה עשו היה מסיטרא דדינא הוא אדמוני כמבואר בזה"ק וזה וידו אוחזת היינו השם הוי' גי' וידו אוחזת בעקב עשו דהנה שמות אהי' אלקים אדני גימ' עקב והשם הוי' הוא אוחז אותם וממתיקם וזהו ויקח מן הבא בידו דהנה ידוע דהשם אהיה אף דהוא מורה על דין מ"מ מקורא דיליה הוא רחמים רק דינים מתערין מיניה והשם אדני ידוע דלית ליה מגרמי' כלום והשם אלהים י"ה הוא רחמים רק אל"מ הוא דין ממש וזהו ויקח מן הבא בידו ר"ל ממה דכתיב וידו אוחזת כו' כנ"ל מנחה לעשו אחיו ר"ת אל"מ הוא מקור הדינים מסטרא דשמאלא זאת נתן לעשו את חלקו והנה כשתקח מן חשבון עקב מספר אל"מ ישאר מאה ואחד גי' מיכאל מסטרא דימינא מיכאל מימין ודו"ק:
ויקם בלילה ההוא ויקח את שתי נשיו כו' ויעבר את מעבר יבק כו' ויותר יעקב לבדו כו' פירש"י ז"ל ששכח פכים קטנים והוא תמוה דמנ"ל זה לחז"ל ונראה ע"ד רמז דהנה באמת יעקב היה מתירא מעשו שני דברים א' שלא יזיק אותו בגופו או בניו ובני ביתו ושנית כיון דעשו שהוא עצם הרע וירא שלא יתדבק ח"ו בזרעו ולא ילמדו ממנו ח"ו ע"כ שם יעקב עצות בנפשו ויקם כו' ויקח את שתי נשיו ר"ל כיון דבאמת יעקב הוא שורש לכל העולמות והוא הבריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה כי מדתו מדת אמת והוא חותמו של הקב"ה ובחותם זה נטבע שמים וארץ וכל צבאם בראשי"ת בר"א אלקי"ם ס"ת אמת א"כ כיון שהוא כללות העולמות והוא מרכבה לשכינה ואז חשב יעקב שבודאי בעולם התחתון עולם עשי' אשר שם יש שליטה לעשו ויש לירא ממנו אבל בעולמות הרוחנים העליונים והגבוהים אשר שם אין אחיזה ושליטה להחיצונים והשררים כלום ע"כ העתיק יעקב מחשבתו למקום גבוה ועשה א"ע מרכבה לשכינה ולכל העולמות וצייר במחשבתו ושיעבד כל אשר לו נשיו ובניו ושפחותיו לקדושה עליונה והמשיך על כל א' רוחניות מעולם העליון ועשה א"ע מרכבה למדת אמת ודבק א"ע למקום צורתו אשר חקוקה בכסא כבודו יתברך ואת נשיו ה"ה רחל ולאה שהמה מרמזים לשני עולמות עליונים וכן בני' שנים עשר שבטי י"ה המכוונים נגד י"ב גבולי אלכסון והמשיך על כ"א רוחניות הקדושה מכל עולם ועולם אשר הם מכוונים להם והעביר את כל אשר לו מעולם התחתון למקום גבוה וקדושה עליונה ושם הי' בטוח שלא יוכל עשו ליגע לא בו ולא בכל אשר לו וז"ש ויקחם ויעבירם את מעבר יבק כידוע לי"ח שיבק הוא שם הקדוש העולה מספר ג' שמות אהי' הוי' אדני אהי' מרומז לעולם המחשבה הנעלם מכל הוי' מרמז לעולם האמת מדתו של יעקב והוא עומד בתוך בין עולם המחשבה לשם אדני שהוא עולם התחתון עולם המעש' וקשר שם יעקב א"ע בראשית המחשבה דרך השתלשלות העולמות עד סוף המדות וז"ש ויקחם ויעבר' את הנחל אל הנחל עליון ויעבר את כל אשר לו ושיעבד כל הכוחות התחתונים העביר אותם ממקום תחתון אל רוחניות הקדושה העליונה:
והנה ידוע דכמו שכנס"י נחלקה לשני בחי' יעקב וישראל כמו כן בצדיק גופא יש שתי בחי' הנ"ל כשהוא דבוק במחשבתו לקדושה עליונה ומוחין שלו דבוקים לעולמות עליונים אז מכונה בשם ישראל ר"ל לי ראש וכשהצדיק נופל ממחשבתו והוא בעולמות התחתונים אז מכונה בשם יעקב והנה ע"י שהי' יעקב מדבק מחשבתו למקום גבוה ועולמו' הרמים והגדולים ואז עולמות קטנים התחתונים נשארו בלי המשכת שפע כי סילק יעקב מוחין ומחשבתו מהם מחמת יראת שליטת החיצונים ואז הוצרך הקב"ה לסבב שיפול יעקב ממחשבתו וממקום הגבוה ואז בא לעולמות התחתונים והשפיע בהם שפע בחינת יעקב וז"ש ויותר יעקב לבדו ר"ל שמתחילה הי' מכונה בשם ישראל שהי' דבוק במוחין עליוני' הגדולים ועכשיו נשאר יעקב בבחי' יעקב לבדו לזה דרשו חז"ל סיבת הנפילה זו היתה מחמת ששכח יעקב פכים קטנים ר"ל עולמות התחתוני' המכונים בשם כלים קטנים שהי' יעקב מסלק השגחתו ודביקות שלו מהם לזה הוצרך ליפול למדרגה תחתונ' המכונ' בשם יעקב אך כיון שנדבק מחשבתו לעולם העשי' אז מיד התעורר עליו כחות עשו וז"ש ויאבק איש עמו הוא שרו של עשו אבל וירא כי לא יכול לו ר"ל שלא הי' יכול לעשות ליעקב שום דבר רע מחמת עצם קדושתו אך זאת פעל בהאבקו עמו ותקע כף ירך יעקב כו' דהנה באמת יעקב שהיה בו שורש וכללות כל העולמות והקדושה והוא היה שורש לכל הויות והנמצאים ובו היה נעלם כח של כל הנמצאות וא"כ גם כח של מציאות מן שורש הרע היה כמוס בו כיון שהי' קומה שלימה ברמ"ח אברים מכל עניני מציאות שבעולם אף שהוא היה עצם הטוב אך מכ"מ צריך למצוא בו כח אשר משם יתפשט הכל ואפילו הרע כגון שרו של עשו אך שהי' נכלל בקדושה כל זמן שהי' דבוק בקדושת יעקב והנה זה היה מכונה בשם גיד הנשה כי שם מקומו אבל הי' נכלל ביעקב מחמת דביקות בעצמות יעקב עצמות הקדושה ואז הי' כשר וטהור בכל הרמ"ח אברים ולכך לא נאסר גיד הנשה עד יעקב אבל כיון שהגיע יעקב למדרגה התחתונה ושם יש שליטה להחיצונים ואז תיכף התעורר שרו של עשו נגדו והתחיל לאבק עמו וירא כי לא יכול לעשות לו מאומה ליעקב אך זאת פעל שהפסיק א"ע מדביקות יעקב מחיבור הקדושה ויצא מן הכלל אל הפרט וכיון שנפסק ממקום חיבורו בקדושה ואז נשלט בו הרע ותיכף אסרה התורה לאכול אותו וז"ש ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו ר"ל שנעתק ונפסק ממקום יעקב ממקור הקדושה בהאבקו עמו אבל יעקב נשאר בקדושה והבן:
יהי לך אשר לך פירש"י כאן הודה לו על הברכות והוא תמוה מנין לרש"י זה וי"ל כך דהנה התרגום מתרגם על יהי לך אשר לך אצלח בדילך והוא תמוה הלא יתכן התרגום לתרגם יהא דילך מה דילך וי"ל כך כי לכאורה אין להבין מה זה דחק עצמו יעקב שטמא זה יודה לו על הברכות אך צ"ל שיעקב לזה כיון שהצלחה היא נובע מס"א כדכתיב דרך רשעים צלחה והי' יעקב רוצה שיתן לו ג"כ הצלחה כי לברכה צריכין ג"כ הצלחה וזה שתרגם אצלך בדילך שנתן לו ג"כ הצלחה וזה שפירש"י כאן הודה לו על הברכות.