אור ברסלב
ליקוטי מהריל על התורה חומש במדבר › פרשת חקת

ליקוטי מהריל על התורה· רבי י־הודה ליב מזקילקוב

חומש במדבר · פרשת חקת

פרשת קרח

זאת חקת התורה ופירש"י לפי שאו"ה מונין את ישראל מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה לכך נאמר חקה גזירה הוא מלפני ואין לך רשות להרהר וכו' הנה הקושיא מפורסמת הלא תיכף ומיד מביא רש"י בשם ר' משה הדרשן טעם על כל מעשה הפרה מקטן עד גדול ואיך יקוים אין לך רשות להרהר ונרא' כך כ' מה שאו"ה מונין את ישראל אין כוונתם להגיד להם טעם אך כוונתם להזכיר עון העגל כי כאשר ישיבו להם הטעם תבוא פרה ותכפר על עון העגל ממילא יהי' נזכר עון העגל ח"ו וכוונתם לעורר דינים על עם בני ישראל ח"ו ולזה צוה השי"ת אם ישאלו לכם או"ה טעם על הפרה תשיבו להם גזירה הוא ואין רשות להרהר ותופר עצתם אבל לעם ב"י ידוע היטב הטעם כאשר יבואר בדברי רמ"ה וזה כוונת הכתוב בתהלים ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי כו' אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך פיך שלחת ברעה ושלש עבירות האלו ר"ת עג"ל עריות גניבה לה"ר היינו מי שיש בו שלש עבירות הללו הוא מזכיר עון עגל וזה כוונת הכתוב באמרו מה לך לספר חקי ר"ל מה לך להעלים הטעם של הפרה ולומר חקה הלא ברוב עונך ממילא יזכר עון העגל אם לא תשוב עליהם:

זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו וכו' הנה יש פסיק בין תיבת דבר לתיבת אל וכו' ונ"ל כך כי עיין באוה"ח הק' שהקשה כמה דיקדוקים בזה ע"ש ונ"ל לפרש כך דמצינו בפסו' כמה פעמי' ה' אל משה לאמור הנה הוא כפל וידבר לאמור ומפרש בגמ' לאמור שרשות לו לאמר מכאן ראי' לאומר דבר לחבירו שהוא בבל יאמר עד שיאמר לך אמור עיין בגמרא יומא ול"נ עוד ע"ד מאמרם כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל לנשים לומר בלשון רכה ולאנשים בלשון קשה כגידין ולפ"ז שפיר כתיב בכל מצוה וידבר ה' אל משה לאמר שני לשונות דיבור לשון קשה ואמירה לשון רכה ונראה לי לפרש דהנה הסברא נותנת שמי שיודע טעם המצוה אף אם לומר בלשון קשה ישמע משא"כ מי שאינו מבין הטעם צריך שיאמרו לו בלשון רכה כדי לקבל ויש לומר כך דהנה במצוה זו של פרה אדומה אזי גם לאנשים צריך לומר בלשון רכה ונ"ל כך זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר דבר ויש פסיק לרמז כך שבמצוה זו של פרה שאין שום אדם מישראל זולת משה רבינו יודע טעם פרה אדומה א"כ הוא חקה לאמר דבר מה שהוא כפל לשון שאין שייך תירוץ כנ"ל:

עוד נ"ל כך דהנה רש"י פירש פ' ויקרא י"ג פעמים נאמר וידבר ה' אל משה ואל אהרן וכנגדן י"ג מיעוטים ללמדך שנאמרו למשה שיאמר לאהרן עיי"ש ולכאורה צריך להבין לכתוב רק למשה ולמה צריך רבוים ומיעוטים ונ"ל כך דאיתא בספרים כתר הוא בחי' רצון והנה בכל מצות אזי הוא כך רצון הבורא הגם שנודע הטעם של המצוה מ"מ כל המצות כלול כ"א מכל תרי"ג נמצא כל מצוה כלול ג"כ ממצוה שהיא בבחי' חקה והיינו רק שהוא רצון הבורא ב"ה וב"ש כך והנה אל משה ואל אהרן י"ל שרמז בזה כי תיבת משה ותיבת אהרן עם הנקודות והתיבות והכולל גי' כתר כי נקודת מן משה היא ד' ומן אהרן הוא ה' וי"ל הפירוש וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר היינו בחי' משה ואהרן הוא בחי' כתר והיינו לאמר שהוא בחי' רצון כדאיתא בזוה"ק אמיר' רעותא הוא ואפשר לזה רומז י"ג פעמים נאמר משה ואהרן לרמז לי"ג מדות של רחמים שהוא ג"כ בחי' רצון:

תוכן העניינים

ליקוטי מהריל על התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה