ליקוטי חבר בן חיים ב· רבי חזקי' פייבל פלויט
ענינים · פרק אלו הן הלוקין
כמה יאכל מן הטבל י"ל דגם לרבנן מק' מטבל דס"ד דהא דאמרו רבנן דבעי' כזית היינו היכא דכ' אכילה אבל בטבל לא כ' אכילה כ"א במעשר עני דגמ' לקמן מודו רבנן לר"ש דכ"ש למכות קמ"ל דאף בטבל בעי' כזית ויש ראי' לד' הרא"מ דלאו דהל"מ בעא לגלויי דאכילה הוה כזית כ"א דאין מלקות פחות מכזית דאל"כ בטבל מנ"ל דבעי' כזית הרי לא כ' אכילה וכן בכלאי הכרם ובשר בחלב:
מפני שהוא כברייתה יל"פ ב' פירושים דוקא אם הוא כבריי' שלא תחסר ממנה אבר ויל"פ כבריי' הכף לדמיון כבריה הוא דומה אף שחסר רגלה ונ' דהיינו איבעין בנזיר פ' כו"ג אם נמלה חסרת אבר לוקה עלי' או לא. אמנם מבואר מל' הש"ס בנזיר דהא דלוקה אבריה הוא הל"מ כמו שאר שיעורין ולא כן מ' מד' רש"י במתני' כ"א דנפקא לן מכל השרץ השורץ דאף נמלה בכלל וי"ל דתרתי בעי' דאי מקרא סד"א דקרא לאי' אתא כמו כל חלב ולעולם אין מלקות פחות מכזית לכך אצטריך הל':
ועד"ז נבא ליישב קו' עצומה אמאי לא הק' הש"ס אדרב ביבי דאמר משמי' דר"ל דבברי' פליגי מי אמר ר"ל הכי דמדמוקי ר"ל מתני' דשבועות בחצי שיעור ור"ש פוטר משום כ"ש למכות א"כ ע"כ ס"ל לר"ל דבכ"ש למכות פליגי אמנם י"ל דגם ל' קמא מודה דבכל מקום דכ' אכילה ס"ל לר"ש דאכילה היינו כ"ש וכזית לענין קרבן אבל בריה היא הל"מ כמו כזית וע"כ היכי דאגמרי' רחמנא למשה דבעי' ברי' באותן איסורים לא אמרי' כ"ש למכות ומעתה בטבל דלא כ' אכילה אי איכא ברי' הל"מ דלוקה אחטה א' ואי ליכא בריה בעי' כזית משא"כ נבילות וטריפות אכילה כ"ש הוה:
ועד"ז נבין ד' תוס' דמה עלה על דעתם לדמות ביטול בריה דרבנן למלקות דשמעתין דאוריי' ואמנם הא לוקה אבריה הל"מ ובשלמא אי בבריה דלית בה נשמה ליכא חשיבות שפיר מחלקו רבנן אבל מאחר דלענין ביטול איכא חשיבות מה ראו חכמי' לחלק:
ובענין קו' תוס' בחולין וכד' רש"א גם בשמעתין למה לגמ' לתרץ דלד' ר"ש קאמרי לפי פי' תוס' י"ל דמאחר דעיקר ילפותא דבריה שאני משרץ ילפי' אלא דהל"מ הוה ג"כ וכמ"ש דלא נימא דקרא אאי' קאי כמו כל חלב וא"כ העיקר בדומיא דשרץ בעי' דאי' בי' בריי' נשמה אלא לחלק בין נבילה דהל"מ בכזית צריך עוד נחתך ואין שמו עליו לזה נקט הש"ס אליבא דרבנן בריי' נשמה דוקא והנה במק"א הנחנו בצ"ע לפי מה שכ' תוס' בחולין דתרומה לא נולד איסורו עמו א"כ גם טבל בעי' מרוח ולא נולד אי' עמו י"ל דבאמת חטה לאו דווקא כ"א בשאר פירות דתלישתן היא גמר מלאכתן קאי מתני':
ואמנם למ"ש לעיל דהיכא דכ' אכילה ס"ד ר"ש דכ"ש למכות אפי' ללי"ק א"כ גם בתרומה גם בערלה לק"מ כ"א בכלאי הכרם וי"ל דהא דבריה לא בטיל עכ"פ דרבנן היא והא דערלה וכלאי' במאתים מקרא דממשקה ישראל א' מן המאתים ילפי' ומאחר דהאי אסמכת' הוא קבלה ביד חכמי' לא גזרו על בריה:
בעז"ה