ליקוטי חבר בן חיים ב· רבי חזקי' פייבל פלויט
ענינים · חולין פרק קמא
גמ' בהמה ביו"ט ע' רשב"א ויש להוסיף דגם ממסוכנת ק' לי' דלכ"ע שוחטין אותה ביו"ט אם יכול לאכול כזית צלי וז"נ כוונת רש"י במ"ש ונשחטה כשהיא שחוטה דר"ל אפי' מסוכנת לאחר שנשחטה איגלאי מלתא דלאכילה היתה ודייק רש"י דבשוחט בשבת דבאי' שחוט לא שייך זה:
רש"י ומיהל הק' הרמב"ן בגיטין הא הפדיון עכ"פ לא חל עד שיפרוש ותלי' שוב בברירה ונ' כוונת רש"י דר"מ מ' לי' אפי' אי אין ברירה מידי ספיקא מיהא לא נפיק ואמירתו להועיל היתה וה"ק אם אפריש אותן לוגין הרי הפדיון עלי' ואם גם אשתה מהמע"ש יהא הפדיון חל קודם שאשתה:
תוס' ד"ה התם כדקתני יש להסביר עד"ז דהא דרב לא מפ' משום בקיעת הנוד דס"ל ר"מ חייש למיתה וע"כ הכא לטעמא דר"מ דמסר לשומר ודנימא דפליגי בערביך ערבא צריך הוא דוחק ואמנם מאחר דאם נפ' טעמא משום ברירה ליתא להך דלוקח ממתני' דעירובין מוטב שנפ' משום בקיעת הנוד לקיים מיהת הבריי' ואמנם לבתר דתני איו ג"כ דר"י לית לי' ברירה שוב מסתבר לפ' טעמא דהלוקח ג"כ משום ברירה. ואמנם הא דמייתי הא דר' יוחנן כאן נ' דבלאו ר"י הייתי אומר דדווקא במתנה על ב' דברים קאמר ר"י אבל ברישא דחכם א' יבא למזרח או למערב אי' לי' לר"י ברירה וא"כ הכא בבהמה ביו"ט אי' לי' ברירה אבל מדלא משני ר' יוחנן הכי ש"מ דגם בא חכם למזרח מקרי ב' דברים וא"כ בכ"ג לית לי' לר"י ברירה כ"א בגילוי מלתא בעלמא ושפיר ק' מבהמה ביו"ט: