ליקוטי חבר בן חיים ב· רבי חזקי' פייבל פלויט
ענינים · פרק המוציא
תוס' ד"ה הא בחבי' דהפקר ויל"ד כיון דבחבי' דהפקר מיירי א"כ הו"ל מוצא מציאה ובמציאה אפי' פחות מד"א לא התירו בשבת ואולי כוונת תוס' למ"ש לעיל דלאו בהפקר ממש מיירי כ"א בישן הוא וחפציו אא"כ כ"כ לעיל דהוא כיון דאינו יכול לזוז מד"א שלו ע"כ נותנו לחבירו אלא דחבירו לחבירו ל"ל ואולי כיון דאין א' רוצה לזכות אינו יכול להוציאה חוץ לתחומו והחבי' צריך להגיע לתחום בעליו וע"כ כל א' נותנו לחבירו עד שיגיע לתחום בעליו: